מלכים ב פרק יג

מלכים ב פרק יג

(א) בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה לְיוֹאָשׁ בֶּן אֲחַזְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ יְהוֹאָחָז בֶּן יֵהוּא עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה יהואחז מלך על ישראל שבע עשרה שנים מקוטעות[1]: (ב) וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְקֹוָק יהואחז עשה מעשים שהיו רעים בעיני ה',[2] וַיֵּלֶךְ אַחַר חַטֹּאת יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל יהואחז חטא באותם חטאים שבהם החטיא ירבעם בן נבט את ישראל (עגלי הזהב), לֹא סָר מִמֶּנָּה יהואחז לא סר מהם, מהחטאים של ירבעם[3]: (ג) וַיִּחַר אַף יְקֹוָק בְּיִשְׂרָאֵל ה' כעס על ישראל,[4] וַיִּתְּנֵם בְּיַד חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וּבְיַד בֶּן הֲדַד בֶּן חֲזָאֵל ה' מסר את ישראל בידיהם של חזאל מלך ארם וביד בן הדד בנו של חזאל, כָּל הַיָּמִים (ה' מסר את ישראל בידיהם של חזאל מלך ארם וביד בן הדד בנו של חזאל) לאורך כל תקופת הזמן שיהואחז חי[5]: (ד) וַיְחַל יְהוֹאָחָז אֶת פְּנֵי יְקֹוָק יהואחז התפלל אל ה',[6] וַיִּשְׁמַע אֵלָיו יְקֹוָק ה' קיבל את תפילתו של יהואחז,[7] כִּי רָאָה אֶת לַחַץ יִשְׂרָאֵל (ה' קיבל את תפילתו של יהואחז) כיוון שהוא ראה את הדוחק הגדול שבו היה נתון עם ישראל,[8] כִּי לָחַץ אֹתָם מֶלֶךְ אֲרָם (בני ישראל היו בדוחק גדול) שהרי מלך ארם דחק אותם.[9] הנביא אומר שלולי שהקב"ה היה מרחם על ישראל, לא הייתה תפילתו של יהואחז מתקבלת, מכיוון שהוא לא היה ראוי לכך[10]: (ה) וַיִּתֵּן יְקֹוָק לְיִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעַ ה' שלח לעם ישראל מושיע. הכוונה היא שיואש בנו של יהואחז הושיע את בני ישראל מיד ארם עוד בחייו של יהואחז, לפני שיואש עצמו התחיל למלוך,[11] וַיֵּצְאוּ מִתַּחַת יַד אֲרָם (לאחר שיואש הושיע את ישראל) ישראל נגאלו וכבר לא היו משועבדים לארם,[12] וַיֵּשְׁבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאָהֳלֵיהֶם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם בני ישראל ישבו בבתיהם בשלום, כמו בתקופה שלפני שארם דחקו אותם[13]: (ו) אַךְ לֹא סָרוּ מֵחַטֹּאות בֵּית יָרָבְעָם אֲשֶׁר הֱחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל בָּהּ הָלָךְ למרות שיהואחז התפלל אל ה', עם ישראל לא סטה מחטאי ירבעם שהחטיא את ישראל בחטאים אלה (עגלי הזהב), והוא המשיך לחטוא ולעבוד את עגלי הזהב,[14] וְגַם הָאֲשֵׁרָה עָמְדָה בְּשֹׁמְרוֹן חטא נוסף בו חטאו ישראל הוא שהם העמידו את האשרה בשומרון (ועבדו אותה). הנביא אומר שהחזרה בתשובה של יהואחז לא הייתה שלמה ושהוא אמנם פנה לה', אך במקביל הוא המשיך לעבוד עבודה זרה[15]: (ז) כִּי לֹא הִשְׁאִיר לִיהוֹאָחָז עָם ובגלל שיהואחז עבד עבודה זרה, מלך ארם לא השאיר לו הרבה חיילים,[16] כִּי אִם חֲמִשִּׁים פָּרָשִׁים וַעֲשָׂרָה רֶכֶב וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים רַגְלִי (מלך ארם השאיר ליהואחז) רק חמישים פרשים, עשר מרכבות ועשרת אלפים חיילים רגליים,[17] כִּי אִבְּדָם מֶלֶךְ אֲרָם (נותר ליהואחז רק צבא קטן) מפני שמלך ארם איבד, השמיד, את כל חיילי ישראל,[18] וַיְשִׂמֵם כֶּעָפָר לָדֻשׁ כמו שאדם דש וכותש ברגליו את העפר, כך מלך ארם רמס את חיילי ישראל[19]: (ח) וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹאָחָז וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וּגְבוּרָתוֹ הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל: (ט) וַיִּשְׁכַּב יְהוֹאָחָז עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּשֹׁמְרוֹן וַיִּמְלֹךְ יוֹאָשׁ בְּנוֹ תַּחְתָּיו: (י) בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְיוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה בשנת השלושים ושבע שנה למלכות יואש מלך יהודה (באמת צריך להיות בשנת השלושים ותשע שנה למלכות יואש מלך יהודה, אלא שהמפרשים אומרים שמחשיבים ליהואש עוד שתי שנים שבהן הוא מלך על ישראל עוד בחיי אביו, משום שהוא הושיע את ישראל מארם בחיי אביו באותן שתי שנים),[20] מָלַךְ יְהוֹאָשׁ בֶּן יְהוֹאָחָז עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לאחר מות אביו יהואחז, יהואש בנו מלך על ישראל במשך שש עשרה שנה, כשהוא היה גר בעיר שומרון[21]: (יא) וַיַּעֲשֶׂה הָרַע בְּעֵינֵי יְקֹוָק לֹא סָר מִכָּל חַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל בָּהּ הָלָךְ: (יב) וְיֶתֶר דִּבְרֵי יוֹאָשׁ וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וּגְבוּרָתוֹ אֲשֶׁר נִלְחַם עִם אֲמַצְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל[22]: (יג) וַיִּשְׁכַּב יוֹאָשׁ עִם אֲבֹתָיו וְיָרָבְעָם יָשַׁב עַל כִּסְאוֹ וַיִּקָּבֵר יוֹאָשׁ בְּשֹׁמְרוֹן עִם מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל[23]: (יד) וֶאֱלִישָׁע חָלָה אֶת חָלְיוֹ אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ אלישע היה חולה במחלה שהוא עתיד למות ממנה,[24] וַיֵּרֶד אֵלָיו יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יואש מלך ישראל ירד אל אלישע, וַיֵּבְךְּ עַל פָּנָיו וַיֹּאמַר יואש בכה על פני אלישע ואמר: אָבִי אָבִי רבי רבי (הכוונה לאלישע)![25] רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו בתפילותיך, אתה (אלישע) היית עוזר לעם ישראל מול אויביהם כאילו שהיית מרכבות ופרשים, כאילו שהיית חיילים של ממש![26]: (טו) וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלִישָׁע אלישע אמר ליואש: קַח קֶשֶׁת וְחִצִּים קח בידיך קשת וחיצים,[27] וַיִּקַּח אֵלָיו קֶשֶׁת וְחִצִּים יואש לקח בידיו קשת וחיצים: (טז) וַיֹּאמֶר לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אלישע אמר ליואש מלך ישראל: הַרְכֵּב יָדְךָ עַל הַקֶּשֶׁת תניח את ידך על הקשת ותתפוס אותו,[28] וַיַּרְכֵּב יָדוֹ יואש הניח את ידיו על הקשת, וַיָּשֶׂם אֱלִישָׁע יָדָיו עַל יְדֵי הַמֶּלֶךְ אלישע שם את ידיו על גבי ידיו של יואש מלך ישראל כדי לחזק את ליבו של יואש, וכך הוא יאמין בסימן שיהיה על ידי יריית החיצים[29]: (יז) וַיֹּאמֶר אלישע אמר לאחד הנוכחים שם:[30] פְּתַח הַחַלּוֹן קֵדְמָה תפתח את החלון שנמצא בצד המזרחי (ומכאן שהוא מופנה לכיוון ארם),[31] וַיִּפְתָּח הנוכח בחדר פתח את החלון, וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע אלישע אמר ליואש: יְרֵה תירה את החצים,[32] וַיּוֹר יואש ירה את החיצים,[33] וַיֹּאמֶר אלישע אמר ליואש: חֵץ תְּשׁוּעָה לַיקֹוָק על ידי שירית את החץ, תהיה תשועה מאת ה',[34] וְחֵץ תְּשׁוּעָה בַאֲרָם ועל ידי  שירית את החץ לכיוון ארם, ישראל יינצלו מידי ארם,[35] וְהִכִּיתָ אֶת אֲרָם בַּאֲפֵק עַד כַּלֵּה ואתה תכה בארם עד שהם יושמדו במקום שנקרא "אפק"[36]: (יח) וַיֹּאמֶר אלישע  אמר ליואש: קַח הַחִצִּים תיקח את החיצים, וַיִּקָּח יואש לקח את החיצים, וַיֹּאמֶר לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אלישע אמר ליואש מלך ישראל: הַךְ אַרְצָה תירה את החיצים על הארץ,[37] וַיַּךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים יואש ירה את החיצים לארץ שלש פעמים, וַיַּעֲמֹד ולאחר שלש פעמים, הפסיק יואש לירות את החיצים לארץ[38]: (יט) וַיִּקְצֹף עָלָיו אִישׁ הָאֱלֹהִים אלישע הנביא כעס על יואש, וַיֹּאמֶר אלישע אמר ליואש: לְהַכּוֹת חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ פְּעָמִים היית צריך לירות את החיצים חמש או שש פעמים, ולא להסתפק רק בשלש פעמים (למרות שאלישע לא אמר ליואש לירות את החיצים יותר פעמים, הוא חשב שיואש לא יפסיק מלירות את החיצים עד שהוא יאמר לו),[39] אָז הִכִּיתָ אֶת אֲרָם עַד כַּלֵּה (אם היית יורה את החיצים חמש או שש פעמים) היית משמיד את ארם לגמרי,[40] וְעַתָּה ועכשיו, היות וירית את החיצים לארץ רק שלש פעמים,[41] שָׁלֹשׁ פְּעָמִים תַּכֶּה אֶת אֲרָם אתה תכה את ארם רק שלש פעמים, אך לא תצליח להשמיד את ארם: (כ) וַיָּמָת אֱלִישָׁע וַיִּקְבְּרֻהוּ אלישע מת וקברו אותו,[42] וּגְדוּדֵי מוֹאָב יָבֹאוּ בָאָרֶץ בתקופת הזמן שאלישע מת, חיילי מואב היו רגילים להיכנס לארץ ישראל כדי לקחת שלל מעם ישראל,[43] בָּא שָׁנָה (חיילי מואב היו נכנסים לארץ ישראל כדי לקחת שלל מעם ישראל) בתחילת השנה, כשיש הרבה דשא שיכולים להאכיל את בהמותיהם[44]: (כא) וַיְהִי הֵם קֹבְרִים אִישׁ כאשר היו אנשים שהתעסקו בקבורת אדם (לא מסופר בפשט הפסוק מיהם הקוברים ומיהו הנקבר, אך חז"ל נחלקו האם האיש היה צדיק גדול, שלום בן תקוה, בעלה של חולדה הנביאה, או שהאיש היה רשע גדול ולא היה ראוי שיהיה קבור ליד אלישע, והוא קם לתחיה כדי שלא ייקבר ליד אלישע),[45] וְהִנֵּה רָאוּ אֶת הַגְּדוּד האנשים שהתעסקו בקבורה, ראו את הקבוצה של חיילי מואב מגיעים כדי לקחת את השלל,[46] וַיַּשְׁלִיכוּ אֶת הָאִישׁ בְּקֶבֶר אֱלִישָׁע (מרוב פחד) האנשים שהתעסקו בקבורה השליכו את האיש שהם התעסקו בקבורתו למערה שבה היה קבור אלישע,[47] וַיֵּלֶךְ וַיִּגַּע הָאִישׁ בְּעַצְמוֹת אֱלִישָׁע כאשר השליכו את האדם המת, גופתו התגלגלה עד שהיא הגיעה לקבר של אלישע, וכך הגופה גם נגעה בעצמותיו של אלישע,[48] וַיְחִי וַיָּקָם עַל רַגְלָיו המת קם לתחייה ונעמד על רגליו[49]: (כב) וַחֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם לָחַץ אֶת יִשְׂרָאֵל כֹּל יְמֵי יְהוֹאָחָז חזאל מלך ארם דחק בישראל כל ימיו של יהואחז: (כג) וַיָּחָן יְקֹוָק אֹתָם ה' חס על עם ישראל,[50] וַיְרַחֲמֵם ה' ריחם על עם ישראל,[51] וַיִּפֶן אֲלֵיהֶם ה' פנה להיטיב לעם ישראל,[52] לְמַעַן בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב (ה' ריחם על עם ישראל ופנה להיטיב להם) בגלל הברית שהוא כרת עם אברהם יצחק ויעקב,[53] וְלֹא אָבָה הַשְׁחִיתָם ה' לא רצה להשחית את עם ישראל,[54] וְלֹא הִשְׁלִיכָם מֵעַל פָּנָיו עַד עָתָּה וה' גם לא השליך את ישראל מעליו, הוא לא הגלה את ישראל בזמנו של יהואחז. הגלות עדיין לא התחילה בזמנו של יהואחז למרות החטאים הרבים של עם ישראל. הנביא אומר שכל מי שיקרא את האמור בספר מלכים יידע שבזמנו של יהואחז עדיין לא התחילה הגלות, ולכן כתב הנביא "עד עתה", כלומר שהגלות עדיין לא התחילה בתקופה זו[55]: (כד) וַיָּמָת חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם חזאל מלך ארם מת (וכך התחילה הישועה לעם ישראל),[56] וַיִּמְלֹךְ בֶּן הֲדַד בְּנוֹ תַּחְתָּיו בן הדד, בנו של חזאל, מלך על ארם במקומו של חזאל: (כה) וַיָּשָׁב יְהוֹאָשׁ בֶּן יְהוֹאָחָז וַיִּקַּח אֶת הֶעָרִים מִיַּד בֶּן הֲדַד בֶּן חֲזָאֵל אֲשֶׁר לָקַח מִיַּד יְהוֹאָחָז אָבִיו בַּמִּלְחָמָה יואש בן יהואחז חזר ולקח מבן הדד בן חזאל את הערים שחזאל כבש במלחמה מיד יהואחז אביו,[57] שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הִכָּהוּ יוֹאָשׁ יואש הכה את הדד מלך ארם שלש פעמים,[58] וַיָּשֶׁב אֶת עָרֵי יִשְׂרָאֵל יואש החזיר לישראל את הערים שנכבשו מהם[59]:

[1] מצודות.

[2] מלבי"ם: בכך היה יהואחז רשע בן רשע ולכן ה' כעס עליהם והענישם. כמו כן כתב שמן הסתם שהקב"ה התרה בעם ישראל לפני ששלח אליהם את חזאל מלך ארם ללחוץ אותם.

[3] תרגום.

[4] תרגום.

[5] מצודות.

[6] תרגום.

[7] תרגום.

[8] מצודות.

[9] תרגום.

[10] מצודות.

[11] מצודות.

[12] תרגום.

[13] תרגום.

[14] מצודות.

[15] מצודות.

[16] מצודות.

[17] תרגום.

[18] תרגום.

[19] מצודות.

[20] מצודות. רש"י נשאר בספק לגבי חישוב השנים האלה. רלב"ג: יש לחשב שנים מקוטעות הן בתחילת מלכותו והן בסופו, ואז מסתדרים השנים.

[21] מצודות.

[22] מדוע כתב הנביא שיואש מת, הרי הכתוב ממשיך לספר עליו אח"כ? רש"י: כדי לא לסמוך את מיתת אלישע לענייני ע"ז. מצודות: היות וכבר סיפר הנביא שהישועה בימי יהואחז אביו נעשתה על ידו, המשיך הנביא וסיכם את שנות פעילותו. רד"ק: ירבעם מלך בחיי אביו שנה, היות ויואש ראה שאחיו מערערים על מלכותו.

[23] מלבי"ם: הסיבה שהוזכרה כאן מיתתו של יואש למרות שבהמשך עדיין מסופר עליו היא שיש כאן מעין סיכום לישועה שהייתה לישראל. הישועה הייתה בימי יואש וירבעם, והנביא רוצה לציין את המשך הישועה בימיו של ירבעם. רק בפרק יד' מסופר על מיתתו של יואש כמיתה האמיתית.

[24] מצודות.

[25] מצודות בפרק ב' פסוק יב'. במפרשים מובא שכשם שהתלמידים נקראים בנים (כמו בני הנביאים), כך הרב נקרא אב.

[26] מצודות בפרק ב' פסוק יב'. רלב"ג: על ידי העצות של אלישע שאמר להם בדבר ה', היו ישראל מנצחים במלחמות. מלבי"ם בפרק ב': אליהו (ואצלנו הכוונה לאלישע) נקרא "רכב ישראל" מכיוון שהיה שקול כנגד כל עם ישראל. כמו כן כתב ש"רכב ישראל" היינו שמרכבות האש וסוסי האש הם המרכבה האלוקית שעל ידה הקב"ה מנהיג את עם ישראל.

[27] מלבי"ם: מכיוון שכוחו של חזאל היה על ידי דיבורו של אלישע, לא היה אלישע יכול לבטל את כוחו של חזאל בדיבור, והיה צריך מעשה כדי להחליש את כוחו של חזאל.

[28] מצודות.

[29] רד"ק. רלב"ג: אלישע שם בכוחו של יואש כוח אלוקי דרכו יוכל לנצח במלחמות.

[30] רד"ק בפירושו השני. בפירושו הראשון כתב שאלישע אמר ליואש שיפתח את החלון לפני שהוא אמר לו להחזיק בחיצים ובקשת.

[31] מצודות.

[32] מצודות. רד"ק: רק את החץ הראשון ירה אלישע ובשאר החיצים רק היכה בקרקע.

[33] מצודות.

[34] מצודות.

[35] מצודות.

[36] מצודות. רד"ק: למרות שאפק הייתה בנחלת שבט יהודה, שם היו עורכים את המלחמות בין ישראל לארם כפי שהיה עם אחאב. ועיין בהערות בספר מלכים א' פרק כ' פסוק כז'. מלבי"ם: אפק היה מקום שהיה מוכן לישועה של עם ישראל.

[37] מצודות.

[38] מצודות. כאמור לעיל בהערות, לפי רד"ק יואש ירה רק את החץ הראשון ואילו את שאר החיצים הוא הכה בארץ. רלב"ג: היו שם חיצים רבים ואלישע חשב שיואש יכה על הארץ עם כל החיצים.

[39] רד"ק.

[40] מצודות.

[41] מצודות.

[42] רד"ק הביא את דבריו של בעל סדר עולם האומר שאלישע מת בשנה העשירית למלכותו של יואש וחולק עליו וסובר שאם אנחנו אומרים שיואש הציל את עם ישראל עוד בחיי יהואחז אביו, סימן הדבר שמיתתו של אלישע ושהמלחמה נגד ארם היו בתחילת מלכותו. רלב"ג בפסוק כב' מחלק בין הסרת הלחץ מעל ישראל לישועה. הסרת הלחץ הייתה בתחילת מלכותו של יואש, מיד כאשר חזאל מת. אולם הישועה הגמורה הייתה רק באמצע מלכותו של יואש.

[43] מצודות. רד"ק: גדודי מואב התחילו לבא משום שלאחר מיתתו של אלישע התחילה הפורענות.

[44] מצודות. רד"ק: הכוונה היא לאותה שנה שבה מת אלישע.

[45] רד"ק.

[46] מצודות.

[47] רד"ק. מצודות: הכוונה היא שהשליכו אותו סמוך לקבר. מלבי"ם: כיוון שכבר עברה שנה מאז מיתתו של אלישע ובשרו כבר התעכל, חשבו האנשים שלא צריך להקפיד על השלכת גופתו לארץ.

[48] מצודות.

[49] מצודות. רלב"ג הסתפק אם הכוונה היא שהוא רק קם על רגליו או שמא הוא קם תחייה מלאה.

[50] מצודות.

[51] תרגום.

[52] תרגום. מלבי"ם: ה' פנה להיטיב לעם ישראל בגלל זכות האבות.

[53] תרגום.

[54] מצודות.

[55] מצודות.

[56] מצודות.

[57] תרגום.

[58] תרגום.

[59] תרגום.