מלכים ב פרק ה

מלכים ב פרק ה

(א) וְנַעֲמָן שַׂר צְבָא מֶלֶךְ אֲרָם הָיָה אִישׁ גָּדוֹל לִפְנֵי אֲדֹנָיו נעמן שהיה שר צבא ארם, היה אדם מכובד בעיני מלך ארם,[1] וּנְשֻׂא פָנִים כולם היו נושאים פנים לנעמן, כולם היו מכבדים אותו,[2] כִּי בוֹ נָתַן יְקֹוָק תְּשׁוּעָה לַאֲרָם (שכולם כיבדו את נעמן) מפני שהוא פיקד על צבא ארם במלחמה שבה ניצחה ארם את בני ישראל,[3] וְהָאִישׁ הָיָה גִּבּוֹר חַיִל נעמן היה גיבור חיל, מְצֹרָע אולם, למרות שהוא היה בן חיל ורצה לצאת להילחם, הוא לא היה יכול לעשות זאת מכיוון שהיה מצורע[4]: (ב) וַאֲרָם יָצְאוּ גְדוּדִים יצאו קבוצות קטנות של לוחמים מחיילי ארם כדי להילחם נגד בני ישראל,[5] וַיִּשְׁבּוּ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נַעֲרָה קְטַנָּה הגדודים, חיילי ארם, לקחו בשבי נערה קטנה מישראל,[6] וַתְּהִי לִפְנֵי אֵשֶׁת נַעֲמָן הנערה השבויה שימשה כשפחה אצל אשתו של נעמן[7]: (ג) וַתֹּאמֶר אֶל גְּבִרְתָּהּ הנערה השבויה אמרה לאשתו של נעמן שהייתה גבירתה: אַחֲלֵי אֲדֹנִי לִפְנֵי הַנָּבִיא אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן בקשתו של נעמן, תהיה לפני הנביא בשומרון, כלומר: אם נעמן ילך ויבקש מאלישע לרפא אותו,[8] אָז יֶאֱסֹף אֹתוֹ מִצָּרַעְתּוֹ אז נעמן יתרפא מהצרעת (ריפוי מהצרעת נקרא בלשון אסיפה היות ולאחר שהחולה מתרפא הוא נאסף אל המחנה)[9]: (ד) וַיָּבֹא וַיַּגֵּד לַאדֹנָיו נעמן בא ואמר את דברי הנערה לפני אדונו, מלך ארם:[10] לֵאמֹר כך אמר נעמן למלך ארם בדבריו:[11] כָּזֹאת וְכָזֹאת דִּבְּרָה הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (נעמן אמר למלך ארם) כך וכך אמרה הנערה ששבינו מארץ ישראל. נעמן סיפר למלך ארם את דברי הנערה שאלישע יכול לרפא אותו: (ה) וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ אֲרָם מלך ארם אמר לנעמן: לֶךְ בֹּא לך ותבא אל אלישע,[12] וְאֶשְׁלְחָה סֵפֶר אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל ואני אשלח איגרת למלך ישראל, ליהורם, כדי שהוא יצווה על אלישע לרפא אותך,[13] וַיֵּלֶךְ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ נעמן הלך ולקח בידו מנחה לאלישע את שלשת הדברים הבאים:[14] 1) עֶשֶׂר כִּכְּרֵי כֶסֶף עשרה ככרות כסף, 2) וְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים זָהָב וששת אלפים מטבעות זהב,[15] 3) וְעֶשֶׂר חֲלִיפוֹת בְּגָדִים ועשרה בגדים שמחליפים אותם באופן תדיר[16]: (ו) וַיָּבֵא הַסֵּפֶר אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל נעמן בא לפני מלך ישראל והביא לו את האיגרת ש מלך ארם שלח אליו,[17] לֵאמֹר כך היה כתוב באיגרת שהביא איתו נעמן ליהורם מלך ישראל:[18] וְעַתָּה כְּבוֹא הַסֵּפֶר הַזֶּה אֵלֶיךָ עכשיו, כאשר האיגרת הזו תגיע אליך (אל מלך ישראל), הִנֵּה שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ אֶת נַעֲמָן עַבְדִּי שלחתי אליך את נעמן שהוא העבד שלי, וַאֲסַפְתּוֹ מִצָּרַעְתּוֹ ואתה תצווה את אלישע שירפא את נעמן מצרעתו[19]: (ז) וַיְהִי כִּקְרֹא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת הַסֵּפֶר כאשר מלך ישראל (יהורם) קרא את האיגרת ששלח אליו מלך ארם,[20] וַיִּקְרַע בְּגָדָיו (כאשר האיגרת הגיעה ליהורם מלך ישראל) הוא קרע את בגדיו כיוון שהוא פחד (כפי שמיד נסביר),[21] וַיֹּאמֶר יהורם אמר לאחר שהוא קרע את בגדיו: הַאֱלֹהִים אָנִי לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת האם אני אלוקים שיש בכוחי להחיות ולהרוג? האם אני יכול להחיות או להרוג אדם?[22] כִּי זֶה שֹׁלֵחַ אֵלַי לֶאֱסֹף אִישׁ מִצָּרַעְתּוֹ (האם אני יכול להמית ולהחיות) שבגלל זה מלך ארם שולח אליי את נעמן, כדי לרפא אדם מצרעתו? הרי מלך ארם יודע שאינני יכול להמית ולהחיות![23] כִּי אַךְ דְּעוּ נָא וּרְאוּ תדעו עכשיו ותבינו,[24] כִּי מִתְאַנֶּה הוּא לִי (תדעו עכשיו ותבינו) שבכך שמלך ארם שלח אליי את נעמן למרות שהוא יודע שאני לא יכול לרפא אותו, הוא לא מתכוון שאני באמת ארפא את נעמן, אלא הוא מבקש עלילה עליי, הוא מחפש תירוץ לצאת נגדי למלחמה, ולאחר שלא אצליח לרפא את נעמן, הוא יתקוף אותי (יהורם לא האמין בכוחו של אלישע לרפא את נעמן)[25]: (ח) וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֱלִישָׁע אִישׁ הָאֱלֹהִים כִּי קָרַע מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת בְּגָדָיו כאשר אלישע הנביא שמע שיהורם מלך ישראל קרע את בגדיו,[26] וַיִּשְׁלַח אֶל הַמֶּלֶךְ (כאשר אלישע הנביא שמע שיהורם מלך ישראל קרע את בגדיו) הוא שלח שליחים אל יהורם,[27] לֵאמֹר כך אמרו השליחים ששלח אלישע ליהורם:[28] לָמָּה קָרַעְתָּ בְּגָדֶיךָ למה פחדת וקרעת את בגדיך, יָבֹא נָא אֵלַי נעמן יבא אליי עכשיו,[29] וְיֵדַע כִּי יֵשׁ נָבִיא בְּיִשְׂרָאֵל ועל ידי שהוא (נעמן) יתרפא, הוא יידע שיש נביא ה' בישראל שעושה ניסים בשליחותו של ה'. אלישע אמר ליהורם שהוא ירפא את נעמן, רק כדי שנעמן יידע שיש נביא בישראל[30]: (ט) וַיָּבֹא נַעֲמָן בְּסוּסָיו וּבְרִכְבּוֹ נעמן בא לאלישע יחד עם כל סוסיו ומרכבותיו,[31] וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הַבַּיִת לֶאֱלִישָׁע נעמן נעמד בפתח הבית של אלישע: (י) וַיִּשְׁלַח אֵלָיו אֱלִישָׁע מַלְאָךְ אלישע שלח שליח לנעמן,[32] לֵאמֹר כך אמר שליחו של אלישע לנעמן: [33] הָלוֹךְ וְרָחַצְתָּ שֶׁבַע פְּעָמִים בַּיַּרְדֵּן לך תטבול בנהר הירדן שבע פעמים,[34] וְיָשֹׁב בְּשָׂרְךָ לְךָ (לאחר שתטבול בנהר הירדן שבע פעמים) הבשר שלך ישוב לעובי שהוא היה לפני שהיית חולה בצרעת. הצרעת מרזה את הבשר, ושליחו של אלישע אמר לנעמן שלאחר שהוא יטבול בנהר הירדן ויתרפא, בשרו יחזור להיות בעובי של אדם בריא,[35] וּטְהָר ועל ידי כך אתה תירפא מהצרעת[36]: (יא) וַיִּקְצֹף נַעֲמָן וַיֵּלַךְ נעמן כעס על אלישע והלך ממנו, וַיֹּאמֶר נעמן אמר: הִנֵּה אָמַרְתִּי אֵלַי יֵצֵא יָצוֹא אני הרי אמרתי, אני סברתי, שאלישע ייצא לקראתי לכבודי ויראה אותי חולה בצרעת,[37] וְעָמַד וְקָרָא בְּשֵׁם יְקֹוָק וְהֵנִיף יָדוֹ אֶל הַמָּקוֹם אֱלֹהָיו ואלישע ירפא אותי על ידי שהוא יעמוד ויקרא בשם ה', ולאחר מכן הוא יניף את ידו על המקום שיש בו את נגע הצרעת,[38] וְאָסַף הַמְּצֹרָע (חשבתי שאלישע יקרא בשם ה' ויניף את ידו למקום הנגע) וכך ארפא מהצרעת. אולם, במקום לצאת אליי ולהניף את ידו, הוא שלח אליי שליח וציווה אותי לטבול בנהר הירדן[39]: (יב) הֲלֹא טוֹב אֲמָנָה וּפַרְפַּר נַהֲרוֹת דַּמֶּשֶׂק מִכֹּל מֵימֵי יִשְׂרָאֵל הרי אמנה ופרפר שהם נהרות גדולים בדמשק, טובים יותר מכל הנהרות שבארץ ישראל, כולל נהר הירדן,[40] הֲלֹא אֶרְחַץ בָּהֶם והרי אני רגיל לרחוץ בנהרות האלה (אמנה ופרפר),[41] וְטָהָרְתִּי (בלשון שאלה) האם התרפאתי כאשר רחצתי באותם נהרות? בהתחלה, נעמן חשב שאלישע ירפא אותו בדרך נס על ידי שהוא יניף את ידו לכיוון הצרעת ויתפלל לה'. לאחר שאלישע אמר לו לטבול בנהר הירדן, נעמן חשב שאלישע רוצה לרפא אותו בדרך הטבע, ולכן הוא חשב שעדיף לו לטבול בנהרות גדולים יותר מנהר הירדן, באמנה ובפרפר, דבר שהוא עשה כך בעבר ובכל זאת הוא לא התרפא,[42] וַיִּפֶן וַיֵּלֶךְ בְּחֵמָה נעמן פנה והלך בכעס[43]: (יג) וַיִּגְּשׁוּ עֲבָדָיו וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו עבדיו של נעמן ניגשו אליו ודיברו איתו, וַיֹּאמְרוּ כך אמרו עבדי נעמן אליו: אָבִי אדוני,[44] דָּבָר גָּדוֹל הַנָּבִיא דִּבֶּר אֵלֶיךָ הֲלוֹא תַעֲשֶׂה אפילו אם הנביא היה אומר לך לעשות דבר גדול וקשה, היה מהראוי שתעשה כפי שהוא אמר לך לעשות,[45] וְאַף כִּי אָמַר אֵלֶיךָ רְחַץ וּטְהָר וכל שכן שאם הנביא אמר לך רק לרחוץ בירדן (דבר שאינו קשה), היה ראוי שתעשה כפי שהוא אמר[46]: (יד) וַיֵּרֶד וַיִּטְבֹּל בַּיַּרְדֵּן שֶׁבַע פְּעָמִים כִּדְבַר אִישׁ הָאֱלֹהִים נעמן ירד וטבל בנהר ירדן שבע פעמים כמו שאלישע הנביא אמר לו לעשות, וַיָּשָׁב בְּשָׂרוֹ כִּבְשַׂר נַעַר קָטֹן בשרו של נעמן חזר להיות צח כמו הבשר של נער קטן,[47] וַיִּטְהָר ונעמן התרפא מהצרעת[48]: (טו) וַיָּשָׁב אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים נעמן חזר אל אלישע הנביא, הוּא וְכָל מַחֲנֵהוּ נעמן חזר אל אלישע יחד עם כל המחנה שליווה אותו (העבדים והפרשים ושאר המחנה), וַיָּבֹא וַיַּעֲמֹד לְפָנָיו נעמן נעמד לפני אלישע כעבד שעומד לפני רבו,[49] וַיֹּאמֶר נעמן אמר לאלישע: הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אֵין אֱלֹהִים בְּכָל הָאָרֶץ כִּי אִם בְּיִשְׂרָאֵל אני יודע עכשיו, שאין בכל הארץ שום אלוה חוץ מאלוקי ישראל, אני יודע שאלוקי ישראל הוא האל היחיד הקיים בעולם,[50] וְעַתָּה עכשיו, כיוון שריפאת אותי,[51] קַח נָא בְרָכָה מֵאֵת עַבְדֶּךָ קח עכשיו מנחה מאת העבד שלך, קח ממני מנחה[52]: (טז) וַיֹּאמֶר אלישע ענה לנעמן: חַי יְקֹוָק לשון שבועה, אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו ה' שאני רגיל לעמוד לפניו בתפילה,[53] אִם אֶקָּח שלא אקח ממך מנחה. אלישע נשבע בשם ה' שהוא לא ייקח מנחה מאת נעמן,[54] וַיִּפְצַר בּוֹ לָקַחַת נעמן ניסה לשכנע את אלישע לקחת את המנחה,[55] וַיְמָאֵן גם לאחר שנעמן ניסה לשכנע אותו, אלישע סירב לקחת את המנחה: (יז) וַיֹּאמֶר נַעֲמָן נעמן אמר לאלישע: וָלֹא אני מבקש,[56] יֻתַּן נָא לְעַבְדְּךָ שיינתן עכשיו לעבדך, שיינתן לי עכשיו,[57] מַשָּׂא צֶמֶד פְּרָדִים אֲדָמָה (אני מבקש שיינתן לי עכשיו) אדמה מעפר ארץ ישראל בכמות ששתי פרדות יכולים לשאת. נעמן ביקש מאלישע לקחת איתו כמות עפר, כדי שהוא ישתמש בעפר למילוי מבנה של מזבח שהוא יבנה לשם ה'. נעמן רצה למלא את המזבח דווקא בעפר מארץ ישראל, והוא ביקש רשות מהנביא, משום שהוא חשש שאם הוא ייקח את העפר ללא רשות, יהיה בכך משום גזל,[58] כִּי לוֹא יַעֲשֶׂה עוֹד עַבְדְּךָ עֹלָה וָזֶבַח לֵאלֹהִים אֲחֵרִים (אני מבקש לקחת את העפר) כיוון שעבדך, אני, לא יקריב עוד קרבן עולה או קרבן שלמים לשם אל אחר,[59] כִּי אִם לַיקֹוָק אלא אני אקריב קרבנות רק לשם ה'[60]: (יח) לַדָּבָר הַזֶּה יִסְלַח יְקֹוָק לְעַבְדֶּךָ אני מבקש ממך (אלישע) שתתפלל אל ה' שיסלח לי על הדבר הבא:[61] בְּבוֹא אֲדֹנִי בֵית רִמּוֹן כשאדוני מלך ארם יבוא אל בית רימון. רימון הוא שם של עבודה זרה,[62] לְהִשְׁתַּחֲוֹת שָׁמָּה (כשאדוני מלך ארם יבוא לבית רימון) כדי להשתחוות שם לעבודה זרה, וְהוּא נִשְׁעָן עַל יָדִי הוא, מלך ארם, יישען עליי,[63] וְהִשְׁתַּחֲוֵיתִי בֵּית רִמֹּן  ומכיוון שמלך ארם יישען על ידי והוא ישתחווה, גם אני אהיה מוכרח להשתחוות יחד איתו לעבודה הזרה,[64] בְּהִשְׁתַּחֲוָיָתִי בֵּית רִמֹּן יִסְלַח יְקֹוָק לְעַבְדְּךָ בַּדָּבָר הַזֶּה ואני מבקש שה' יסלח לעבדך, לי, על שאני אשתחווה לעבודה הזרה[65]: (יט) וַיֹּאמֶר לוֹ אלישע אמר לנעמן: לֵךְ לְשָׁלוֹם לך לדרכך בשלום (וזאת לאחר שהסכים אלישע שייקח את העפר שביקש),[66] וַיֵּלֶךְ מֵאִתּוֹ כִּבְרַת אָרֶץ נעמן התרחק מאלישע מרחק שנקרא "כברת ארץ". כשם שהיום אנחנו מודדים מרחקים במידות של מטרים וקילומטרים, בימיהם היו מודדים במידות דרך שונות ואחת מהן נקראת "כברת ארץ"[67]: (כ) וַיֹּאמֶר גֵּיחֲזִי נַעַר אֱלִישָׁע אִישׁ הָאֱלֹהִים גיחזי שהוא משרתו של אלישע הנביא חשב בליבו:[68] הִנֵּה חָשַׂךְ אֲדֹנִי אֶת נַעֲמָן הָאֲרָמִּי הַזֶּה מִקַּחַת מִיָּדוֹ אֵת אֲשֶׁר הֵבִיא הנה נמנע אדוני אלישע, מלקחת את מה שנעמן הארמי הביא אליו בתור מנחה,[69] חַי יְקֹוָק אני נשבע,[70] כִּי אִם רַצְתִּי אַחֲרָיו וְלָקַחְתִּי מֵאִתּוֹ מְאוּמָה שאני ארוץ אחרי נעמן ואקח ממנו דבר כלשהו[71]: (כא) וַיִּרְדֹּף גֵּיחֲזִי אַחֲרֵי נַעֲמָן גיחזי רדף אחרי נעמן, וַיִּרְאֶה נַעֲמָן רָץ אַחֲרָיו נעמן ראה את גיחזי רודף אחריו, וַיִּפֹּל מֵעַל הַמֶּרְכָּבָה לִקְרָאתוֹ כשנעמן היה על המרכבה, הוא היטה את עצמו לקראת גיחזי,[72] וַיֹּאמֶר נעמן שאל את גיחזי: הֲשָׁלוֹם האם שלום לאלישע, האם הכל בסדר אצל אלישע?[73]: (כב) וַיֹּאמֶר גיחזי ענה לנעמן: שָׁלוֹם שלום לאלישע, הכל בסדר אצל אלישע, אֲדֹנִי שְׁלָחַנִי לֵאמֹר אולם אדוני, אלישע, שלח אותי לומר לך: הִנֵּה עַתָּה זֶה בָּאוּ אֵלַי שְׁנֵי נְעָרִים מֵהַר אֶפְרַיִם מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים הגיעו אליי עכשיו שני נערים מהר אפרים והם תלמידים של הנביאים,[74] תְּנָה נָּא לָהֶם כִּכַּר כֶּסֶף וּשְׁתֵּי חֲלִפוֹת בְּגָדִים תן לי עכשיו כיכר כסף ושתי חליפות בגדים כדי לתת להם[75]: (כג) וַיֹּאמֶר נַעֲמָן נעמן אמר לגיחזי: הוֹאֵל קַח כִּכָּרָיִם בבקשה, קח שתי ככרות כסף (ולא רק אחד),[76]  וַיִּפְרָץ בּוֹ נעמן שיכנע את גיחזי לקחת שתי ככרות (גיחזי בהתחלה סירב לקחת שתי ככרות כדי שלא ייראה הדבר שהוא לוקח אותם לעצמו),[77] וַיָּצַר כִּכְּרַיִם כֶּסֶף בִּשְׁנֵי חֲרִטִים נעמן קשר את שתי ככרות הכסף בשני כיסי הבגדים שלו,[78] וּשְׁתֵּי חֲלִפוֹת בְּגָדִים וכן לקח נעמן את שתי חליפות הבגדים,[79] וַיִּתֵּן אֶל שְׁנֵי נְעָרָיו נעמן נתן את ככרות הכסף והחליפות לשניים ממשרתיו,[80] וַיִּשְׂאוּ לְפָנָיו המשרתים של נעמן נשאו את המנחה לפני גיחזי[81]: (כד) וַיָּבֹא אֶל הָעֹפֶל גיחזי הגיע אל המגדל, שם לא היה מי שיראה אותו,[82] וַיִּקַּח מִיָּדָם גיחזי לקח מידם של נערי נעמן את כיכרות הכסף ואת שתי החליפות, וַיִּפְקֹד בַּבָּיִת גיחזי הניח את ככרות הכסף וחליפות הבגדים בבית שמור,[83] וַיְשַׁלַּח אֶת הָאֲנָשִׁים גיחזי שילח את משרתיו של נעמן, כדי שאלישע לא יראה אותם,[84] וַיֵּלֵכוּ משרתיו של נעמן הלכו וחזרו לנעמן: (כה) וְהוּא בָא  וַיַּעֲמֹד אֶל אֲדֹנָיו גיחזי הגיע ונעמד לפני אלישע,[85] וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱלִישָׁע אלישע שאל את גיחזי: מֵאַיִן גֵּחֲזִי מהיכן באת גיחזי,[86] וַיֹּאמֶר גיחזי ענה לאלישע: לֹא הָלַךְ עַבְדְּךָ אָנֶה וָאָנָה אני עבדך, לא הלכתי לשום מקום[87]: (כו) וַיֹּאמֶר אֵלָיו אלישע אמר לגיחזי: לֹא לִבִּי הָלַךְ האם לא הלך איתך ליבי? כלומר: למרות שישבתי פה, ליבי היה איתך וראיתי ברוח נבואה את אשר עשית,[88] כַּאֲשֶׁר הָפַךְ אִישׁ מֵעַל מֶרְכַּבְתּוֹ לִקְרָאתֶךָ (ראיתי אותך ברוח נבואה) כשנעמן הטה את עצמו מעל המרכבה לקראתך, הַעֵת לָקַחַת אֶת הַכֶּסֶף האם זהו זמן לקחת כסף מנעמן? הרי כל העניין עם נעמן היה נס ואין זה ראוי ליהנות מהנס אם אין זו שעת הדחק,[89] וְלָקַחַת בְּגָדִים וְזֵיתִים וּכְרָמִים וְצֹאן וּבָקָר וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת גם אם נעמן היה נותן לך בגדים, זיתים, כרמים, צאן, בקר, עבדים ושפחות, והיית מתעשר בעושר גדול, לא היה ראוי שתיקח מידו את הדברים[90]: (כז) (אלישע ממשיך בדבריו לנעמן) כעונש על מעשיך, אני אמנם משאיר את הכסף בידך, אך לא רק את הכסף,[91] וְצָרַעַת נַעֲמָן תִּדְבַּק בְּךָ וּבְזַרְעֲךָ לְעוֹלָם גם צרעתו של נעמן תדבק בך ובצאצאיך לעולם.[92] אמנם אין הכוונה שכל צאצאיו של נעמן יהיו מצורעים, אלא הכוונה היא רק לצאצאיו שהיו אז בחיים, והצרעת לא תתרפא מהם לעולם, וזאת משום שהם ידעו שאביהם לקח את המנחה מאת נעמן והם לא סיפרו על כך,[93] וַיֵּצֵא מִלְּפָנָיו מְצֹרָע כַּשָּׁלֶג גיחזי יצא מלפני אלישע כשהוא מצורע בצרעת בצבע לבן חזק[94]:

[1] מצודות. בשם חז"ל כתב שנעמן היה זה שמשך בקשת לפי תומו והרג את אחאב.

[2] מצודות.

[3] מצודות.

[4] מצודות. מלבי"ם: צרעת נעמן הייתה ניסית והיה זה כעונש על שלקח את הנערה מישראל בשבי.

[5] מצודות.

[6] מצודות.

[7] מצודות.

[8] מצודות.

[9] מצודות. מלבי"ם: נעמן הבין מדברי הנערה שהסיבה שהוא לקה בצרעת היא משום כעס הנביא וכנראה שהנביא כועס עליו בגלל שהוא הרג את אחאב.

[10] מצודות.

[11] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[12] מצודות.

[13] מצודות.

[14] מצודות.

[15] תרגום.

[16] מצודות.

[17] תרגום.

[18] מהר"י קרא.

[19] מצודות. מלבי"ם: הייתה זאת פקודה משום שלדברי נעמן, כל הסיבה שהוא לקה בצרעת הייתה בגלל אלישע שכעס על שנעמן הרג את אביו.

[20] תרגום.

[21] מצודות.

[22] מצודות.

[23] מצודות.

[24] תרגום.

[25] מצודות.

[26] תרגום.

[27] תרגום.

[28] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[29] תרגום. מלבי"ם: אלישע היה יכול לרפא את נעמן מרחוק, אלא רצה שיבוא עד אליו כדי שיידע שיש נביא בישראל.

[30] מצודות.

[31] רד"ק: ההבדל בין הקרי לכתיב הוא שבתיב הכוונה היא שנעמן עצמו רכב על הסוס בעוד שלפי הקרי הכוונה היא שכל הרוכבים עימו רכבו על סוסיהם.

[32] מצודות.

[33] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[34] תרגום. מלבי"ם: המים הקרים מזיקים לצרעת והיה כאן נס בתוך נס. רלב"ג בפירושו לספר יהושע פרק ד' פסוק כ' כתב שהיה כאן גם היגיון על דרך הטבע שנעמן יתרפא אלא שהנס היה במהירות בה קרו הדברים.

[35] מצודות.

[36] מצודות.

[37] מצודות.

[38] מצודות. רלב"ג: נעמן חשב שאלישע יניף את ידו לכיוון המקום שהוא עובד את ה', לכיוון בית המקדש.

[39] מצודות.

[40] מצודות.

[41] מצודות. רד"ק: נעמן אמר שאם הטבילה היא שתטהר אותו, הוא יכול לטבול באמנה ופרפר.

[42] מצודות.

[43] תרגום.

[44] רש"י.

[45] מצודות.

[46] מצודות.

[47] מצודות.

[48] מצודות.

[49] מצודות.

[50] תרגום.

[51] מצודות. עיין באוצר מפרשי התורה על ספר בראשית בביאור המילה "עתה".

[52] מצודות.

[53] מצודות. רד"ק: חי ה' וחי אליהו שעמדתי ושימשתי לפניו.

[54] מצודות. רש"י: אלישע סירב לקחת את המנחה מנעמן היות והיו דמי ע"ז מעורבים בו. מלבי"ם: אלישע נמנע מלקחת את המנחה משום שהסיבה היחידה שהיה מותרל ו לרפא את נעמן הייתה כדי שיידע שיש נביא בישראל, ולכן היה אסור לו לקחת דבר תמורת הריפוי כדי שכל מטרת הריפוי תהיה לקדש שם שמים.

[55] מצודות.

[56] מצודות.

[57] תרגום.

[58] מצודות. רלב"ג: הסיבה שנעמן ביקש רשות היא מפני שהוא רצה לקחת את העפר מביתו של אלישע.

[59] תרגום.

[60] תרגום.

[61] מצודות.

[62] מצודות.

[63] מצודות.

[64] מצודות. מלבי"ם: כוונת נעמן הייתה רק לכוף את ראשו ומצד הדין הדבר מותר אלא שנעמן ביקש שה' יסלח לו על שמידי פעם הוא יצטרך להשתחוות ממש כדי שמלך ארם לא יחשוד בו.

[65] מצודות. מלבי"ם: ה' יסלח לי על ההשתחוויה בדבר הזה – בכך שלקחתי אדמה כדי לבנות לפניו מזבח.

[66] רלב"ג.

[67] מצודות וכתב שהכוונה היא לשיעור של מיל ועיין בביאורנו לספר בראשית פרק לה' פסוק טו' ובהערות שם. רלב"ג: מהלך של השדות שעובדים אותם מחוץ לעיר והכוונה היא שנעמן לא הרחיק הרבה אלא הלך רק מעבר לשדות שהיו מחוץ לעיר.

[68] מצודות.

[69] מצודות. מלבי"ם: גיחזי התרעם על כך שאלישע לא לקח מנעמן שכר רפואה למרות שהדבר לכאורה היה מותר.

[70] מצודות.

[71] מצודות. רש"י: חסר כאן א' במילה מאומה משום שלקיחה זו גרמה לנעמן למום (בכך שהצטרע).

[72] מצודות.

[73] מצודות.

[74] תרגום.

[75] תרגום.

[76] מצודות. רש"י: השביעו שאלישע שלחו.

[77] מצודות.

[78] מצודות.

[79] תרגום.

[80] רש"י.

[81] תרגום.

[82] מצודות. תרגום: מקום מכוסה.

[83] מצודות. רלב"ג הוסיף פירוש שהכוונה היא שגיחזי מנה את הכסף.

[84] רש"י.

[85] תרגום.

[86] מצודות.

[87] מצודות.

[88] מצודות. התרגום הוסיף במפורש שהיה זה ברוח נבואה, אך כנראה שזו גם כוונת המצודות.

[89] מצודות.

[90] מצודות. רד"ק: חשבת בליבך לקנות את כל הדברים האלה מהכסף שלקחת. מלבי"ם: אלישע אמר לגיחזי שפשעו היה קטן יותר לו היה לוקח את הכסף רק לדברים שהם ממש נצרכים, אך בגלל שהוא התכוון להתעשר מכך ולקנות את כל הדברים האלה, היה פשעו חמור יותר.

[91] מצודות.

[92] מצודות. רלב"ג: לו לא היה גיחזי משקר, עונשו היה קל יותר.

[93] רד"ק.

[94] מצודות.