מלכים א פרק יד

מלכים א פרק יד

(א) בָּעֵת הַהִיא חָלָה אֲבִיָּה בֶן יָרָבְעָם לאחר התגלות נביא האמת אל ירבעם, חלה אביה, בנו של ירבעם, ובכך התחילו להתקיים דברי הנביא שצאצאיו של ירבעם יוכחדו מהעולם[1]: (ב) וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם לְאִשְׁתּוֹ ירבעם אמר לאשתו: קוּמִי נָא וְהִשְׁתַּנִּית תזדרזי עכשיו ותתחפשי,[2] וְלֹא יֵדְעוּ כִּי אַתְּ אֵשֶׁת יָרָבְעָם (תתחפשי) כדי שלא יידעו שאת אשתו של ירבעם, אשת המלכה, וכך אחיה הנביא לא יכיר אותך ולא ינבא דברים רעים על בננו (ירבעם ידע שאחיה שונא אותו משום שסר ליבו מאחרי ה'),[3] וְהָלַכְתְּ שִׁלֹה הִנֵּה שָׁם אֲחִיָּה הַנָּבִיא תלכי לשילה שם נמצא אחיה השילוני,[4] הוּא דִבֶּר עָלַי לְמֶלֶךְ עַל הָעָם הַזֶּה אחיה התנבא עליי שאני (ירבעם) אמלוך על ישראל, וכך אני יודע שנבואותיו מתקיימות[5]: (ג) וְלָקַחַתְּ בְּיָדֵךְ תקחי בידך את הדברים הבאים למנחה לאחיה (כדרכם שהיו נוהגים להגיש מנחה לנביא כשהיו באים לשאול אותו שאלה):[6] 1) עֲשָׂרָה לֶחֶם עשר ככרות לחם,[7] 2) וְנִקֻּדִים ולחמים שהיו מתבלים אותם בתבלינים לאחר שהם התיבשו,[8] 3) וּבַקְבֻּק דְּבַשׁ ובקבוק דבש,[9] וּבָאת אֵלָיו תבואי לאחיה, הוּא יַגִּיד לָךְ מַה יִּהְיֶה לַנָּעַר אחיה יגיד לך מה יעלה בגורלו של הנער, בגורלו של אביה[10]: (ד) וַתַּעַשׂ כֵּן אֵשֶׁת יָרָבְעָם אשתו של ירבעם עשתה כמו שירבעם אמר לה לעשות (התחפשה ולקחה מנחה לאחיה),[11] וַתָּקָם וַתֵּלֶךְ שִׁלֹה וַתָּבֹא בֵּית אֲחִיָּה אשתו של ירבעם הזדרזה והלכה לביתו של אחיה שהיה בשילה,[12] וַאֲחִיָּהוּ לֹא יָכֹל לִרְאוֹת אחיה לא היה יכול לראות, אחיה היה עיוור,[13] כִּי קָמוּ עֵינָיו (אחיה לא היה יכול לראות) מפני שעיניו עמדו במקום אחד, האישונים של אחיה לא היו יכולים לזוז, ולכן הוא לא היה יכול לראות,[14] מִשֵּׂיבוֹ (עיניו של אחיה נעמדו) בגלל שהוא היה זקן[15]: (ה) וַיקֹוָק אָמַר אֶל אֲחִיָּהוּ ה' אמר לאחיה עוד לפני שאשתו של ירבעם הגיע אליה:[16] הִנֵּה אֵשֶׁת יָרָבְעָם בָּאָה לִדְרֹשׁ דָּבָר מֵעִמְּךָ אֶל בְּנָהּ אשתו של ירבעם מגיעה כדי לשאול אותך שאלה לגבי הבן שלה,[17] כִּי חֹלֶה הוּא (היא תשאל אותך לגבי בנה) מפני שהוא חולה,[18] כָּזֹה וְכָזֶה תְּדַבֵּר אֵלֶיהָ כך וכך תאמר לה (הקב"ה אמר לאחיה בדיוק מה לומר לאשתו של ירבעם, והדברים יפורטו בפסוקים הבאים),[19] וִיהִי כְבֹאָהּ כאשר אשת ירבעם נכנסה לביתו של אחיה,[20] וְהִיא מִתְנַכֵּרָה (כשאשת ירבעם נכנסה לביתו של אחיה) היא עשתה עצמה כנכרית, כאילו שהיא אינה אשת ירבעם[21]: (ו) וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲחִיָּהוּ אֶת קוֹל רַגְלֶיהָ בָּאָה בַפֶּתַח כאשר אחיה שמע את הקול שיצא מצעדיה של אשת ירבעם בשער הבית,[22] וַיֹּאמֶר (כאשר אחיה שמע את צעדיה של אשת ירבעם בשער הבית) הוא אמר לאשת ירבעם: בֹּאִי אֵשֶׁת יָרָבְעָם לָמָּה זֶּה אַתְּ מִתְנַכֵּרָה (אחיה אמר לאשת ירבעם) בואי אשתו של ירבעם (בכך הראה אחיה שהוא יודע מי עומדת לפניו), מדוע את עושה עצמך כאישה נכרית, כאילו שאין את אשתו של ירבעם?[23] וְאָנֹכִי שָׁלוּחַ אֵלַיִךְ קָשָׁה הרי ה' אמר לי לומר לך דברי נבואה קשים, ואין טעם שתתחפשי, היות ואני יודע שאת אשתו של ירבעם[24]: (ז) לְכִי אִמְרִי לְיָרָבְעָם תלכי ותאמרי לירבעם,[25] כֹּה אָמַר יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל (תאמרי לירבעם) כך אמר ה' אלוקי ישראל: יַעַן אֲשֶׁר הֲרִימֹתִיךָ מִתּוֹךְ הָעָם כעונש על כך שרוממתי אותך משאר העם (הפרשתי אותך כדי להיות חשוב מהם),[26] וָאֶתֶּנְךָ נָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל (כעונש על שרוממתי אותך מכל העם) ועל שמיניתי אותך למלך על עם ישראל[27]: (ח) וָאֶקְרַע אֶת הַמַּמְלָכָה מִבֵּית דָּוִד (כעונש על כך שרוממתי אותך משאר העם ומיניתי אותך למלך) וקרעתי את המלכות מצאצאיו של דוד,[28] וָאֶתְּנֶהָ לָךְ  ונתתי לך את המלכות שקרעתי מצאצאיו של דוד,[29] וְלֹא הָיִיתָ כְּעַבְדִּי דָוִד אֲשֶׁר שָׁמַר מִצְוֹתַי (הפרשתי אותך משאר העם ונתתי לך את המלכות שקרעתי מדוד) אך אתה לא היית כמו דוד שקיים את מצוותיי,[30] וַאֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרַי בְּכָל לְבָבוֹ לַעֲשׂוֹת רַק הַיָּשָׁר בְּעֵינָי (הפרשתי אותך משאר העם ונתתי לך את המלכות שקרעתי מדוד אך אתה לא קיימת את מצוותיי כמו שדוד קיים) ודוד גם הלך אחריי בכל ליבו לעשות רק את המעשים שישרים בעיניי (בעיני ה')[31]: (ט) וַתָּרַע לַעֲשׂוֹת מִכֹּל אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ אתה היית גרוע יותר מכל המלכים שמלכו על ישראל לפניך,[32] וַתֵּלֶךְ וַתַּעֲשֶׂה לְּךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וּמַסֵּכוֹת לְהַכְעִיסֵנִי ואתה הלכת ועשית עבודה זרה ופסלים העשויים ממתכת כדי להכעיס אותי,[33] וְאֹתִי הִשְׁלַכְתָּ אַחֲרֵי גַוֶּךָ ואילו אותי (את ה') השלכת אחרי גופך, כמו שאדם משליך לאחוריו חפץ שאינו רוצה לראותו, ולא רצית לקיים בכלל את מצוותיי[34]: (י) לָכֵן כיוון שלמרות שמיניתי אותך למלך ואילו אתה חטאת ועבדת עבודה זרה,[35] הִנְנִי מֵבִיא רָעָה אֶל בֵּית יָרָבְעָם אני (ה') הולך להביא על צאצאיו של ירבעם פורענות, כשפורענות זו תכלול את הדברים הבאים:[36] 1) וְהִכְרַתִּי לְיָרָבְעָם מַשְׁתִּין בְּקִיר אני אשמיד את כל הזכרים מצאצאיו של ירבעם,[37] 2) עָצוּר וכן אכרית את עשרו של ירבעם שעצור בביתו, שנמצא בביתו,[38] 3) וְעָזוּב וכן אכרית את הצאן והמקנה ששייך לירבעם שנמצא בשדות,[39] בְּיִשְׂרָאֵל (אשמיד את צאצאיו ורכושו של ירבעם) לפני כל ישראל, ההשמדה תהיה בפרסום גדול וכולם יראו זאת,[40] 4) וּבִעַרְתִּי אַחֲרֵי בֵית יָרָבְעָם כַּאֲשֶׁר יְבַעֵר הַגָּלָל עַד תֻּמּוֹ אפנה את צאצאיו של ירבעם מהעולם, כמו שאדם מפנה את הגללים עד הסוף. כשם שאדם שמפנה גללים, הוא עושה זאת בלי להשאיר מהם דבר, כך אני (ה') אשמיד לגמרי את בית ירבעם[41]: (יא) 5) הַמֵּת לְיָרָבְעָם בָּעִיר יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים את צאצאיו של ירבעם שימותו בעיר, במקום מיושב – יאכלו הכלבים את נבלותיהם,[42] 6) וְהַמֵּת בַּשָּׂדֶה יֹאכְלוּ עוֹף הַשָּׁמָיִם ואילו את צאצאיו של ירבעם שימותו בשדה, במקום שאינו מיושב ואין שם כלבים –  יאכלו העופות את נבלותיהם,[43] כִּי יְקֹוָק דִּבֵּר (פורענות זו תתקיים) היות וכך אמר ה', ובידו של ה' לקיים את מה שהוא גזר[44]: (יב) וְאַתְּ קוּמִי לְכִי לְבֵיתֵךְ את (אשת ירבעם) קומי ותחזרי אל ביתך,[45] בְּבֹאָה רַגְלַיִךְ הָעִירָה כאשר רגלייך ייכנסו דרך שער העיר, מיד כשתגיעי לעיר תרצה,[46] וּמֵת הַיָּלֶד (מיד כשתגיעי לעיר) הנער, אביה, ימות[47]: (יג) וְסָפְדוּ לוֹ כָל יִשְׂרָאֵל וְקָבְרוּ אֹתוֹ כל עם ישראל יספוד ויקבור את אביה,[48] כִּי זֶה לְבַדּוֹ יָבֹא לְיָרָבְעָם אֶל קָבֶר שהרי אביה הוא היחיד מצאצאיו של ירבעם שיזכה להיקבר בקבר שהכין ירבעם למשפחתו. מנהג המלכים היה להכין קברים למשפחת המלוכה, והנביא אומר שאביה הוא היחיד מבין צאצאיו של ירבעם שיזכה להיקבר בקבר זה,[49] יַעַן נִמְצָא בוֹ דָּבָר טוֹב  אֶל יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּבֵית יָרָבְעָם (שאביה יזכה להיקבר) בשכר שמכל צאצאיו של ירבעם, רק בו נמצאה זכות.[50] בנביא לא מפורש מהי הזכות הזו, אך חז"ל כתבו שירבעם מינה את אביה שישמור שבני ישראל לא יעלו לבית המקדש, ואביה לא שמע בקול אביו, ובמקום למנוע מבני ישראל מלעלות לבית המקדש, הוא עלה לשם בעצמו.[51] אולם, חוץ מזכות זו, לא היו לאביה זכויות נוספות, אחרת הוא היה זוכה למלוך אחרי אביו ולגמול נוסף על היותו נקבר ומוספד[52]: (יד) וְהֵקִים יְקֹוָק לוֹ מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל ה' יקים לפניו מלך אחר שימלוך על ישראל,[53] אֲשֶׁר יַכְרִית אֶת בֵּית יָרָבְעָם זֶה הַיּוֹם (מלך זה הוא) שיכרית את אלה מצאצאיו של ירבעם שכבר נולדו היום, את צאצאיו של ירבעם שכבר קיימים היום בעולם. בדברים אלה אמר אחיה שהפורענות הולכת להתממש בקרוב מאוד,[54] וּמֶה גַּם עָתָּה (מלך זה יכרית גם את צאצאיו של ירבעם) שייוולדו מעכשיו, שעדיין אינם קיימים בעולם[55]: (טו) וְהִכָּה יְקֹוָק אֶת יִשְׂרָאֵל ה' יכה גם את בני ישראל (בנוסף להכאת בית ירבעם),[56] כַּאֲשֶׁר יָנוּד הַקָּנֶה בַּמַּיִם (הנביא מדמה את הכאת בני ישראל) כמו הכאת קנה שנמצא במים. הקנה הוא רך, וכתוצאה מכך, כאשר מכים אותו מכה קטנה, הוא מתנדנד ומכה את הקנה הקרוב אליו, וכך גם במכה קטנה שה' יכה את עם ישראל, תהיה פורענות גדולה,[57] וְנָתַשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה הַזֹּאת אֲשֶׁר נָתַן לַאֲבוֹתֵיהֶם ה' יעקור את בני ישראל מעל האדמה שהוא נתן לאבותיהם, מעל אדמת ארץ ישראל,[58] וְזֵרָם מֵעֵבֶר לַנָּהָר ה' יפזר את ישראל מעבר לנהר גדול ומוכר שהיה בימיהם, נהר זה הוא נהר גוזן,[59] יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת אֲשֵׁרֵיהֶם (ה' יביא את הפורענות על בני ישראל) בגלל שהם עשו את האשרה, אילן שנעבד לעבודה זרה,[60] מַכְעִיסִים אֶת יְקֹוָק  אותם אילנות מכעיסים את ה'. אדם שעובד את אילנות האשרה, מכעיס בכך את ה', וכעונש על כך, תבוא הפורענות על עם ישראל.[61] לו בני ישראל היו חוטאים רק בעגלים, הם לא היו נענשים על כך בגלות, שהרי הם היו אנוסים לעבוד את העגלים בגלל רצונו של ירבעם. אבל בגלל שישראל עבדו גם את האשרה, הם ייענשו בגלות[62]: (טז) וְיִתֵּן אֶת יִשְׂרָאֵל ה' ייתן את בני ישראל לקללה בגלל שתי סיבות:[63] 1) בִּגְלַל חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר חָטָא (ה' ייתן את ישראל לקללה) בגלל החטאים שירבעם חטא בהם בעצמו,[64] 2) וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל בגלל החטאים שירבעם החטיא בהם את ישראל: עשיית שני עגלי הזהב[65]: (יז) וַתָּקָם אֵשֶׁת יָרָבְעָם וַתֵּלֶךְ וַתָּבֹא תִרְצָתָה אשתו של ירבעם קמה והלכה לתרצה, שם הייתה עיר הבירה של ירבעם,[66] הִיא בָּאָה בְסַף הַבַּיִת אשתו של ירבעם רק דרכה על מפתן הבית המוגבה מעט מהקרקע,[67] וְהַנַּעַר מֵת (כאשר אשתו של ירבעם רק דרכה על מפתן הבית) הנער, אביה, מת. אחיה אמר לאשת ירבעם שמיד כשהיא תגיע אל העיר אביה ימות, וכנראה שצריך לומר שביתו של ירבעם היה בקצה העיר, כך שכאשר אשתו של ירבעם נכנסה אל העיר, היא מיד נכנסה לביתה[68]: (יח) וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ וַיִּסְפְּדוּ לוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל כל בני ישראל קברו והספידו את אביה,[69] כִּדְבַר יְקֹוָק אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ אֲחִיָּהוּ הַנָּבִיא (כל בני ישראל קברו והספידו את אביה) כמו שה' אמר בנבואה על ידי אחיה עבדו הנביא[70]: (יט) וְיֶתֶר דִּבְרֵי יָרָבְעָם אֲשֶׁר נִלְחַם שאר מעשיו ומלחמותיו שירבעם עשה ונלחם שאינם מוזכרים בספר מלכים,[71] וַאֲשֶׁר מָלָךְ וכן ענייני המלוכה שתיקן ירבעם שאינם מוזכרים בספר מלכים,[72] הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל (מעשיו של ירבעם שאינם כתובים בספר מלכים) כתובים בספר מיוחד שכתבו בו את מעשיהם של המלכים. לכל מלך היה מעין ספר זכרונות, ושם כתבו את כל מעשיו של המלך. בספר מלכים נכתבו רק הנבואות שהוצרכו לדורות[73]: (כ) וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ יָרָבְעָם עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה ירבעם מלך על ישראל במשך עשרים ושתיים שנה,[74] וַיִּשְׁכַּב עִם אֲבֹתָיו ירבעם מת, וַיִּמְלֹךְ נָדָב בְּנוֹ תַּחְתָּיו נדב, בנו של ירבעם מלך על ישראל במקומו של ירבעם[75]: (כא) וּרְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה מָלַךְ בִּיהוּדָה רחבעם בנו של שלמה מלך על יהודה במקביל לירבעם שמלך על ישראל,[76] בֶּן אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה רְחַבְעָם בְּמָלְכוֹ רחבעם היה בן ארבעים ואחד כשהוא התחיל למלוך,[77] וּשֲׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִַם רחבעם מלך במשך שבע עשרה שנים בירושלים,[78] הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַר יְקֹוָק לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל (רחבעם מלך) בירושלים, העיר שה' בחר בה מתוך כל הערים של בני ישראל, כדי להשרות בו את שכינתו. למרות שרחבעם מלך בעיר הקודש, הוא עדיין עשה הרע בעיני ה' (כפי שיכתוב הנביא בפסוק הבא),[79] וְשֵׁם אִמּוֹ נַעֲמָה הָעַמֹּנִית שם אימו של רחבעם היה נעמה העמונית. הנביא אומר שהסיבה שרחבעם הרשיע היא שאימו הייתה מעמון, ולכן הוא למד ממעשיה[80]: (כב) וַיַּעַשׂ יְהוּדָה הָרַע בְּעֵינֵי יְקֹוָק ממלכת יהודה עשתה מעשים שהיו רעים בעיני ה',[81] וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָם בְּחַטֹּאתָם אֲשֶׁר חָטָאוּ ממלכת יהודה הרגיזה את ה' יותר ממה שעם ישראל הרגיז את ה' בימי השופטים. בזמנו של רחבעם, עבדה ממלכת יהודה יותר עבודה זרה מהעבודה הזרה שעבדו בני ישראל בימי השופטים[82]: (כג) וַיִּבְנוּ גַם הֵמָּה לָהֶם בָּמוֹת וּמַצֵּבוֹת וַאֲשֵׁרִים כמו שבממלכת ישראל בנו במות, מצבות ועצי אשרה, גם ביהודה בנו דברים אלה, על מנת לעבוד בהם עבודה זרה. במה היא מזבח, מצבה היא מזבח הבנויה מאבן אחת, ואשרה היא עץ שהיו עובדים אותה עבודה זרה,[83] עַל כָּל גִּבְעָה גְבֹהָה (אנשי ממלכת יהודה נטעו עצי אשרה) על כל גבעה גבוהה,[84] וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן  (וכן בנו אנשי ממלכת יהודה מזבחות ובמות)[85] תחת כל עץ שמראהו יפה[86]: (כד) וְגַם קָדֵשׁ הָיָה בָאָרֶץ בממלכת יהודה היו גם חטאים שקשורים לצניעות שבין איש לאישה,[87] עָשׂוּ כְּכֹל הַתּוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְקֹוָק מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אנשי ממלכת יהודה עשו את כל המעשים המתועבים שעשו העמים שה' גירש מארץ ישראל. הנביא משווה את חומרת החטאים שעשו אנשי ממלכת יהודה לחומרת החטאים שעשו שבעת העמים שה' גירש מפני בני ישראל כשהם (בני ישראל) נכנסו לארץ בתקופת יהושע[88]: (כה) וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם בשנה החמישית למלכותו של רחבעם על יהודה,[89] עָלָה שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל יְרוּשָׁלִָם (בשנה החמישית למלכותו של רחבעם על יהודה) שישק מלך מצרים עלה על העיר ירושלים למלחמה[90]: (כו) וַיִּקַּח במהלך המלחמה, שישק מלך מצרים לקח מממלכת יהודה את הדברים הבאים: 1) אֶת אֹצְרוֹת בֵּית יְקֹוָק האוצרות שהיו בבית המקדש, 2) וְאֶת אוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ וגם את האוצרות שהיו בביתו של רחבעם, 3) וְאֶת הַכֹּל לָקָח וגם את כיסא השן של שלמה,[91] 4) וַיִּקַּח אֶת כָּל מָגִנֵּי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה וכן לקח שישק את המגינים שעשה שלמה שהיו עשויים מזהב (עליהם מסופר בפרק י' פסוק יז')[92]: (כז) וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם תַּחְתָּם מָגִנֵּי נְחֹשֶׁת רחבעם עשה מגינים מנחושת במקום מגיני הזהב ששישק לקח,[93] וְהִפְקִיד עַל יַד שָׂרֵי הָרָצִים רחבעם הפקיד את מגיני הנחושת בידי שרים שנקראים "שרי הרצים" (מיד נראה מה היה תפקידם ומדוע הם נקראו שרי הרצים),[94] הַשֹּׁמְרִים פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ שרי הרצים היו שומרים על שער ביתו של רחבעם[95]: (כח) וַיְהִי מִדֵּי בֹא הַמֶּלֶךְ בֵּית יְקֹוָק בכל פעם שרחבעם נכנס לבית המקדש[96]. אמנם בפסוקים הקודמים למדנו שרחבעם וממלכת יהודה עבדו עבודה זרה, אך בספר דברי הימים מסופר שכאשר שישק מלך מצרים עלה להילחם בממלכת יהודה, רחבעם ויהודה חזרו בתשובה, וזו גם הסיבה שתוצאות המלחמה לא היו חמורות כל כך,[97] יִשָּׂאוּם הָרָצִים (בכל פעם שרחבעם היה נכנס לבית המקדש) שרי הרצים נשאו את המגינים כדי שהם יוכלו להגן על רחבעם מחשש שאויב יתקוף אותו בפתאומיות,[98] וֶהֱשִׁיבוּם אֶל תָּא הָרָצִים לאחר שרחבעם היה נכנס לבית המקדש, הניחו הרצים את המגינים בחדר שהיה מיוחד להם שנקרא "תא הרצים".[99] בתא הרצים, המגינים נשמרו טוב יותר, ולכן הרצים היו מניחים שם את המגינים[100]: (כט) וְיֶתֶר דִּבְרֵי רְחַבְעָם וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא הֵמָּה כְתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה שאר דבריו ומעשיו של רחבעם שלא כתובים בספר מלכים, כתובים בספר שנקרא "דברי הימים למלכי יהודה" שהיה ספר זכרונות שכתבו מלכי יהודה לדורותיהם: (ל) וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵין רְחַבְעָם וּבֵין יָרָבְעָם כָּל הַיָּמִים הייתה מלחמה תמידית בין רחבעם לירבעם. אמנם בתחילה, כשרחבעם רצה לצאת ולהילחם נגד ירבעם כדי להחזיר אליו את מלכות ישראל, שמעיה הנביא מנע ממנו מלעשות זאת, ורחבעם שמע בקול הנביא, אך לאחר מכן היו מלחמות נוספות בין ממלכת ישראל לממלכת יהודה[101]: (לא) וַיִּשְׁכַּב רְחַבְעָם עִם אֲבֹתָיו רחבעם מת,[102] וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד רחבעם נקבר בקבר אבותיו בעיר דוד, בקבר שהיה מיוחד למלכי בית דוד, וְשֵׁם אִמּוֹ נַעֲמָה הָעַמֹּנִית שם אימו של רחבעם היה נעמה העמונית. פרט זה נזכר כאן שוב כדי להדגיש שלאורך כל חיי רחבעם, אימו ניסתה להסית אותו לעבוד עבודה זרה, אך כפי שראינו, לקראת סוף חייו, רחבעם חזר בתשובה והוא כבר לא עבד עבודה זרה,[103] וַיִּמְלֹךְ אֲבִיָּם בְּנוֹ תַּחְתָּיו אבים בנו של רחבעם מלך במקומו על ישראל:

[1] מהר"י קרא בפירושו לפרק יב' פסוק לד'. מלבי"ם: הנביא מספר איך עונשו של ירבעם נגזר דווקא על ידי הנביא שהמליך אותו.

[2] תרגום + מצודות. בדבר היות השורש ק.ו.ם במשמעות של זריזות, עיין ברד"ק בפירושו לספר שמואל א', פרק טז' ,פסוק יב'.

[3] רלב"ג. מצודות: הסיבה שירבעם רצה שאשתו תתחפש היא כדי שכך לא יכירו אותה העוברים והשבים ולא ישאלו אותה שאלות, וכך לא יצטרך לומר להם את דברי הנביא. מלבי"ם: יש שתי סיבות שירבעם אמר לאשתו שתתחפש: מצד שאנשים לא יכירו אותה ולא יגידו שהוא דורש בנביאי ה' במקום לדרוש בעגלים, ומצד אחיה, שאם יכיר אותה, לא יאמר לה רק מה שיעלה בגורלו של הנער, אלא גם יאמר לה את דברי הנבואה על עם ישראל.

[4] תרגום.

[5] מצודות. מלבי"ם: כשם שגדולתו של אחיה באה על ידי שניבא על ירבעם שימלוך, כך הוא יירד מגדולתו אם ינבא רעות על ירבעם, כפי שקרה עם שמואל ושאול.

[6] רד"ק.

[7] תרגום.

[8] מצודות. רש"י: הכוונה היא לקליות מיובשים בתנור שמכינים מהם קמח. מלבי"ם: מנחה זו אינה מתאימה למלך ולכן ע"י מנחה זו קיווה להטעות את אחיה שלא יידע שמי שעומדת מולו היא אשתו של ירבעם.

[9] מצודות.

[10] תרגום.

[11] תרגום.

[12] תרגום.

[13] תרגום.

[14] מצודות.

[15] רד"ק והסביר שלעת זקנה לחות העין מתייבשת ולכן העין נכנסת לתוך החור שלה ואינה יכולה לזוז, והדבר גורם לעיוורון.

[16] מהר"י קרא.

[17] תרגום.

[18] תרגום.

[19] מצודות.

[20] תרגום.

[21] מצודות.

[22] תרגום.

[23] מצודות.

[24] מצודות אלא שכתב שאחיה אמר לאשת ירבעם שהיא אינה צריכה כלל להתחפש משום שהנבואה תישאר ביניהם ולא תתפרסם. אולם כתבנו בביאור עפ"י רד"ק שהטעם שאשת ירבעם התחפשה משום שהיא לא רצתה שאחיה יידע שהיא אשת ירבעם ולפי זה גם פירוש הפסוק כאן משתנה מהסברו של המצודות. מלבי"ם: מטרתך בכך שהתחפשת הייתה כדי שלא אנבא את הנבואה על עם ישראל ולא אכוון להתנבא עליהם, אך ההתחפשות הייתה לשווא, שהרי בכל מקרה אני שלוח להתנבא גם על עם ישראל.

[25] תרגום.

[26] מצודות.

[27] תרגום.

[28] תרגום.

[29] תרגום.

[30] תרגום.

[31] תרגום.

[32] רלב"ג ומכאן הוכחה ששלמה לא חטא באמת בעבודה זרה, אחרת לא היה שייך לומר שירבעם חטא יותר ממנו. מצודות: אחיה רומז כאן לשני מלכים ספציפיים: שלמה ורחבעם שמהם נקרעה המלכות.

[33] מצודות.

[34] רלב"ג. תרגום: לא רצית בכלל לראות את עבודת ה' ולכן השלכת אותו אל מעבר לגב שלך.

[35] נראה לי לפרש כך עפ"י התרגום ועפ"י ההקשר.

[36] תרגום.

[37] מצודות. תרגום: הכוונה לכל בר דעת שמשית בקירות ליבו. רד"ק: הכוונה היא שאפילו הכלב שדרכו להיות משתין בקיר יושמד.

[38] מצודות. רד"ק: עצור ועזוב היינו גם הדברים שלא יושמדו מיד בתחילת הפורענות. רש"י: עצור הינו מי שיש לו מישהו שיחזיק בידו והעזוב הוא מי שאין לו אפילו אדם אחר שיחזיק בידו. רלב"ג: עצור היינו מה שבידי האדם ועזוב היינו מה שהאדם נתן בידיו של אדם אחר. מלבי"ם: העצור והעזוב בישראל הם אלה שישמידו כל משתין בקיר מביתו של ירבעם. 

[39] מצודות.

[40] תרגום.

[41] מצודות. רש"י: הכוונה היא שהאדם שאוכל משמיד את האוכל שבפיו והופך אותו להיות גלל, כך ה' ישמיד את בית ירבעם. רד"ק פירש באופן דומה לרש"י, אלא שכתב שהגלל אינו הצואה, אלא הוא השן שאוכל את מהאכל ומבעיר אותו.

[42] מצודות.

[43] תרגום.

[44] מצודות.

[45] תרגום.

[46] תרגום.

[47] תרגום.

[48] תרגום.

[49] מלבי"ם.

[50] מצודות.

[51] תלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף כח' עמוד ב'. בהבנת הגמרא יש מחלוקת בפרשנים האם הכוונה שאביה עצמו היה שומר ובזמן שמירתו הוא עלה לבית המקדש, או שאביה היה ממונה על כל השומרים וביטל אותם.

[52] רלב"ג.

[53] תרגום.

[54] רלב"ג. מהר"י קרא: ביום זה הקב"ה מינה מישהו שיכרית את כל צאצאיו של ירבעם.

[55] מצודות. רד"ק: הכוונה היא שצרה זו שתבא עתה תהיה קלה יותר מהפורענויות האחרות שיבואו בהמשך.

[56] תרגום. מלבי"ם: יש כאן הדרגה בעונש לעם ישראל, ועונשם יילך ויגבר עד שהם יוגלו לגמרי. עם ישראל יוכה בימיו של חזאל, בימיו של פקח עם ישראל ייעקר מאדמתו על ידי מלך אשור, עם ישראל יפוזר מעבר לנהר בימיו של הושע בן אלה אז פיזר אותם סנחריב אל מעבר לנהר.

[57] רלב"ג. רד"ק: הקנה שמקבל מכה ונע במים אינו נעקר ממקומו ולכן אפילו בשעת קלקלת עם ישראל, העונש שיבוא עליהם יהיה באופן שהפורענות לא תהיה שלמה. מהר"י קרא: כשם שהקנה שמוכה זז כל הזמן במים, כך לעם ישראל לא יהיה מנוח אפילו לאחר שיגלו.

[58] מצודות.

[59] מצודות. רד"ק: הכוונה לפיזור מעבר לנהרות כוש, שזו הייתה הגלות הראשונה שהגלה מלך אשור את ישראל. מהר"י קרא: הכוונה היא מעבר לנהר פרת.

[60] מצודות.

[61] מצודות.

[62] מלבי"ם.

[63] רד"ק.

[64] מצודות.

[65] מצודות.

[66] מצודות. רד"ק: שם חלה אביה או שבמשך הזמן העביר ירבעם את מקומו משכם לתרצה.

[67] מצודות.

[68] מצודות. רלב"ג: לא היה הפרש זמן בין כניסתה של אשת ירבעם לעיר ובין כניסתה לבית, הכל קרה מהר מאוד. רד"ק: כשנכנסה אשת ירבעם אל העיר הפך אביה להיות חולה אנוש וכשנכנסה אל הבית הוא מת מיד. מלבי"ם: אביה מת כשהיא נכנסה אל העיר והדבר נודע לה כשהיא נכנסה לביתה.

[69] תרגום.

[70] תרגום.

[71] מצודות.

[72] מצודות.

[73] מצודות.

[74] תרגום.

[75] תרגום.

[76] תרגום.

[77] תרגום.

[78] תרגום.

[79] רש"י.

[80] מצודות.

[81] תרגום.

[82] מצודות.

[83] מצודות.

[84] מלבי"ם.

[85] מלבי"ם.

[86] תרגום יונתן על ספר דברים יב' פסוק יב'. מצודות ותרגום יונתן כאן כתבו שהכוונה היא לעצים שהיו לחים וכך היו להם ענפים רבים.

[87] מצודות.

[88] מצודות. מלבי"ם: מי שעשה את הקדש ואת כל התועבות הם הכנעניים אלא שהטענה על עם ישראל היא שלא מיחו בהם.

[89] תרגום.

[90] תרגום. רש"י פרעה שישק הוא פרעה נכה, ונקרא שישק על שהיה שוקק ומתאווה לכסא השן שבנה שלמה המלך, ועכשיו ניצל פרעה את מותו של שלמה לצאת למלחמה ולהשיג את הכסא.

[91] רש"י. מצודות: הכוונה לכך שהוא לקח את הכל, אולם מבחינה תחבירית פירושו קשה, מדוע מוזכר ששישק לקח הכל ולאחר מכן מוזכר שהוא לקח גם את המגינים.

[92] תרגום.

[93] תרגום.

[94] מצודות.

[95] תרגום.

[96] תרגום.

[97] עפ"י הרד"ק.

[98] מצודות. רש"י: הרצים היו נושאים את המגינים רק כדי לכבד את רחבעם, ולכן, לאחר שכבר נגמר טקס כניסתו לבית המקדש, הם היו מכניסים את המגינים פנימה לתא הרצים. 

[99] מצודות.

[100] רלב"ג.

[101] מצודות.

[102] תרגום.

[103] מלבי"ם. מצודות: הסיבה שהנביא חזר על פרט זה היא משום שעד יום מותו רחבעם היה דומה במעשיו לנעמה העמונית. דבריו קשים מאוד, שהרי במפורש כתוב בספר דברי הימים ב' פרק יב' שרחבעם חזר בתשובה. ואולי צריך לומר שרחבעם אמנם חזר בתשובה אך לאחר מכן חזר לעבוד עבודה זרה, ותמוה על בעל המצודות שגם בספר דברי הימים לא התייחס כלל לחזרתו בתשובה של רחבעם.