מלכים ב פרק טז
ביאור ושננתם עם חלק מההערות לספר מלכים ב' פרק טז'.
מערכת אוצר התורה - ושננתם | כד' אדר תשע"ח
מלכים ב פרק טז
(א) בִּשְׁנַת שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְפֶקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ מָלַךְ אָחָז בֶּן יוֹתָם מֶלֶךְ יְהוּדָה: (ב) בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה אָחָז בְּמַלְכוֹ וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם[1] וְלֹא עָשָׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יקֹוָק אֱלֹהָיו כְּדָוִד אָבִיו אחז לא עשה כדוד המלך שהיה מאבות אבותיו, והוא לא עשה מעשים שהיו ישרים בעיני ה'[2]: (ג) וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל בחטאיו, הלך אחז בדרכם של מלכי ישראל שהיו רשעים,[3] וְגַם אֶת בְּנוֹ הֶעֱבִיר בָּאֵשׁ אחז גם העביר את בנו באש לשם עבודת המולך,[4] כְּתֹעֲבוֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְקֹוָק אֹתָם מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אחז חטא באותם חטאים שבהם חטאו העמים שה' גירש מארץ ישראל, אחז חטא באותם חטאים שבהם חטאו שבעת העמים שישבו בארץ כנען לפני שבני ישראל נכנסו לארץ, וה' גירש עמים אלה כדי לתת לבני ישראל את הארץ[5]: (ד) וַיְזַבֵּחַ וַיְקַטֵּר בַּבָּמוֹת אחז הקריב קרבנות והעלה קטורת בבמות הרבות שנבנו לשם עבודה זרה,[6] וְעַל הַגְּבָעוֹת (וכן העלה אחז קרבנות והקטיר קטורת) על הגבעות הגבוהות,[7] וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן (וכן העלה אחז קרבנות והקטיר קטורת) תחת כל עץ שמראהו יפה[8]: (ה) אָז בימיו של אחז, יַעֲלֶה רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם וּפֶקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה (בימיו של אחז) רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו מלך ישראל עלו להילחם נגדו, וַיָּצֻרוּ עַל אָחָז רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו מלך ישראל הטילו מצור על ממלכתו של אחז, על ממלכת יהודה,[9] וְלֹא יָכְלוּ לְהִלָּחֵם רצין ופקח לא הצליחו להכריע את המלחמה נגד ממלכת יהודה ולכבוש את ירושלים[10]: (ו) בָּעֵת הַהִיא הֵשִׁיב רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם אֶת אֵילַת לַאֲרָם בתקופת מלכותו של אחז, הצליח רצין מלך ארם להחזיר לארם את העיר אילת (וזאת לאחר שאמציה כבש חזרה את העיר אילת מידי ארם כפי שראינו בפרק יד' פסוק כב'),[11] וַיְנַשֵּׁל אֶת הַיְהוּדִים מֵאֵילוֹת רצין הגלה מהעיר אילת את היהודים שישבו שם,[12] וַאֲדוֹמִים בָּאוּ אֵילַת אנשים מאדום באו והתיישבו במקום היהודים באילת, כפי שהם ישבו שם לפני שאמציה כבש מהם את העיר,[13] וַיֵּשְׁבוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה האדומים ישבו באילת ונשארו שם לאורך תקופה ארוכה, וגם בזמן כתיבת ספר מלכים, שנכתב שנים רבות לאחר מעשה זה, עדיין ישבו אדומים באילת[14]: (ז) וַיִּשְׁלַח אָחָז מַלְאָכִים אֶל תִּגְלַת פְּלֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר אחז שלח שליחים אל תגלת פלאסר מלך אשור, לֵאמֹר כך אמרו שליחיו של אחז לתגלת פלסר,[15] עַבְדְּךָ וּבִנְךָ אָנִי אני העבד והבן שלך. אחז פנה לתגלת פלסר בלשון של הכנעה ולכן אמר לו שהוא עבדו ובנו,[16] עֲלֵה וְהוֹשִׁעֵנִי מִכַּף מֶלֶךְ אֲרָם וּמִכַּף מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הַקּוֹמִים עָלָי תבוא ותושיע אותי מיד מלך ארם ומיד מלך ישראל שקמים עליי למלחמה[17]: (ח) וַיִּקַּח אָחָז אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב הַנִּמְצָא בֵּית יְקֹוָק וּבְאֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ אחז לקח את הכסף והזהב שהיו בבית המקדש ובאוצרות בית המלך,[18] וַיִּשְׁלַח לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר שֹׁחַד אחז שלח את הכסף והזהב בתור שוחד למלך אשור, כדי שהוא יבוא ויציל אותו מידי רצין מלך ארם ופקח מלך ישראל[19]: (ט) וַיִּשְׁמַע אֵלָיו מֶלֶךְ אַשּׁוּר מלך אשור קיבל את דבריו של אחז,[20] וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶל דַּמֶּשֶׂק מלך אשור עלה למלחמה נגד דמשק (הנמצאת במלכות ארם),[21] וַיִּתְפְּשֶׂהָ תגלת פלאסר מלך אשור כבש את דמשק,[22] וַיַּגְלֶהָ קִירָה מלך אשור הגלה את תושבי דמשק אל מקום בממלכת אשור שנקרא "קיר",[23] וְאֶת רְצִין הֵמִית תגלת פלסר הרג את רצין מלך ארם: (י) וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ אָחָז לִקְרַאת תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר דּוּמֶּשֶׂק אחז מלך יהודה הלך לדמשק כדי לקבל את פניו של תגלת פלאסר,[24] וַיַּרְא אֶת הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּדַמָּשֶׂק אחז ראה את המזבח שהיה בדמשק, וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ אָחָז אֶל אוּרִיָּה הַכֹּהֵן אחז מלך יהודה שלח אל אוריה הכהן, אֶת דְּמוּת הַמִּזְבֵּחַ (אחז מלך יהודה שלח אל אוריה הכהן) תיאור של הצורה החיצונית של המזבח שהיה בדמשק,[25] וְאֶת תַּבְנִיתוֹ (וכן שלח אחז מלך יהודה שלח אל אוריה הכהן) את התכניות והמידות של המזבח שהיה בדמשק,[26] לְכָל מַעֲשֵׂהוּ (אחז שלח לאוריה הכהן את תבנית המזבח) עד לפרטים הקטנים שהיו בו[27]: (יא) וַיִּבֶן אוּרִיָּה הַכֹּהֵן אֶת הַמִּזְבֵּחַ אוריה הכהן בנה את המזבח לפי התכניות ששלח לו אחז,[28] כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אָחָז מִדַּמֶּשֶׂק כֵּן עָשָׂה אוּרִיָּה הַכֹּהֵן אוריה הקפיד על כל הפרטים הקטנים שאחז מלך יהודה שלח לו מדמשק,[29] עַד בּוֹא הַמֶּלֶךְ אָחָז מִדַּמָּשֶׂק אוריה הספיק לבנות את המזבח לפני שאחז חזר מדמשק לירושלים[30]: (יב) וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ מִדַּמֶּשֶׂק אחז מלך יהודה חזר מדמשק לירושלים,[31] וַיַּרְא הַמֶּלֶךְ אֶת הַמִּזְבֵּחַ אחז ראה את המזבח שבנה אוריה,[32] וַיִּקְרַב הַמֶּלֶךְ עַל הַמִּזְבֵּחַ אחז התקרב אל המזבח,[33] וַיַּעַל עָלָיו אחז הקריב על המזבח את קרבנות העולה שהוא רצה להקריב[34]: (יג) וַיַּקְטֵר אֶת עֹלָתוֹ וְאֶת מִנְחָתוֹ אחז הקריב על גבי המזבח שאוריה בנה את קרבן העולה ואת המנחה שהוא רצה להקריב, וַיַּסֵּךְ אֶת נִסְכּוֹ אחז הקריב על גבי המזבח שאוריה בנה את נסך היין,[35] וַיִּזְרֹק אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ אחז גם זרק על גבי המזבח שאוריה בנה את דם קרבן השלמים שהקריב[36]: (יד) וְאֵת הַמִּזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לִפְנֵי יְקֹוָק אחז העמיד בבית המקדש, את המזבח שאוריה בנה, ליד המזבח שבנה שלמה. כפי שראינו בספר מלכים א' פרק ח' (ומפורש בדברי הימים), שלמה המלך בנה מזבח גדול יותר ממזבח הנחושת שמשה רבינו עשה, ולמרות שמזבח שלמה היה בנוי מאבנים, עדיין קראו לו "מזבח הנחושת" על שם המזבח שמשה עשה. אחז העמיד את המזבח החדש ליד המזבח שעשה שלמה,[37] וַיַּקְרֵב מֵאֵת פְּנֵי הַבַּיִת אחז קירב את המזבח עד שהיה קרוב לפתח ההיכל,[38] מִבֵּין הַמִּזְבֵּחַ וּמִבֵּין בֵּית יְקֹוָק אחז רצה להציב את המזבח שאוריה בנה בין המזבח ששלמה בנה לבין ההיכל, כך שלא היה דבר שחצץ בין המזבח שאוריה עשה להיכל, ומצד שני מזבח זה חצץ בין המזבח שעשה שלמה להיכל,[39] וַיִּתֵּן אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפוֹנָה אולם, בסופו של דבר, אחז הציב את המזבח שאוריה בנה, קצת צפונית למזבח ששלמה עשה, כך שחלק ממזבח האבנים חצץ בין המזבח שאוריה בנה להיכל[40]: (טו) וַיְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ אָחָז אֶת אוּרִיָּה הַכֹּהֵן אחז מלך יהודה ציווה את אוריה הכהן, לֵאמֹר כך אמר אחז לאוריה:[41] עַל הַמִּזְבֵּחַ הַגָּדוֹל הַקְטֵר אֶת עֹלַת הַבֹּקֶר וְאֶת מִנְחַת הָעֶרֶב (אחז ציווה את אוריה הכהן) תקריב את קרבנות התמיד של בוקר ותמיד של בין הערביים על המזבח החדש. המזבח שאוריה בנה היה גדול יותר מהמזבח ששלמה בנה, ולכן אחז קרא לו "המזבח הגדול",[42] וְאֶת עֹלַת הַמֶּלֶךְ וְאֶת מִנְחָתוֹ (וכן תקריב על גבי המזבח הגדול) את קרבן העולה שלי (של אחז) ואת המנחה שבאה עם קרבן זה, וְאֵת עֹלַת כָּל עַם הָאָרֶץ וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם (וכן תקריב על גבי המזבח הגדול) את קרבנות העולה שמביאים העם שביהודה ואת המנחות והנסכים שהם מביאים יחד עם קרבנותיהם,[43] וְכָל דַּם עֹלָה וְכָל דַּם זֶבַח עָלָיו תִּזְרֹק את כל דם קרבנות העולה ואת כל דם קרבנות השלמים תזרוק על המזבח הגדול,[44] וּמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת יִהְיֶה לִּי לְבַקֵּר ומידי פעם, אני (אחז) ארצה לבקר את המזבח ששלמה עשה ולהשתמש בו. אחז ציווה את אוריה להפסיק להקריב את הקרבנות על המזבח ששלמה בנה, ובמקום זאת להקריב את הקרבנות על המזבח שאוריה בנה, והוא אמר שרק מידי פעם הוא ישתמש במזבח ששלמה בנה[45]: (טז) וַיַּעַשׂ אוּרִיָּה הַכֹּהֵן כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה הַמֶּלֶךְ אָחָז אוריה הכהן עשה ככל מה שציווה אותו אחז לעשות (הקריב את הקרבנות על המזבח שבנה)[46]: (יז) הנביא מספר את המשך מעשיו של אחז. בתחילה הוא רק בנה מזבח חדש, ובכך הוא ביטל את הקרבת הקרבנות על המזבח ששלמה בנה, אך לאחר מכן הוא המשיך לבטל את העבודה בבית המקדש,[47] וַיְקַצֵּץ הַמֶּלֶךְ אָחָז אֶת הַמִּסְגְּרוֹת הַמְּכֹנוֹת אחז כתת חלקים מהמכונות שעשה שלמה,[48] וַיָּסַר מֵעֲלֵיהֶם אֶת הַכִּיֹּר אחז הוריד מכל מכונה את הכיור שהיה מונח עליה,[49] וְאֶת הַיָּם הוֹרִד מֵעַל הַבָּקָר הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר תַּחְתֶּיהָ אחז הוריד את הים, הגיגית הגדולה ששלמה עשה, מעל שנים עשרה הבקר שהוא היה מונח עליהם,[50] וַיִּתֵּן אֹתוֹ עַל מַרְצֶפֶת אֲבָנִים אחז הניח את הים על רצפת אבנים שהוא עשה בבית המקדש. רצפת בית המקדש הייתה עשוייה מעץ מצופה זהב, ואחז הכין רצפת אבנים מיוחדת כדי להניח עליה את הים[51]: (יח) וְאֶת מוּסַךְ הַשַּׁבָּת אֲשֶׁר בָּנוּ בַבַּיִת אחז גם הוריד את הסוכה שבנו בבית המקדש. תחת סוכה זו ישבו אנשי המשמר היוצא שסיימו לעבוד בבית המקדש בשבת, והם המתינו תחת הסוכה, עד שהם היו יכולים לחזור לביתם בצאת השבת,[52] וְאֶת מְבוֹא הַמֶּלֶךְ הַחִיצוֹנָה הֵסֵב בֵּית יְקֹוָק אחז הפך את הכניסה לבית המלך באופן שיהיה אפשר להיכנס אליו רק דרך בית המקדש. עד עתה היה ניתן להיכנס לבית המלך גם ללא כניסה לבית המקדש, אך אחז חסם את הכניסה הזו וכך היה ניתן להיכנס לבית המלך רק דרך בית המקדש,[53] מִפְּנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר (אחז החליף את דרך הכניסה לבית המלך) כדי להכביד על מלך אשור. על ידי חסימת הכניסה הרגילה לבית המלך, אחז הקשה על מלך אשור מלתפוס אותו[54]: (יט) וְיֶתֶר דִּבְרֵי אָחָז אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה: (כ) וַיִּשְׁכַּב אָחָז עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד[55] וַיִּמְלֹךְ חִזְקִיָּהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו:
[1] מצודות: מדובר בשנים מקוטעות.
[2] תרגום.
[3] תרגום.
[4] מצודות.
[5] מצודות.
[6] תרגום.
[7] עיין מלכים א' פרק יד' פסוק כד' שם משמע שהיו בונים את הבמות לעבודה הזרה על הגבעות הגבוהות.
[8] תרגום יונתן לדברים פרק יב' פסוק ב'. ועיין בהערות לביאורנו למלכים א' פרק יד' פסוק כד' שם הבאנו את פירוש מצודות שהכוונה היא לעצים לחים שהיו להם ענפים רבים.
[9] תרגום.
[10] מצודות.
[11] מצודות.
[12] מצודות.
[13] מצודות.
[14] תרגום. עיין בספרנו אוצר מפרשי התנ"ך על ספר בראשית, שם הרחבנו בעניין הביטוי "עד היום הזה".
[15] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.
[16] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע, פרק א' פסוק א'.
[17] תרגום.
[18] תרגום.
[19] תרגום.
[20] תרגום.
[21] תרגום.
[22] תרגום.
[23] מצודות.
[24] תרגום.
[25] דעת מקרא.
[26] דעת מקרא.
[27] מצודות.
[28] תרגום.
[29] מצודות.
[30] מצודות.
[31] תרגום.
[32] תרגום.
[33] מצודות. רד"ק הוסיף פירוש נוסף וכתב שהכוונה היא שאחז הקריב קרבנות על המזבח.
[34] מצודות. מלבי"ם: אחז הקריב את הקרבנות לשם ע"ז ובכך גם כפר בה' וגם בכהונה על ידי שהוא עצמו הקריב קרבנות.
[35] תרגום.
[36] תרגום.
[37] מצודות. רש"י: לא ניתן היה להזיז את המזבח שבנה שלמה ולכן יש לומר שהכוונה היא לכיור הנחושת אותו הזיז אחז כדי שיהיה מקום למזבח שלו.
[38] מצודות.
[39] מצודות.
[40] מצודות. רד"ק: הכוונה היא שאחז הציב את המזבח שבנה בין מזבח שלמה להיכל, אך הוא משך מעט את המזבח שבנה צפונית למזבח האבנים. רלב"ג: הסיבה שאחז משך את המזבח צפונית היא כדי שהם יעבדו את צבא השמיים שנמצאים בצפון.
[41] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.
[42] מצודות. רלב"ג: הוסיף אפשרות לפרש שהכוונה ב"גדול" היינו מכובד, ואחז קרא למזבח זה מזבח גדול משום שבעיניו הוא היה מכובד יותר.
[43] תרגום.
[44] תרגום.
[45] רלב"ג.
[46] תרגום.
[47] רד"ק. מלבי"ם: בכך שאחז שינה את כלי המקדש והשחית חלק מהם הוא הראה שאינו מאמין שתבנית בית המקדש נקבע על ידי ה'.
[48] מצודות.
[49] מצודות.
[50] מצודות.
[51] רד"ק.
[52] מצודות. לכאורה מדברי רש"י עולה שמוסך השבת לא יוחד דווקא למשמרת היוצאת אלא זו הייתה סוכה שהייתה בנוייה בעזרה.
[53] מצודות.
[54] מצודות.
[55] בספר דברי הימים כתוב שלא קברו את אחז בקבר מלכים.