מלכים א פרק יט

מלכים א פרק יט

(א) וַיַּגֵּד אַחְאָב לְאִיזֶבֶל אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֵלִיָּהוּ אחאב אמר לאיזבל את כל הדברים שאליהו עשה בהר הכרמל (הורדת האש והגשם),[1] וְאֵת כָּל אֲשֶׁר הָרַג אֶת כָּל הַנְּבִיאִים בֶּחָרֶב (וכן אמר אחאב לאיזבל) שאליהו הרג על ידי חרב את נביאי השקר בהר הכרמל[2]: (ב) וַתִּשְׁלַח אִיזֶבֶל מַלְאָךְ אֶל אֵלִיָּהוּ איזבל שלחה שליח לאליהו,[3] לֵאמֹר כך אמר השליח לאליהו בדברי שליחותו:[4] כֹּה יַעֲשׂוּן אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִפוּן אני נשבעת בשם הבעל והאשרה לעשות לך כמו שעשית לנביאי הבעל: כמו שאתה הרגת את נביאי הבעל, כך אני (איזבל) אהרוג אותך (אליהו),[5] כִּי כָעֵת מָחָר אָשִׂים אֶת נַפְשְׁךָ כְּנֶפֶשׁ אַחַד מֵהֶם מחר בשעה זו (תוך עשרים וארבע שעות) אני (איזבל) אשים את הנפש שלך כמו הנפש של נביאי הבעל שנהרגו, מחר אהרוג אותך. לאחר מעמד הר הכרמל, ליבו של אחאב נטה אחרי אליהו, ולכן איזבל לא ניסתה להרוג את אליהו מיד, היות והיא רצתה לנסות ולשכנע  במשך יום אחד את אחאב שיסכים גם הוא לכך[6]: (ג) וַיַּרְא אליהו ראה שהוא נמצא בסכנה,[7] וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל נַפְשׁוֹ אליהו קם וברח כדי להציל את עצמו,[8] וַיָּבֹא בְּאֵר שֶׁבַע אֲשֶׁר לִיהוּדָה אליהו ברח לעיר באר שבע ששייכת לממלכת יהודה, שם אחאב לא שלט ואיזבל לא הייתה יכולה להרוג אותו שם,[9] וַיַּנַּח אֶת נַעֲרוֹ שָׁם אליהו השאיר את נערו ששירת אותו בבאר שבע[10]: (ד) וְהוּא הָלַךְ בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ יוֹם אליהו המשיך ללכת במדבר, מרחק שאותו הולכים ביום אחד. המרחק שאליהו הרחיק מבאר שבע היה מרחק הליכה של יום אחד.[11] אליהו לא נשאר בבאר שבע משום שהוא חשש שאיזבל תגיע גם לשם,[12] וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב תַּחַת רֹתֶם אֶחָד אליהו הגיע לעץ רותם והתיישב מתחת לענפיו כדי שיהיה לו צל,[13] וַיִּשְׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת אליהו ביקש למות בידי ה',[14] וַיֹּאמֶר כך אמר אליהו לה': רַב עַתָּה יְקֹוָק הייתי חי מספיק ימים, משום שכל ימיי אני חי בצער (וכאשר חיים חיי צער, גם חיים קצרים נראים כחיים ארוכים). אני רוצה למות מכיוון שכל חיי עוברים עליי בצער,[15] קַח נַפְשִׁי ה'! תהרוג אותי,[16] כִּי לֹא טוֹב אָנֹכִי מֵאֲבֹתָי אינני טוב יותר מאבותיי להינצל מהמיתה ולחיות לעולם, ובסופו של דבר אני אמות. אם כן אני מעדיף למות עכשיו כדי שלא אחיה עוד חיי צער[17]: (ה) וַיִּשְׁכַּב וַיִּישַׁן תַּחַת רֹתֶם אֶחָד אליהו שכב וישן מתחת לעץ הרותם,[18] וְהִנֵּה זֶה מַלְאָךְ נֹגֵעַ בּוֹ מיד כשאליהו ישן, מלאך ה' נגע בו כדי להעיר אותו,[19] וַיֹּאמֶר לוֹ המלאך אמר לאליהו: קוּם אֱכוֹל (המלאך אמר לאליהו) קום משנתך, ותאכל: (ו) וַיַּבֵּט אליהו הסתכל,[20] וְהִנֵּה מְרַאֲשֹׁתָיו עֻגַת רְצָפִים (אליהו ראה ש-) ליד ראשו הייתה עוגה שנאפתה על גבי גחלים,[21] וְצַפַּחַת מָיִם וכן, ליד ראשו של אליהו הייתה מונחת צלוחית מים,[22] וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ אליהו אכל חלק מעוגת הרצפים ושתה חלק מהמים,[23] וַיָּשָׁב וַיִּשְׁכָּב לאחר שאליהו סיים לאכול ולשתות, הוא חזר לישון[24]: (ז) וַיָּשָׁב מַלְאַךְ יְקֹוָק שֵׁנִית וַיִּגַּע בּוֹ מלאך ה' נגע באליהו פעם נוספת (כדי להעיר אותו שוב),[25] וַיֹּאמֶר המלאך אמר לאליהו: קוּם אֱכֹל קום משנתך ותאכל את כל העוגה ותשתה את כל המים שנמצאים בצלוחית,[26] כִּי רַב מִמְּךָ הַדָּרֶךְ (עליך לסיים לאכול את העוגה ולשתות את על המים) מכיוון שעליך ללכת בדרך ארוכה, ואתה צריך שהאכילה והשתייה יספיקו לך לזמן רב[27]: (ח) וַיָּקָם וַיֹּאכַל וַיִּשְׁתֶּה אליהו קם משנתו פעם נוספת, ואכל את כל עוגת הרצפים ושתה את כל המים, וַיֵּלֶךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה אליהו הלך ארבעים ימים ולילות רצופים בכח האכילה שהוא אכל (על ידי נס שהאוכל לא התעכל),[28] עַד הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵב (אליהו הלך במשך ארבעים ימים ולילות רצופים) עד שהוא הגיע להר סיני[29]: (ט) וַיָּבֹא שָׁם אֶל הַמְּעָרָה אליהו הגיע למערה ששם עמד משה לאחר מתן תורה (במערה זו עמד משה לאחר שהוא ביקש מה' "הראני נא את כבודך"),[30] וַיָּלֶן שָׁם אליהו ישן במערה שבהר סיני, וְהִנֵּה דְבַר יְקֹוָק אֵלָיו בעוד שאליהו ישן, ה' התגלה אליו על ידי מלאך,[31] וַיֹּאמֶר לוֹ מלאך ה' שאל את אליהו: מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ (ה' שאל את אליהו) מדוע באת לפה אליהו? הקב"ה רצה להתחיל שיחה עם אליהו, ולכן שאל אותו מדוע הוא הגיע להר סיני[32]: (י) וַיֹּאמֶר אליהו ענה למלאך ה': קַנֹּא קִנֵּאתִי לַיקֹוָק אֱלֹהֵי צְבָאוֹת (אני נמצא כאן משום ש-) אני נקמתי נקמה לשם ה' והרגתי את נביאי הבעל,[33] כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (נקמתי את נקמת ה' מפני ש-) עם ישראל הפר את הברית שהוא כרת איתך שלא לעבוד עבודה זרה,[34] אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ עם ישראל הרס את המזבחות עליהם הקריבו לך (ה') קרבנות,[35] וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב וכן הרג עם ישראל את הנביאים שלך, עם ישראל שיתף פעולה עם איזבל כשהיא הרגה את נביאי ה',[36] וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי בני ישראל חושבים שאני הנביא היחיד שנשארתי בחיים (ואינם יודעים על הנביאים שעובדיה החביא),[37] וַיְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ ולמרות שנשארתי נביא ה' היחיד, בני ישראל עדיין רצו להרוג אותי, ובאתי לכאן, למקום המקודש שבו היה מעמד מתן תורה, כדי לבקש שתנקום בהם[38]: (יא) וַיֹּאמֶר מלאך ה' אמר לאליהו: צֵא וְעָמַדְתָּ בָהָר לִפְנֵי יְקֹוָק צא מהמערה ותעמוד לפני ה' על הר סיני עצמו. תתייצב לפני ה' על הר סיני,[39] וְהִנֵּה יְקֹוָק עֹבֵר בסופו של דבר, כבוד השכינה יעבור על הר סיני (לאחר שיעברו כל מחנות המלאכים כפי שנראה),[40] וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק רוח גדולה וחזקה נשבה ועברה בפתח המערה. הכוונה למחנה של מלאכים שמתגלים ברוח,[41] מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי יְקֹוָק הרוח החזקה שוברת הרים וסלעים.[42] הנביא מתאר את חוזק הרוח ואומר על דרך ההפלגה שרוח זו יכולה לפרק את ההרים ולשבר את הסלעים,[43] לֹא בָרוּחַ יְקֹוָק בשעה שמחנה המלאכים שמתגלה ברוח עבר בפתח המערה, קול ה' אמר לאליהו שכבוד השכינה לא עובר במלאכי הרוח,[44] וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ אחרי הרוח, עבר בפתח המערה רעש, מחנה נוסף של מלאכים שמתגלים ברעש,[45] לֹא בָרַעַשׁ יְקֹוָק בשעה שמחנה המלאכים שמתגלה ברעש עבר בפתח המערה, קול ה' אמר לאליהו שכבוד השכינה לא עובר במלאכי הרעש [46]: (יב) וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ אחרי הרעש, עבר בפתח המערה אש, מחנה נוסף של מלאכים שמתגלים באש,[47] לֹא בָאֵשׁ יְקֹוָק בשעה שמחנה המלאכים שמתגלה באש עבר בפתח המערה, קול ה' אמר לאליהו שכבוד השכינה לא עובר במלאכי האש,[48] וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה אחרי מחנה המלאכים שעברו באש, עבר בפתח המערה קול דממה, קול המורכב מקול עדין ושתיקה, קול נמוך[49]: (יג) וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֵלִיָּהוּ כשאליהו שמע את קול הדממה הדקה עובר בפתח המערה, הוא הבין שעכשיו הוא צריך לצאת מהמערה, משום שהשכינה מתגלית בקול הדממה הדקה (לאורך כל מראה הנבואה, אליהו היה בתוך המערה, עד שהשכינה התגלתה בקול הדממה הדקה),[50] וַיָּלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ (כשקול הדממה הדקה עבר בפתח המערה) אליהו כרך על פניו את האדרת שלו, מלבוש חשוב שהיה מיוחד לנביאים.[51] אליהו כרך את האדרת על פניו כדי להסתיר אותם,[52] וַיֵּצֵא וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הַמְּעָרָה אליהו יצא ונעמד בפתח המערה, כמו שה' ציווה אותו לעשות,[53] וְהִנֵּה אֵלָיו קוֹל (מיד כשאליהו יצא מהמערה) קול ה' דיבר עם אליהו,[54] וַיֹּאמֶר קול ה' אמר לאליהו (כאן הכוונה להתגלות ממשית של ה' אליו):[55] מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ אליהו! האם אתה עדיין רוצה להתנקם בישראל (גם אחרי שראית שדרכי להתנהג בנחת, בקול דממה דקה)? השכינה עברה דווקא בקול הדממה הדקה, ועל ידי כך ה' רמז לאליהו שצריך לנהוג בנחת עם בני ישראל , ולכן, לאחר ההתגלות בקול הדממה הדקה, שאל ה' את אליהו אם הוא עדיין רוצה להתנקם מעם ישראל[56]: (יד) וַיֹּאמֶר אליהו ענה לה': קַנֹּא קִנֵּאתִי לַיקֹוָק אֱלֹהֵי צְבָאוֹת אני הרי מקנא לשם ה' אלוקי הצבאות ולא לטובתי, ואם כן אני עדיין מעוניין בנקמה. ה' נקרא בשם צבאות משום שהוא האלוה על צבאות של מעלה ועל צבאות של מטה,[57] כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (אני מבקש להינקם מעם ישראל מפני ש-) עם ישראל הפר את הברית שכרת איתך שלא לעבוד עבודה זרה, אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ עם ישראל הרס את המזבחות עליהם הקריבו לך (ה') קרבנות, וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב וכן הרג עם ישראל את הנביאים שלך, עם ישראל שיתף פעולה עם איזבל כשהיא הרגה את נביאי ה', וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי בני ישראל חושבים שאני הנביא היחיד שנשארתי בחיים (ואינם יודעים על הנביאים שעובדיה החביא), וַיְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ ולמרות שנשארתי נביא ה' היחיד, בני ישראל עדיין רצו להרוג אותי: (טו) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלָיו ה' אמר לאליהו, תמנה את שלושת האנשים הבאים שיעשו נקמה בבני ישראל:[58] 1) לֵךְ שׁוּב לְדַרְכְּךָ מִדְבַּרָה דַמָּשֶׂק תחזור למדבר דמשק באותה הדרך שבה באת לפה,[59] וּבָאתָ וּמָשַׁחְתָּ אֶת חֲזָאֵל לְמֶלֶךְ עַל אֲרָם כאשר תגיע לדמשק, תמנה את חזאל להיות מלך על ארם (ואין הכוונה למשיחה כמו שמשחו את מלכי ישראל, אלא המשיחה כאן נאמרה בלשון השאלה, והכוונה למינוי המלך)[60]: (טז) 2) וְאֵת יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי תִּמְשַׁח לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל וכן תמשח בשמן המשחה את יהוא בן נמשי למלך על ישראל,[61] 3) וְאֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ וכן תמנה את אלישע בן שפט שישמש נביא לישראל, לאחר שתעלה בסערה השמימה[62]: (יז) וְהָיָה הַנִּמְלָט מֵחֶרֶב חֲזָאֵל כל מי שיינצל מחרבו של חזאל, כל מי שחזאל לא יהרוג אותו בחרב,[63] יָמִית יֵהוּא (כל מי שיינצל מחרבו של חזאל) יהוא ימשיך את הנקמה ויהרוג אותו. הכוונה לבית אחאב שיושמד על ידי יהוא (ולמרות שיהוא השמיד את בית אחאב לפני שחזאל הרג את אלה מעם ישראל שעבדו עבודה זרה, היה ברור לה' יתברך שחזאל לא יצליח להשמיד את בית אחאב, ולכן הם נחשבים לנמלטים מחרב חזאל),[64] וְהַנִּמְלָט מֵחֶרֶב יֵהוּא יָמִית אֱלִישָׁע וכל מי שיינצל מיהוא, ייהרג על ידי אלישע, היות ואלישע יקלל אותו (הכוונה לנערים שלעגו לאלישע במלכים ב' פרק ב' ונהרגו על ידי דובים לאחר שאלישע קילל אותם)[65]: (יח) וְהִשְׁאַרְתִּי בְיִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת אֲלָפִים ואני (ה') אשאיר מתוך כל עם ישראל רק שבעת אלפים אנשים שחזאל, יהוא ואלישע, לא יהרגו,[66] כָּל הַבִּרְכַּיִם אֲשֶׁר לֹא כָרְעוּ לַבַּעַל וְכָל הַפֶּה אֲשֶׁר לֹא נָשַׁק לוֹ (האנשים שאשאיר בחיים הם) כל האנשים שלא השתחוו לבעל ולא נישקו אותו[67]: (יט) וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם וַיִּמְצָא אֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט אליהו הלך מהר סיני ומצא את אלישע בן שפט,[68] וְהוּא חֹרֵשׁ שְׁנֵים עָשָׂר צְמָדִים לְפָנָיו (כשאליהו מצא את אלישע) היו שנים עשר זוגות בקר שחרשו את השדה והלכו לפני אלישע,[69] וְהוּא בִּשְׁנֵים הֶעָשָׂר אלישע היה מאחורי הצמד השנים עשר של הבקר,[70] וַיַּעֲבֹר אֵלִיָּהוּ אֵלָיו אליהו עבר והגיע אל אלישע,[71] וַיַּשְׁלֵךְ אַדַּרְתּוֹ אֵלָיו אליהו השליך על אלישע חלק מהאדרת שלו (המלבוש המיוחד לנביאים). בכך רמז אליהו לאלישע שגם הוא יהיה נביא[72]: (כ) וַיַּעֲזֹב אֶת הַבָּקָר וַיָּרָץ אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ אלישע עזב את הבקר באמצע החרישה, ורץ אחרי אליהו, וַיֹּאמֶר אלישע אמר לאליהו: אֶשְּׁקָה נָּא לְאָבִי וּלְאִמִּי וְאֵלְכָה אַחֲרֶיךָ אני אנשק עכשיו את אבי ואימי, וכך אפרד מהם, ולאחר מכן אלך אחריך לכל מקום שאתה תלך,[73] וַיֹּאמֶר לוֹ אליהו אמר לאלישע: לֵךְ לך תחזור ותיפרד מהוריך,[74] שׁוּב ולאחר מכן תחזור אליי,[75] כִּי מֶה עָשִׂיתִי לָךְ (תחזור אליי) מכיוון שכל הניסים שעשיתי, אתה תלמד לעשות אותם. אליהו אמר לאלישע שהוא יהיה נביא כמוהו ושגם הוא יעשה ניסים[76]: (כא) וַיָּשָׁב מֵאַחֲרָיו אלישע חזר לאליהו לאחר שכבר נפרד מהוריו,[77] וַיִּקַּח אֶת צֶמֶד הַבָּקָר וַיִּזְבָּחֵהוּ (לאחר שאלישע חזר) הוא גם לקח את זוג הפרים ושחט אותם.[78] בגלל שמחתו הרבה של אלישע, הוא עשה משתה גדול,[79] וּבִכְלִי הַבָּקָר בִּשְּׁלָם הַבָּשָׂר אלישע בישל את צמד הבקר בכלי הבקר שעשויים מעץ, אלישע הדליק אש על ידי שהוא שרף את חלקי כלי הבקר שהיו עשויים מעץ, וכך הוא בישל את צמד הבקר,[80] וַיִּתֵּן לָעָם וַיֹּאכֵלוּ אלישע נתן את הבשר שהוא בישל לאנשים שחרשו איתו את השדה ולשאר האנשים שבאו ללוותו ולהיפרד ממנו,[81] וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ אלישע קם והלך אחרי אליהו,[82] וַיְשָׁרְתֵהוּ ומאותו זמן אלישע שימש את אליהו[83]:

[1] מצודות.

[2] תרגום. רלב"ג: הכוונה היא שאליהו אפילו לא רצה להרוג את הנביאים בהר הכרמל כדי שדמם לא יטמא את אדמת ההר, אלא רצה להוריד אותם לנחל קישון כך שהמים יובילו את דמם למקום רחוק. מלבי"ם: הכוונה היא שאחאב אמר לאיזבל גם את הסיבה שאליהו הרג את נביאי הבעל.

[3] תרגום.

[4] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[5] מצודות.

[6] מלבי"ם.

[7] מצודות. רד"ק דחה פירוש שהכוונה היא ליראה, מלשון פחד. מלבי"ם: אליהו ראה ברוח הקודש שאיזבל תצליח להרוג אותו.

[8] מצודות.

[9] מצודות. רלב"ג: הרי באר שבע נמצאת בנחלת שבט שמעון? וענה: או שנחלת שבט שמעון נחשבת בתוך ממלכת יהודה, או שיהודה כבשו את באר שבע משמעון. בהערות בפרק יב' הקשנו על פירושו הראשון של הרלב"ג שסובר שייתכן שגם שבט שמעון היה חלק מממלכת יהודה, משום שממלכת ישראל הייתה אמורה לכלול עשרה שבטים. מלבי"ם: אליהו בדרך כלל היה מתבודד ומתעלה בהשגת ה', ולאחר שראה שהעם אינו חוזר בתשובה, הוא חזר לבאר שבע, נפרד שם מנערו והלך להתבודד.

[10] תרגום.

[11] תרגום.

[12] רד"ק.

[13] מצודות.

[14] מצודות. מלבי"ם: אליהו הבין שהוא הגיע לדרגה הרוחנית אליה הוא אמור להגיע בחייו ולכן לא נותר לו בשביל מה לחיות.

[15] מצודות. רד"ק: אני חי מספיק בעולם הזה ונמצא כל הזמן בסכנה. כמו"כ כתב שמכאן הוכחה שפנחס הוא אליהו, היות ואליהו אומר שהוא לא אמור לחיות יותר שנים מאבותיו. רלב"ג: אליהו ביקש למות בגלל שהוא העדיף למות במדבר מאשר למות ברעב.

[16] מצודות.

[17] מצודות. מלבי"ם: יש כאן שתי טענות של אליהו כנגד שתי הסיבות שלכאורה היה עליו להמשיך לחיות. כנגד הטענה שהוא צריך עוד להגיע למדרגות גבוהות יותר, אמר אליהו "רב עתה ה'", כלומר: כבר הגעתי למדרגה אליה אני אמור להגיע, וכנגד הטענה שייתכן שהיה צריך להמשיך לחיות כדי שהוא יוכל להגיע למדרגה שבו הוא נפרד מהגשמיות בעולם הזה, אמר שהוא אינו טוב יותר מאבותיו שלא הגיעו למדרגה זו ולא חיו לעולם.

[18] מצודות וכתב שהכתוב מדגיש שלאליהו היה רק רותם אחד לשכב תחתו ולא מצא רותם נוסף, כך שכאשר הוא השטתח, חלק מגופו לא היה מכוסה על ידי הרותם. מלבי"ם: זהו רותם אחר גדול יותר.

[19] מצודות. מלבי"ם: הרותם השני לא היה באמת רותם, אלא היה מלאך שנדמה לאליהו בצורה של רותם.

[20] תרגום.

[21] מצודות.

[22] מצודות. מלבי"ם: עוגת הרצפים היא עודה שנעשתה מרשפי אש ובאה לרמוז לו שגופו יזדכך וחלק העפר ובכך יזכה לנבואה, והמים הם רמז לתורה, ובעצם נאמר לו כאן שמזונו יהיה רוחני.

[23] רד"ק.

[24] תרגום.

[25] מלבי"ם: כאן לא נדמה המלאך לאליהו בדמות רותם.

[26] רד"ק בפירושו לפסוק ו'.

[27] מצודות.

[28] מצודות. רד"ק: מחלק בין הנס שנעשה עם משה רבינו שממש לא אכל ושתה במשך ארבעים יום לנס נעשה עם אליהו שהלך בכל אותה אכילה במשך ארבעים יום. כמו"כ כתב בפסוק יג' שהמראה הזה היה גמול לאליהו על שהחזיר את עם ישראל בתשובה. מלבי"ם: בפעם השנייה הזדכך גופו באופן שלא היה צריך לישון יותר, ובכח זה הלך במשך ארבעים יום וארבעים לילה. כמו"כ כתב המלבי"ם שנס זה כן דומה לנס שנעשה למשה רבינו (ובכך חולק הוא על הרד"ק).

[29] מצודות. רד"ק: אליהו נעצר שם משום שחשב שייתכן שתתגלה אליו נבואה או שהוא פשוט נעמד שם בלי כוונה עד שהתגלה אליו ה'. כמו"כ כתב שלאורך ההליכה, הקב"ה יישר את ההרים ואת הדרכים כמו שעשה לארון הברית כשהארון חזר משדה פלשתים.

[30] מצודות.

[31] מהר"י קרא וכתב שלא ייתכן שהכוונה ממש לדברי ה', שהרי לאחר מכן נאמר לו "והנה ה' עומד". רלב"ג: הדיבור כאן היה בגדר נבואה.

[32] מצודות. מלבי"ם: השאלה לאליהו הייתה מדוע הוא נמצא במערה, מדוע הוא אינו נמצא יחד עם העם ומוכיח אותם לחזור בתשובה. תשובת אליהו הייתה שהוא אינו יכול להוכיח את העם משום שהם רוצים להרוג אותו.

[33] מצודות וכתב שחלק מהקנאה הזו הייתה גם עצירת הגשמים.

[34] תרגום. רד"ק בשם המדרש כתב שהכוונה שעם ישראל ביטל את מצוות ברית מילה.

[35] מצודות.

[36] רד"ק.

[37] מצודות.

[38] מצודות.

[39] מצודות.

[40] מצודות.

[41] מצודות. מהר"י קרא: רוח יכולה לשמש הן בלשון זכר והן בלשון נקבה.

[42] מצודות.

[43] רד"ק.

[44] מצודות.

[45] מצודות.

[46] מצודות.

[47] מצודות.

[48] מצודות.

[49] מצודות. תרגום: הכוונה למחנה של מלאכים המשבחים את ה' בדממה. רלב"ג: ה' בנה את הפורענויות בהדרגה: הרוח היא הפורענות הכי פחות מזיקה והאש הכי מזיקה, וכתב שה' רצה לרמוז לאליהו שהוא אינו מביא פורענות על עם ישראל משום שלא תהיה בכך כל תועלת, שהרי עם ישראל לא יחזור בתשובה כפי שלא חזר בתשובה לאחר הרעב שהיה במשך כל שלשת השנים, ולכן הדבר היחיד שעושה הוא לסלק את ההשגחה מהם ועל ידי כך באים פורענויות בדרך אגב.

[50] מצודות. מהר"י קרא: הקול היה קול דממה כדי שאליהו יוכל לשאת את הקול.

[51] מצודות.

[52] רד"ק ובכך השווה בין הסתרת הפנים של אליהו להסתרת הפנים של משה.

[53] מצודות.

[54] תרגום.

[55] מהר"י קרא בפסוק ט'.

[56] מצודות.

[57] מצודות. את הביאור של שם צבאות ביארנו לפי פירושו של רד"ק בפירושו לספר ישעיהו, פרק א' פסוק ט'.

[58] מצודות. רד"ק: מלכתחילה הציווי היה שאלישע יהיה זה שימשח את חזאל ויהוא. הסיבה שה' אמר לאליהו לחזור ולהגיע למדבר דמשק היא כדי שיפגוש את אלישע, ועל ידי שפגש את אלישע ראשון הבין שהרצון היה למשוח אותו לנביא ולאחר מכן אלישע יהיה זה שימשח את חזאל ויהוא למלכים. רלב"ג: אין הכוונה שהיה ציווי מפורש לאליהו למשוח אותם, אלא היה כאן מעין הגדת עתיד שאנשים אלה יגרמו לנקמה בעם ישראל. מלבי"ם: שלשת האנשים שיכו בישראל יהיו כנגד שלושת הטענות שהיו לאליהו על עם ישראל. כנגד "עזבו בריתך" יכה אותם חזאל שאינו בן ברית. כנגד "מזבחותיך הרסו" יכה אותם יהוא שהרס את מזבחות הבעל, וכנגד "נביאיך הרגו בחרב" יהרוג אותם אלישע.

[59] מצודות.

[60] מצודות.

[61] תרגום.

[62] מצודות. רש"י: בדברים אלה אמר ה' לאליהו שאינו יכול להיות יותר נביא ושימנה את אלישע שלא יקטרג על עם ישראל. רד"ק: אלישע יגרום למותם, שהרי יזהיר אותם והם לא ישמעו בקולו (וברלב"ג כתב באופן דומה שהכוונה לרעב שבא בעקבות אלישע), או שבעקבות מותו של אלישע, פשט ארם על ישראל. מלבי"ם: מלכתחילה היה צריך יהוא להימשח על ידי אליהו, אלא בגלל שאחאב חזר בתשובה, נדחתה הפורענות ומשיחת יהוא.

[63] מצודות.

[64] מצודות.

[65] מצודות.

[66] זהו לפי פירוש מצודות אצלינו. אמנם הרד"ק בספר עמוס פרק ג' פסוק יב' כתב שנבואה זו נאמרה על זמן הגלות, כאשר יינצלו מהמלחמה רק שבעת אלפים אנשים שלא ימותו, אך מהגלות הם לא יינצלו. 

[67] מצודות.

[68] תרגום.

[69] מצודות.

[70] מצודות. מהר"י קרא דחה פירוש שאלישע עצמו שימש כבן זוג של אחד מהבקר שחרש. רד"ק: יש בכך רמז שאלישע יהיה נביא ומזהיר שנים עשר שבטים.

[71] תרגום.

[72] מצודות. מלבי"ם: אלישע הרגיש את הרוחניות שקרנה מאדרת אליהו מאז שאליהו עטף את פניו בהר סיני.

[73] מצודות + תרגום.

[74] מצודות.

[75] מצודות.

[76] מצודות. רש"י: הנאמר כאן הוא בלשון שאלה: מה עשיתי לך? למה שתבוא אחריי? ונראה שצריך להשלים את פירושו בדברי הרד"ק שבדברים אלה בחן אליהו וראה אם אלישע באמת רוצה ללכת אחריו. רלב"ג: זה מה שעשיתי לך, זה מה שהתכוונתי שתבא אחריי.

[77] רד"ק. מצודות: הכוונה שאלישע הלך אחרי אליהו.

[78] רד"ק.

[79] רש"י.

[80] רד"ק וכתב שמרוב מהירות ללכת אחרי אלישע לא בקע עצים אלא השתמש בכלי הבקר. רש"י כתב שתי דעות לגבי פירוש "בשלם". או שהכוונה שבישל בשביל האנשים שנכחו, או שהכוונה שבישל את שני השוורים.

[81] רד"ק. מצודות הזכיר רק שנתן לכל מי שחרש איתו.

[82] תרגום.

[83] תרגום.