מיכה פרק ו

מיכה פרק ו

(א) שִׁמְעוּ נָא אֵת אֲשֶׁר יְקֹוָק אֹמֵר בני ישראל! תשמעו עכשיו את מה שאמר ה',[1] קוּם רִיב אֶת הֶהָרִים קום ותוכיח את עם ישראל בקול רם, עד שגם ההרים ישמעו את דברי התוכחה האלה,[2] וְתִשְׁמַעְנָה הַגְּבָעוֹת קוֹלֶךָ וגם הגבעות ישמעו את קולך בשעה שאתה תוכיח את עם ישראל. הנביא אומר שה' אמר לו שיוכיח את עם ישראל בקול רם כל כך עד שעל דרך גוזמא ייחשב הדבר שגם ההרים והגבעות ישמעו את דברי התוכחה[3]: (ב) שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב יְקֹוָק ההרים! תשמעו את הריב שיש לה' (עם עם ישראל),[4] וְהָאֵתָנִים מֹסְדֵי אָרֶץ והחזקים שהם יסודות הארץ, הנביא מכנה את ההרים בשם "אתנים מוסדי ארץ" משום שההרים הם חזקים והם יסודות הארץ, והנביא אומר להם לשמוע את ריב ה' (יש כאן כפילות על צלע הפסוק הקודם כדרך הנבואות),[5] כִּי רִיב לַיקֹוָק עִם עַמּוֹ שהרי יש לה' דין עם עם ישראל, משום שהוא (עם ישראל) עבד עבודה זרה,[6] וְעִם יִשְׂרָאֵל יִתְוַכָּח וה' מתווכח עם עם ישראל (יש כאן כפילות על צלע הפסוק הקודם כדרך הנבואות)[7]: (ג) עַמִּי מֶה עָשִׂיתִי לְךָ העם שלי! (הכוונה היא לעם ישראל שהוא עמו של ה') תבין מהם הדברים הטובים שאני (ה') עשיתי לך (עם ישראל),[8] וּמָה הֶלְאֵתִיךָ ומהם הדברים שבהם אני (ה') ייסרתי אותך (עם ישראל),[9] עֲנֵה בִי אתה (עם ישראל) תעיד ותאמר מהם הדברים שבהם אני (ה') ייסרתי אותך (עם ישראל)[10]: (ד) הנביא מתחיל למנות חלק מהדברים הטובים שעשה ה' לעם ישראל: כִּי הֶעֱלִתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם שהרי אני (ה') העליתי אותך מארץ מצרים,[11] וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתִיךָ ואני (ה') פדיתי אותך (עם ישראל) מהמקום שבו היית עבד (יש כאן כפילות על צלע הפסוק הקודם כדרך הנבואות),[12] וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם ואני (ה') שלחתי מנהיגים הגונים שינהיגו אתכם בשעת יציאכם ממצרים: את משה, אהרון ומרים[13]: (ה) עַמִּי הנביא פונה לעם ישראל שוא עמו של ה' ואומר להם: עמי! זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב תזכור עכשיו מה הייתה עיצתו של בלק מלך מואב שרצה להשמיד אותך על ידי שבלעם יקלל אותך,[14] וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר וזכור מה הייתה תשובתו של בלעם לבלק. בלעם אמר לבלק שהוא אינו יכול לעשות דבר בלי רצונו של ה', וה' לא רצה שבלעם יוכל לקלל אותך,[15] מִן הַשִּׁטִּים עַד הַגִּלְגָּל ה' הוביל אתכם בשלום מהשיטים, שם חטאתם לה', ועד שנכנסתם לארץ ישראל והגעתם עד לגלגל. הנביא אומר שלמרות שעם ישראל חטא בשיטים, ה' עדיין הביא אותם בבטחה לארץ ישראל,[16] לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת יְקֹוָק הסיבה שה' עשה לכם את כל הטובות הללו היא כדי שתדעו שה' נובג עימכם לפנים משורת הדין[17]: (ו) בַּמָּה אֲקַדֵּם יְקֹוָק במה אני (הנביא בשם עם ישראל) יכול להתרצות לפני ה' על כל הטובות שהוא עשה לי,[18] אִכַּף לֵאלֹהֵי מָרוֹם במה אני (הנביא בשם עם ישראל) יכול להראות את הכנעתי לפני השכינה שנמצאת במרום, בשמים. יש כאן כפילות על צלע הפסוק הקודם כדרך הנבואות,[19] הַאֲקַדְּמֶנּוּ בְעוֹלוֹת בַּעֲגָלִים בְּנֵי שָׁנָה האם על ידי שאני (הנביא בשם עם ישראל) אקריב לפני ה' עגלים בני שנה (שהם משובחים) לשם קרבן עולה, אני (הנביא) אתרצה לפניו, הרי ה' אינו זקוק כלל לקרבן שאני אקריב לפניו?[20]: (ז) הֲיִרְצֶה יְקֹוָק בְּאַלְפֵי אֵילִים האם ה' רוצה שאני (הנביא בשם עם ישראל) אקריב לפניו אלפי אילים לשם קרבנות?[21] בְּרִבְבוֹת נַחֲלֵי שָׁמֶן והאם ה' ירצה רבבות נחלים של שמן שיוקרבו לשם מנחות?[22] הַאֶתֵּן בְּכוֹרִי פִּשְׁעִי האם אני (הנביא בשם עם ישראל) אקריב לה' את הבן הבכור שלי כדי שה' יכפר לי על פשעיי?[23] פְּרִי בִטְנִי חַטַּאת נַפְשִׁי או האם אני (הנביא בשם עם ישראל) אקריב את אחד מבניי האחרים (שאינו בני הבכור) כדי שה' יסלח לי על החטאים שבהם חטאה נפשי?[24]: (ח) הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב (הנביא עונה עכשיו על השאלות ששאל בשם עם ישראל) אתה בן אדם! ה' תמיד אמר לך מה הוא מחשיב בתור דבר טוב,[25] וּמָה יְקֹוָק דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ וה' תמיד אמר מה הוא דורש ממך (עם ישראל),[26] כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ ה' דורש ממך את שלושת הדברים הבאים: א. עדיית משפט – דין צדק והקפדה על דיני ממונות, ב. אהבת חסד – עשיית גמילות חסדים, ג. הצנע לכת עם אלוקיך - לעשות את מצוותיו בצנעא, לא לפרסם את דברי המצוות שאתה עושה. הנביא אומר שה' אינו חפץ בהקרבת קרבנות, אלא בשלושת הדברים המנויים בפסוק: עשיית משפט, אהבת חסד והצנע לכת[27]: (ט) קוֹל יְקֹוָק לָעִיר יִקְרָא קול ה' קורא אל העיר ירושלים. ה' קורא לאנשי ירושלים לחזור בתשובה,[28] וְתוּשִׁיָּה יִרְאֶה שְׁמֶךָ דברי ה' נאמרים לאנשי ירושלים על ידי אדם שהוא מלא בתושיה, בחכמת התורה,[29] שִׁמְעוּ מַטֶּה תבינו מהו המכה שעומד מורם עליכם ומוכן להכות אתכם. תבינו מהי הפורענות העתידה לבוא עליכם אם לא תחזרו בתשובה,[30] וּמִי יְעָדָהּ וכן תבינו מי מייעד להביא עליכם את הפורענות. הרי ה' הוא שעתיד להביא עליכם את הפורענות אם לא תחזרו בתשובה, ואם כן, גבן בגלל שה' הוא שיביא עליכם פורענות, הן בדלל שהפורענות תהיה גדולה והן בגלל שהנביא שהוא אדם חשוב מתרה בכם, ראוי שאתם (תושבי ירושלים) תחזרו בתשובה[31]: (י) עוֹד הַאִשׁ בֵּית רָשָׁע אֹצְרוֹת רֶשַׁע (הנביא ממשיך בדבריו אל אנשי ירושלים) תבדקו אם בבתי הרשעים יש עדיין רכוש שהם השיגו על ידי מעשי רשעות: גזל ועושק, משום שהם עדיין לא חזרו בתשובה,[32] וְאֵיפַת רָזוֹן זְעוּמָה וכן תבדקו בבתי הרשעים האם יש שם עדיין משקל שנקרא "איפה" שהיא כחושה, והשימוש בה היה גורם לה' לזעום. כדי לרמות בשעת המסחר, היו מאנשי ירושלים שהיו לוקחים משקל שנקרא "איפה", והיו מחסירים ממנה חלק מהמשקל, וכך כשבא אדם לקנות מהם דבר במשקל של איפה, בפועל הוא היה מקבל פחות מאיפה משום שהמשקל לא היה מדויק. הנביא אומר לאנשי ירושלים שיבדקו אם אצל הרשעים קיימים עוד משקולות כאלה[33]: (יא) הַאֶזְכֶּה בְּמֹאזְנֵי רֶשַׁע היה ראוי שעם ישראל יחזור בתשובה ויאמר: האם אני (עם ישראל) יכול לזכות בדין כאשר עדיין נמצאים בקרבי אנשים שיש להם מאזניים שמשקרות?[34] וּבְכִיס אַבְנֵי מִרְמָה והאם ראוי שאני (עם ישראל) אזכה בדין כאשר יש אנשים שכיסם עדיין נמצאים אבנים שבהם הם מרמים (על ידי שהם מקטינים את המשקל). הכוונה הנביא היא שהיה ראוי שעם ישראל יאמר שאינו יכול לזכות בדין כל עוד שהאנשים בישראל לא חזרו בתשובה מהרמאות, השקר, הגזל והעושק שבהם הם היו נגועים (אך עם ישראל לא אמר דברים אלה משום שהוא לא חזר בתשובה)[35]: (יב) אֲשֶׁר עֲשִׁירֶיהָ מָלְאוּ חָמָס שעשירי ירושלים מילאו את אוצרותיהם על ידי עשיית חמס,[36] וְיֹשְׁבֶיהָ דִּבְּרוּ שָׁקֶר ויושבי ירושלים, גם אלה שאינם עשירים, דיברו דברי שקר,[37] וּלְשׁוֹנָם רְמִיָּה בְּפִיהֶם והלשון שבפיהם דיברה דרי מרמה. כאשר הם היו מדברים הם היו מרמים[38]: (יג) וְגַם אֲנִי הֶחֱלֵיתִי הַכּוֹתֶךָ כעונש על חטאתך, אני (ה') אגרום לך (יושבי ירושלים) להיות חולה על ידי שאני אכה אותך,[39] הַשְׁמֵם עַל חַטֹּאתֶךָ ואני (ה') אגרום לך (תושבי ירושלים) להיות שוממים כעונש על החטאים שלכם[40]: (יד) אַתָּה תֹאכַל וְלֹא תִשְׂבָּע אתה תאכל אך לא תהיה שבע (זוהי אחת הפורענויות שיבואו על יושבי ירושלים שחטאו),[41] וְיֶשְׁחֲךָ בְּקִרְבֶּךָ וההכנעה תישאר בקרבך. כאשר אדם שבע, ליבו מתגאה, וכאשר הוא רעב, יש בליבו הכנעה גדולה יותר. הנביא אומר שכתוצאה מכך שיושבי ירושלים לא יהיו שבעים, הם יהיו כנועים יותר,[42] וְתַסֵּג וְלֹא תַפְלִיט כאשר אתה (יושבי ירושלים) תרדוף אחרי אויביך כדי להציל את השבויים שהם לקחו, אתה לא תצליח להציל את השבויים מידי האויב,[43] וַאֲשֶׁר תְּפַלֵּט לַחֶרֶב אֶתֵּן ואת השבויים שאתה (יושבי ירושלים) כן תצליח להציל, אני (ה') אתן אותם לחרב. הכוונה היא שהאויב יהרוג את השבויים שניסו להציל מידו[44]: (טו) אַתָּה תִזְרַע וְלֹא תִקְצוֹר אתה (יושבי ירושלים) תזרע את שדותיך, אך לא תקצור את גידולי השדה שיצמחו משום שהאויב הוא שיקצור אותם,[45] אַתָּה תִדְרֹךְ זַיִת וְלֹא תָסוּךְ שֶׁמֶן אתה תדרוך על הזיתים כדי להוציא מהם את השמן, אך אתה לא תוכל להשתמש בשמן זה לסיכת הגוף, משום שהאויב הוא שיקח את השמן,[46] וְתִירוֹשׁ וְלֹא תִשְׁתֶּה יָּיִן וכן אתה תדרוך על ענבי היין כדי להוציא מהם את היין, אך אתה לא תזכה לשתות יין זה משום שהאויב הוא שיקח את היין[47]: (טז) וְיִשְׁתַּמֵּר חֻקּוֹת עָמְרִי וְכֹל מַעֲשֵׂה בֵית אַחְאָב למרות האזהרות שאני (ה') הזהרתי אתכם (יושבי ירושלים), אתם עדיין הלכתם בחוקים של עמרי מלך ישראל ועשיתם את המעשים של בנו אחאב. הכוונה היא שיושבי ירושלים לא קיבלו את דברי הנביאים והמשיכו לעבוד עבודה זרה כמו שעשו עמרי ואחאב,[48] וַתֵּלְכוּ בְּמֹעֲצוֹתָם ואתם (יושבי ירושלים) הלכתם אחרי עצתם של עמרי ואחאב לעבוד עבודה זרה,[49] לְמַעַן תִּתִּי אֹתְךָ לְשַׁמָּה המעשים שעשיתם, העבודה זרה שעבדתם, הם הגורמים לכך שאני (ה') אתן אותך (יושבי ירושלים) לתמהון. כולם יתמהו על הפורענות שתבוא עליכם משום שהיא תהיה גדולה מאוד,[50] וְיֹשְׁבֶיהָ לִשְׁרֵקָה ויושבי העיר ירושלים יהיו לשריקות. אומות העולם ישרקו מרוב שיתמהו על הפורענות שתבוא על יושבי ירושלים,[51] וְחֶרְפַּת עַמִּי תִּשָּׂאוּ ואתם (יושבי ירושלים) תישאו את החרפה שבהם מחרפים העמים את עשרת השבטים שכבר גלו. בגלל שגם אתם (יושבי ירושלים) אחזתם בדרכם של יושבי ממלכת ישראל, גורלכם יהיה כמותם ואתם תיגלו ותהיו לחרפה בין כל העמים כמותם[52]:

[1] מצודות. מלבי"ם: מכיוון שעם ישראל לא רצה לשמוע את דברי התוכחה של ה', ה' ציווה את הנביא לומר את דברי התוכחה לגורמים אחרים, כמו ההרים והגבעות.

[2] מצודות. מהר"י קרא: ההרים הם הגדולים שבעם ישראל, המלכים של עם ישראל, והגבעות הם השרים של עם ישראל. רד"ק: הכוונה היא שהשמים והגבעות יהיו עדים לכך שהנביא מתרה בעם ישראל (כמו בפרשת האזינו). רש"י: ההרים הם האבות והגבעות הן האימהות.

[3] מצודות.

[4] מצודות.

[5] מצודות.

[6] מצודות.

[7] מצודות.

[8] מצודות.

[9] מצודות. רש"י: הכוונה היא מה הלאיתי אותך בעבודתי.

[10] מצודות.

[11] מצודות.

[12] מצודות. רד"ק: ייתכן שהסיבה שמצרים נקראת "בית עבדים" היא משום שהמצרים עצמם היו עבדים ועם ישראל היה עבד לעבדים. מלבי"ם: הכוונה היא שה' פדה את עם ישראל ממצרים לפני הזמן.

[13] מצודות. רש"י בשם התרגום: את משה מסר לנו ה' כדי שילמד אותנו תורה, את אהרון כדי שיכפר עלינו ואת מרים כדי ללמד את הנשים.

[14] מצודות.

[15] מצודות.

[16] מצודות. רד"ק: הכוונה היא שה' לא כילה את בני ישראל בשיטים למרות החטא שלהם וכן שה' הוליך את בני ישראל ביבשה. מלבי"ם: הכוונה היא שמהשיטים שאז דיבר משה אל בני ישראל לאחר החטא שחטאו בבנות מואב, ועד שבני ישראל נכנסו לארץ, ה' לא ביקש מעם ישראל לעבוד אותו בעבודה קשה. רק לאחר הכניסה לארץ, כשעם ישראל היה בגלגל, ביקש ה' למול את בני ישראל שהיא עבודה קשה.

[17] מצודות.

[18] מצודות. מהר"י קרא: פסוק זה הוא מדברי עם ישראל שהוא שואל כיצד הוא יכול להתרצות לפני ה' על כל הטובה שה' עשה להם. מלבי"ם: דברים אלה הם דברי עם ישראל לאחר החטא שחטאו בו בבנות מואב והם רצו לחזור בתשובה.

[19] מצודות.

[20] מצודות.

[21] מצודות.

[22] מצודות.

[23] מצודות.

[24] מצודות. תרגום: הכוונה היא לבן החביב עליו.

[25] מצודות.

[26] מצודות.

[27] מצודות + רד"ק. המצודות הסביר את אהבת החסד כאהבת הצדק ואננו ביארנו עפ"י הרד"ק. לגבי הצנע לכת פירש הרד"ק שהכוונה היא ליחוד ה'. רש"י על הצנע לכת כתב שהכוונה היא שכאשר אדם רוצה לפייס את חבירו על שפגע בו, דורש הנפגע להביא בפניהם את אותו אדם ששמע את דבר הפגיעה, אך ה' אינו כן, אלא מתפייס בינו לבין עצמו. א"ע: הצנע לכת הכוונה האי ללכת בתמימות אחרי ה'. חז"ל אמרו שהכוונה היא להוצאת המת והכנסת כלה.

[28] מצודות. רד"ק כתב פירוש נוסף שלעיר היינו להעיר, שה' אומר את דבריו כדי להעיר את עם ישראל. כמו"כ כתב שייתכן שדברי נבואה אלה נאמרו לאנשי שומרון ולא לאנשי ירושלים.

[29] מצודות.

[30] מצודות. תרגום: הכוונה כאן היא שהנביא פונה אל המלכים כדי שישמעו את דבריו.

[31] מצודות.

[32] מצודות. מהר"י קרא: הכוונה כאן היא לתמיהת הנביא: האם ייתכן שבית רשע שיש בו אוצרות רשע ימשיך להתקיים ולעמוד?

[33] מצודות. רש"י: הכוונה באיפת רזון היא כמו שפירש במצודות, אלא שהסיבה שהיא נקראת איפת רזון היא בגלל שעל ידי השימוש בו הם היו מביאים את העניים לכדי רעב.

[34] מצודות.

[35] מצודות.

[36] תרגום.

[37] רד"ק.

[38] מצודות.

[39] מצודות.

[40] מצודות. רד"ק הוסיף פירוש נוסף שהכוונה היא שה' יגרום לאנשים אחרים לתמוה על הפורענות שתבוא עליהם מכיוון שהיא תהיה כל כך חזקה.

[41] מצודות.

[42] מצודות. רש"י: המאכל שאתה תאכל, אני (ה') אגרום לו שיישאר במעיך ויגרום לך להיות חולה.

[43] מצודות. מהר"י קרא: הכוונה היא שכאשר אתה תנסה להוציא את הזרע, היא לא תצא. א"ע: אתה תשיג הריון אך לא תלד.

[44] מצודות. לפי הא"ע יש לומר שמי שכן ייוולד, יהרג ע"י חרב האויב.

[45] מצודות.

[46] מצודות.

[47] מצודות.

[48] מצודות.

[49] מצודות.

[50] מצודות.

[51] מצודות.

[52] מצודות. א"ע: הכוונה היא שהעונש יבוא עליהם משום שהם ביזו את עובדי ה'.