מלכים ב פרק יח

מלכים ב פרק יח

(א) וַיְהִי בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ לְהוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אחרי שעברו שלש שנים מעת שהושע התחיל למרוד במלך אשור, דהיינו: בשנה הרביעית למרדו,[1] מָלַךְ חִזְקִיָּה בֶן אָחָז מֶלֶךְ יְהוּדָה: (ב) בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה בְמַלְכוֹ וְעֶשְׂרִים וָתֵשַׁע שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם חזקיה מלך על יהודה בירושלים במשך עשרים ותשע שנים מקוטעות,[2] וְשֵׁם אִמּוֹ אֲבִי בַּת זְכַרְיָה: (ג) וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְקֹוָק כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִד אָבִיו חזקיה עשה מעשים שהיו ישרים בעיני ה', כמו שדוד שהיה מאבות אבותיו היה עושה מעשים שהיו ישרים בעיני ה'[3]: (ד) הוּא חזקיה, עשה ארבעה דברים כשהוא התמנה למלך: 1) הֵסִיר אֶת הַבָּמוֹת הוא הסיר את הבמות שהקריבו בהם בני ישראל לה', משום שמשעת בניין בית המקדש, היה אסור להקריב על במות אלה,[4] 2) וְשִׁבַּר אֶת הַמַּצֵּבֹת הוא גם שבר את המצבות שהקריבו בהם לעבודה זרה,[5] 3) וְכָרַת אֶת הָאֲשֵׁרָה הוא גם כרת את עצי האשירה שבני ישראל נטעו לשם העבודה הזרה,[6] 4) וְכִתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה וחזקיה גם כתש את נחש הנחושת שעשה משה רבינו במדבר,[7] כִּי עַד הַיָּמִים הָהֵמָּה הָיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַטְּרִים לוֹ (חזקיה כתש את נחש הנחושת) מפני שבני ישראל היו מקטירים לו קטורת. בני ישראל היו מקטירים קטורת לנחש הנחושת, משום שמי שהביט בו היה מתרפא, ולכן בני ישראל ייחסו לו כח אלילות. חזקיה רצה למנוע זאת, ולכן הוא כתש את הנחש,[8] וַיִּקְרָא לוֹ נְחֻשְׁתָּן חזקיה קרא לנחש הנחושת בשם "נחושתן", והוסיף לשמו את האות נו"ן, כדי להראות שהוא מקטין ומבזה אותו (את נחש הנחושת)[9]: (ה) בַּיקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּטָח חזקיה בטח בה' אלוקי ישראל,[10] וְאַחֲרָיו לֹא הָיָה כָּמֹהוּ בְּכֹל מַלְכֵי יְהוּדָה בכל מלכי יהודה שמלכו אחרי חזקיה, לא היה מלך אחד שהגיע למעלתו (של חזקיה),[11] וַאֲשֶׁר הָיוּ  לְפָנָיו גם בכל מלכי יהודה שמלכו לפני חזקיה, לא היה מלך אחד שהגיע למעלתו של חזקיה (חוץ מדוד ושלמה)[12]: (ו) וַיִּדְבַּק בַּיקֹוָק חזקיה היה דבק בה' והיה ירא ממנו,[13] לֹא סָר מֵאַחֲרָיו חזקיה לא סטה מלעבוד את ה',[14] וַיִּשְׁמֹר מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֶת מֹשֶׁה חזקיה שמר את המצוות שה' ציווה את משה[15]: (ז) וְהָיָה יְקֹוָק עִמּוֹ ה' היה בעזרתו של חזקיה,[16] בְּכֹל אֲשֶׁר יֵצֵא יַשְׂכִּיל חזקיה הצליח בכל דבר שהוא עשה,[17] וַיִּמְרֹד בְּמֶלֶךְ אַשּׁוּר וְלֹא עֲבָדוֹ חזקיה מרד במלך אשור ולא עבד אותו יותר (וזאת בניגוד לאחז אביו שכן עבד את מלך אשור)[18]: (ח) הוּא הִכָּה אֶת פְּלִשְׁתִּים עַד עַזָּה וְאֶת גְּבוּלֶיהָ חזקיה הכה את תושבי הפלשתים שישבו על פני שטח גדול, והוא היכה בהם עד גבול העיר עזה והערים הקטנות שמסביב לה,[19] מִמִּגְדַּל נוֹצְרִים עַד עִיר מִבְצָר בשטח שהכה חזקיה, הוא השמיד כל דבר שהיה שם: ממגדל קטן שעליו היו עומדים השומרים כדי לצפות ולראות אם האויב מגיע, ועד למגדלים הגדולים והערים המבוצרות שהיו בשטח הפלשתי[20]: (ט) וַיְהִי בַּשָׁנָה הָרְבִיעִית לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ הִיא הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית לְהוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בשנה הרביעית למלכותו של חזקיה, שהיא גם השנה השביעית מעת שהושע בן אלה מרד במלך אשור,[21] עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ (בשנה הרביעית למלכות חזקיה) שלמנאסר עלה להילחם בעיר שומרון והטיל עליה מצור[22]: (י) וַיִּלְכְּדֻהָ מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים שלמנאסר כבש את שומרון בתחילת השנה השלישית של המצור,[23] בִּשְׁנַת שֵׁשׁ לְחִזְקִיָּה הִיא שְׁנַת תֵּשַׁע לְהוֹשֵׁעַ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל נִלְכְּדָה שֹׁמְרוֹן בשנה השישית למלכות חזקיה על יהודה, שהיא השנה התשיעית שבה מרד הושע במלך אשור, נכבשה העיר שומרון על ידי שלמנאסר[24]: (יא) וַיֶּגֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה שלמנאסר מלך אשור הגלה את תושבי ממלכת ישראל לאשור,[25] וַיַּנְחֵם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר שלמנאסר הניח את הגולים שהגלה מתושבי ממלכת ישראל במקומות שנקראים "חלח" ו"חבור",[26] נְהַר גּוֹזָן חלח וחבור נמצאים ליד נהר גוזן, וְעָרֵי מָדָי וכן הגלה מלך אשור את עם ישראל לערים שנמצאות במדינת מדי[27]: (יב) עַל אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְקֹוָק אֱלֹהֵיהֶם הגלות הגיעה לישראל על שהם לא קיבלו את דברי ה' אלוקיהם ואת הציוויים שהוא ציווה אותם,[28] וַיַּעַבְרוּ אֶת בְּרִיתוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד יְקֹוָק בני ישראל לא קיימו את התורה שמשה עבד ה' נתן להם על ידי כריתת ברית בינם (עם ישראל) לה',[29] וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא עָשׂוּ בני ישראל לא שמעו למצוות ה' ולא עשו את רצונו של ה'[30]: (יג) וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת בשנה הארבע עשרה למלכות חזקיה על יהודה, סנחריב מלך אשור עלה להילחם בערים המבוצרות בממלכת יהודה,[31] וַיִּתְפְּשֵׂם סנחריב כבש את הערים המבוצרות בממלכת יהודה[32]: (יד) וַיִּשְׁלַח חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר לָכִישָׁה חזקיה שלח שליחים אל מלך אשור שהיה בלכיש, לֵאמֹר כך אמרו שליחיו של חזקיה למלך אשור,[33] חָטָאתִי חטאתי בכך שמרדתי בך,[34] שׁוּב מֵעָלַי הסתלק ממני, רד ממני ואל תילחם בי,[35] אֵת אֲשֶׁר תִּתֵּן עָלַי אֶשָּׂא אקבל על עצמי כל עונש שתטיל עליי,[36] וַיָּשֶׂם מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כִּכַּר כֶּסֶף וּשְׁלֹשִׁים כִּכַּר זָהָב כעונש על המרד, מלך אשור הטיל על חזקיה מלך יהודה מס, שכלל תשלום של שלש מאות ככרות כסף ושלושים ככרות זהב[37]: (טו) וַיִּתֵּן חִזְקִיָּה אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בֵית יְקֹוָק וּבְאֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ חזקיה נתן למלך אשור את כל הכסף שהיה בבית המקדש ובאוצרות בית המלך[38]: (טז) בָּעֵת הַהִיא בעת שסנחריב עלה להילחם בחזקיה, קִצַּץ חִזְקִיָּה אֶת דַּלְתוֹת הֵיכַל יְקֹוָק חזקיה קילף את הזהב שציפה את דלתות בית המקדש,[39] וְאֶת הָאֹמְנוֹת אֲשֶׁר צִפָּה חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה וכן קילף חזקיה את הזהב מהמפתנים של הפתחים לבית המקדש שהוא עצמו ציפה זהב. הזהב ששלמה ציפה בו את בית המקדש נשחק, ולכן חזקיה היה צריך לצפות בזהב את מפתן בית המקדש פעם נוספת. כאשר מלך אשור תקף אותו, חזקיה הוריד את הזהב כדי לשלוח אותו למלך אשור,[40] וַיִּתְּנֵם לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר חזקיה נתן את הזהב שקיצץ מדלתות בית המקדש וממפתן בית המקדש למלך אשור: (יז) וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת תַּרְתָּן וְאֶת רַב סָרִיס וְאֶת רַב שָׁקֵה מִן לָכִישׁ אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ סנחריב מלך אשור שלח את תרתן, רב סריס ורבשקה, מלכיש ששם היה מחנה אשור, אל ירושלים, לחזקיהו,[41] בְּחֵיל כָּבֵד יְרוּשָׁלִָם רבשקה, תרתן ורב סריס הגיעו לירושלים מלווים בצבא גדול, כדי להילחם בחזקיה. למרות שחזקיה שילם לסנחריב את המס שמלך אשור הטיל עליו, סנחריב לקח את הזהב ובכל זאת יצא להילחם בו,[42] וַיַּעֲלוּ וַיָּבֹאוּ יְרוּשָׁלִַם חיילי אשור עלו מלכיש והגיעו לירושלים,[43] וַיַּעֲלוּ וַיָּבֹאוּ חיילי אשור הסתדרו באופן שהם היו מוכנים לקרב,[44] וַיַּעַמְדוּ בִּתְעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה חיילי אשור עמדו בתעלה, בחפירה, שיורדת ממאגר המים העליון שהיה בירושלים,[45] אֲשֶׁר בִּמְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס התעלה הייתה בדרך המובילה מירושלים אל השדה שבו היו מכבסים את הבגדים ומייבשים אותם[46]: (יח) וַיִּקְרְאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ תרתן, רב סריס ורבשקה קראו אל חזקיהו מלך יהודה שייצא אליהם,[47] וַיֵּצֵא אֲלֵהֶם אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת וְשֶׁבְנָה הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר במקום חזקיה, יצאו אל נציגי מלך אשור שלשה אנשים: אליקים שהיה ממונה על בית המלך, שבנה שהיה סופר המלך, ויואח, מי שהיה ממונה על ספר הזכרונות של המלך[48]: (יט) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב שָׁקֵה רבשקה אמר לנציגי חזקיה (אליקים, שבנה ויואח): אִמְרוּ נָא אֶל חִזְקִיָּהוּ תאמרו עכשיו אל חזקיהו,[49] כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל מֶלֶךְ אַשּׁוּר (תאמרו עכשיו לחזקיהו) כך אמר מלך אשור החשוב: מָה הַבִּטָּחוֹן הַזֶּה אֲשֶׁר בָּטָחְתָּ מניין לך הביטחון הזה כדי למרוד בי[50]: (כ) אָמַרְתָּ אַךְ דְּבַר שְׂפָתַיִם אתה חושב שניתן לצאת למלחמה עם דיבורים ויועצים, ולכן אתה יכול לנצח במלחמה נגדי, אך אתה טועה![51] עֵצָה וּגְבוּרָה לַמִּלְחָמָה כדי לצאת למלחמה, צריך בנוסף לעצה, גם חכמה וגבורה, ואין בך את הדברים האלה, וממילא אינך יכול לנצח אותי במלחמה,[52] עַתָּה עַל מִי בָטַחְתָּ כִּי מָרַדְתָּ בִּי ומכיוון שאין בך גבורה וחכמה, על מי אתה בוטח שייתן לך את החכמה והגבורה הדרושים כדי לנצח אותי במלחמה[53]: (כא) עַתָּה הִנֵּה בָטַחְתָּ לְּךָ עַל מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה עַל מִצְרַיִם ומכיוון שאתה חלש, וברור שאינך חושב שאתה יכול לנצח אותי במלחמה, אתה בוודאי סומך על מצרים שיבואו לעזרתך, אך אינך יכול לסמוך עליהם הואיל ובמקום לעזור לך, הם רק יזיקו לך. רבשקה דימה את ההישענות על מצרים להישענות על מקל שבור, מכיוון שכאשר נשענים על מקל שבור, לא רק שהוא אינו תומך במי שנשען עליו, אלא הוא גם מזיק לו, משום ששברי המקל ננעצים בידו. כך גם ההישענות על מצרים תגרום לחזקיה לנזק,[54] אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו כשאדם נשען על הקנה הרצוץ, וּבָא בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ השברים של הקנה נכנסים לו לתוך היד ועושים בה חורים,[55] כֵּן פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְכָל הַבֹּטְחִים עָלָיו (כמו שמשענת הקנה הרצוץ מזיקה למי שנשען עליו) כך פרעה מלך מצרים מזיק לכל מי שסומך עליו וכורת איתו ברית[56]: (כב) וְכִי תֹאמְרוּן אֵלַי (רבשקה ממשיך בדבריו לנציגי חזקיה) שמא תאמרו לי,[57] אֶל יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ בָּטָחְנוּ (איננו סומכים על מצרים, אלא) אנחנו סומכים על ה' אלוקינו,[58] הֲלוֹא הוּא אֲשֶׁר הֵסִיר חִזְקִיָּהוּ אֶת בָּמֹתָיו וְאֶת מִזְבְּחֹתָיו והרי חזקיה הסיר את כל הבמות והמזבחות שהקריבו בהם קרבנות לה' (חוץ מהמזבח שבבית המקדש), ואם כן, מדוע שה' יציל אתכם? (רבשקה טען שחזקיה חטא בהסרת הבמות, וזאת בניגוד להשקפת התורה שחזקיה היה חייב להסיר אותן ועשה בכך מצווה גדולה), וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ הַזֶּה תִּשְׁתַּחֲווּ בִּירוּשָׁלִָם חזקיה אמר לעם שביהודה וירושלים להשתחוות לפני ה' רק במזבח שבבית המקדש.  אם כן, ה' בוודאי כועס על חזקיה, היות וחזקיה גרם לכך שיהיה יותר קשה לעבוד אותו, משום שעכשיו אפשר לעבוד את ה' רק במקום אחד[59]: (כג) וְעַתָּה עכשיו, כשאנחנו כבר יודעים שאינך יכול לנצח אותי במלחמה,[60] הִתְעָרֶב נָא אֶת אֲדֹנִי אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר בוא ותתערב עכשיו עם אדוני מלך אשור שלא תוכל לעשות את הדבר הבא:[61] וְאֶתְּנָה לְךָ אַלְפַּיִם סוּסִים אִם תּוּכַל לָתֶת לְךָ רֹכְבִים עֲלֵיהֶם (אתה לא צריך לחפש סוסים כדי לצאת איתם למלחמה) אני אתן לך אלפיים סוסים לרכב עליהם למלחמה, ואתה תראה שלמרות שאתן לך את הסוסים, לא תצליח לשים עליהם רוכבים, היות ואין לך מספיק חיילים[62]: (כד) וְאֵיךְ תָּשִׁיב אֵת פְּנֵי פַחַת אַחַד עַבְדֵי אֲדֹנִי הַקְּטַנִּים איך אתה חושב להחזיר מלחמה אפילו לאחד מהשרים הקטנים של מלך אשור? הרי כל אחד מהשרים, אפילו הקטן שבהם, אחראי על אלפי לוחמים, ובכל הצבא שלך אין לך כמות חיילים כמו שיש לאחד מהשרים הקטנים של אשור?[63] וַתִּבְטַח לְךָ עַל מִצְרַיִם לְרֶכֶב וּלְפָרָשִׁים (והיות ואין לך צבא חזק) חייבים לומר שאתה בוטח על מצרים שיתנו לך מרכבות ופרשים, וכפי שאמרתי, מצרים היא משענת קנה רצוץ[64]: (כה) עַתָּה מאחר שממלכת אשור חזקה ומצליחה לכבוש ארצות רבות,[65] הֲמִבַּלְעֲדֵי יְקֹוָק עָלִיתִי עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה לְהַשְׁחִתוֹ האם הייתי יכול להילחם בירושלים, לולי שה' היה גוזר שאכניע אותה? אם אני מצליח לעלות ולהכניע את ירושלים, סימן שרצונו של ה' הוא שירושלים תיכנע לאשור,[66] יְקֹוָק אָמַר אֵלַי עֲלֵה עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת וְהַשְׁחִיתָהּ ה' אמר לי לעלות על יהודה ולהשחית את הארץ. רבשקה ידע שהייתה נבואה שאשור יעלה וישמיד את הארץ, אך הוא טעה בכך, משום שהנבואה הייתה על השמדת שומרון ולא על השמדת ירושלים[67]: (כו) וַיֹּאמֶר אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ וְשֶׁבְנָה וְיוֹאָח אֶל רַב שָׁקֵה נציגי חזקיה: אליקים שהיה ממונה על בית המלך, שבנה ויואח, אמרו לרבשקה: דַּבֶּר נָא אֶל עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית תדבר עכשיו עם עבדיך, איתנו, בלשון ארמית,[68] כִּי שֹׁמְעִים אֲנָחְנוּ היות ואנחנו מבינים את השפה הארמית,[69] וְאַל תְּדַבֵּר עִמָּנוּ יְהוּדִית ואל תדבר איתנו בלשון עברית,[70] בְּאָזְנֵי הָעָם אֲשֶׁר עַל הַחֹמָה היות והחיילים שנמצאים על החומה יכולים לשמוע את דבריך, ואין זה מקובל במלחמה לדבר באופן שכל החיילים ישמעו, משום שהדבר מחליש את רוחם[71]: (כז) וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רַב שָׁקֵה רבשקה אמר לשליחי חזקיה: הַעַל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ שְׁלָחַנִי אֲדֹנִי לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה האם סנחריב שלח אותי לדבר את הדברים האלה רק לאדונך חזקיה ואליך (הכוונה "אליך" היא לאליקים, היות והוא היה החשוב מבין נציגיו של חזקיה),[72] הֲלֹא עַל הָאֲנָשִׁים הַיֹּשְׁבִים עַל הַחֹמָה לֶאֱכֹל אֶת צוֹאָתָם וְלִשְׁתּוֹת אֶת מֵימֵי רַגְלֵיהֶם הרי כשאטיל עליכם את המצור, כל החיילים שאינכם רוצים שישמעו את דבריי, יאכלו את צואתם וישתו את מימי רגליהם, משום שלא יהיה להם מה לאכול,[73] עִמָּכֶם הדבר הזה יקרה לכולכם, גם לחיילים הנמצאים על החומה, ואם כן ראוי שהם ישמעו את דבריי ויידעו לקראת מה הם הולכים[74]: (כח) וַיַּעֲמֹד רַב שָׁקֵה וַיִּקְרָא בְקוֹל גָּדוֹל יְהוּדִית רבשקה עמד וקרא בקול רם בעברית,[75] וַיְדַבֵּר וַיֹּאמֶר רבשקה אמר את דבריו מספר פעמים כדי לחזק את דבריו,[76] שִׁמְעוּ דְּבַר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל מֶלֶךְ אַשּׁוּר (רבשקה קרא בקול גדול ואמר) תושבי יהודה! תשמעו את דבריו של סנחריב המלך החשוב[77]: (כט) כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ כך אמר סנחריב מלך אשור: אַל יַשִּׁיא לָכֶם חִזְקִיָּהוּ אל יפתה אתכם חזקיה, אל תתנו לחזקיה לפתות אתכם בדברים שאינם נכונים,[78] כִּי לֹא יוּכַל לְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדוֹ (אל תתנו לחזקיה לפתות אתכם) מכיוון שהוא לא יוכל להציל אתכם מידיו של מלך אשור[79]: (ל) וְאַל יַבְטַח אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ אֶל יְקֹוָק לֵאמֹר אל תתנו לחזקיה לתת לכם לבטוח בה' ולומר:[80] הַצֵּל יַצִּילֵנוּ יְקֹוָק וְלֹא תִנָּתֵן אֶת הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר ה' יציל אותנו וירושלים לא תימסר בידי מלך אשור[81]: (לא) אַל תִּשְׁמְעוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ אל תקבלו את דבריו של חזקיה,[82] כִּי כֹה אָמַר מֶלֶךְ אַשּׁוּר (אל תקבלו את דבריו של חזקיה) כיוון שכך אמר סנחריב: עֲשׂוּ אִתִּי בְרָכָה תעשו עימי שלום, ותשלחו לי מנחה,[83] וּצְאוּ אֵלַי ואתם תוכלו לצאת אליי ולא תהיו נצורים עוד בתוך העיר ירושלים,[84] וְאִכְלוּ אִישׁ גַּפְנוֹ וְאִישׁ תְּאֵנָתוֹ וּשְׁתוּ אִישׁ מֵי בוֹרוֹ וכל אחד מכם יוכל לאכול את פירותיו, את הגפנים והתאנים שלו, וכל אחד מכם יוכל לשתות את המים שבבור המים שלו[85]: (לב) עַד בֹּאִי וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם (אתם תוכלו להמשיך ולאכול את פירותיכם ולשתות את מי בורות המים) עד שאני (מלך אשור) אבוא לירושלים, ואקח אתכם לארץ אחרת שהיא מבורכת כמו ארצכם. סנחריב היה מגלה את האומות ממקומם, ולכן הוא רצה להגלות גם את ממלכת יהודה, אך הוא הבטיח להם שאם הם ייכנעו לפניו, הוא ייתן להם שני דברים: להישאר בעיר וכל אחד יוכל לצאת משם ולאכול את פירותיו עד הגלות, וכן להגלות אותם לארץ מבורכת כמו ארץ יהודה,[86] אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ אֶרֶץ לֶחֶם וּכְרָמִים אֶרֶץ זֵית יִצְהָר וּדְבַשׁ (הארץ שאגלה אתכם אליה היא) ארץ שיש בה שדות תבואה וכרמים, ארץ שיש בה זיתים שמפיקים מהם שמן ותמרים,[87] וִחְיוּ וְלֹא תָמֻתוּ וכך תוכלו לחיות ולא תמותו, שהרי אם תמרדו בי, אתם תמותו,[88] וְאַל תִּשְׁמְעוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ אל תקשיבו אל חזקיה, כִּי יַסִּית אֶתְכֶם לֵאמֹר יְקֹוָק יַצִּילֵנוּ כיוון שחזקיה יפתה אתכם ויאמר לכם לבטוח בה' ושה' יצילכם[89]: (לג) הַהַצֵּל הִצִּילוּ אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אִישׁ אֶת אַרְצוֹ מִיַּד מֶלֶךְ אַשּׁוּר האם הצילו האלהים של כל אחד מהארצות שכבשתי את תושבי ארצם מידי סנחריב?[90]: (לד) אַיֵּה אֱלֹהֵי חֲמָת וְאַרְפָּד אַיֵּה אֱלֹהֵי סְפַרְוַיִם היכן נמצאים אלוהי חמת, ארפד, וספרוים (ארצות שכבש סנחריב)? למה האלוהים שלהם לא הצילו אותם? הֵנַע וְעִוָּה הרי הנעתי את יושביהם ממקומם, והגליתי אותם,[91] כִּי הִצִּילוּ אֶת שֹׁמְרוֹן מִיָּדִי האם האלוהים של שומרון הציל את שומרון ממני? גם את העיר שומרון הצלחתי לכבוש בלי שהאלוהים שלהם ימנע זאת ממני[92]: (לה) מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִצִּילוּ אֶת אַרְצָם מִיָּדִי איזה אלוה מכל הארצות שכבשתי הציל את ארצו מידי, איזה אלוה מנע ממני מלכבוש את הארץ שבו התושבים עבדו אליו?[93] כִּי יַצִּיל יְקֹוָק אֶת יְרוּשָׁלִַם מִיָּדִי (איזה אלוה הציל את ארצו ממני) שנוכל לומר שה' יציל את יושבי ירושלים ממני[94]: (לו) וְהֶחֱרִישׁוּ הָעָם וְלֹא עָנוּ אֹתוֹ דָּבָר העם שבירושלים שתק ולא ענה לרבשקה,[95] כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר (העם שבירושלים שתק ולא ענה לרבשקה) כיוון שחזקיה ציווה ואמר לתושבי ירושלים,[96] לֹא תַעֲנֻהוּ (חזקיה ציווה את תושבי ירושלים) אל תענו לרבשקה[97]: (לז) וַיָּבֹא אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּה אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר אֶל חִזְקִיָּהוּ קְרוּעֵי בְגָדִים נציגי חזקיה, אליקים הממונה על בית המלך, שבנא הסופר ויואח בן אסף המזכיר, התיצבו לפני חזקיה כשבגדיהם היו קרועים. הסיבה שהם קרעו את בגדיהם היא שרבשקה ביזה את הקב"ה בכך שהוא השווה אותו לעבודה הזרה (כשהוא אמר שכשם שהעבודה זרה של שאר העמים לא הצילה את מי שעבד לו, כך גם הקב"ה לא יציל את ישראל),[98] וַיַּגִּדוּ לוֹ דִּבְרֵי רַב שָׁקֵה נציגי חזקיה אמרו לו את דבריו של רבשקה:

[1] מצודות.

[2] מצודות.

[3] תרגום. רלב"ג: חזקיה עשה מעשים שהיו רצויים יותר בעיני ה' מדוד משום שהוא היה צדיק כדוד ולא חטא בדבר אוריה.

[4] מצודות.

[5] רלב"ג.

[6] תרגום.

[7] מצודות.

[8] מצודות.

[9] מצודות. תרגום: האנשים שהיו עובדים את נחש הנחושת היו קוראים לו נחושתן. רלב"ג: חזקיה קרא לנחש הנחושת "נחושתן" משום שהוא רצה להראות שכל כוחו של נחש הנחושת הוא רק הנחושת ממנו הוא עשוי ואין בו שום כח אלילות. "נחשתן" היינו מלשון "נחושת שלו". מלבי"ם: חזקיה קרא לנחש הנחושת נחושתן כדי לומר שהנחש שייך לעם ישראל ואז הם יכולים לאסר אותו כאשר הם עובדים אותו ע"ז, ולאחר מכן הוא יכול לבערו מהעולם.

[10] תרגום.

[11] תרגום.

[12] רד"ק. רלב"ג: גם דוד לא הגיע למעלתו של חזקיה משום שהוא חטא בחטא בת שבע. מלבי"ם: הכוונה לתחום מסוים שהוא מידת הביטחון שהיה לחזקיה. כמו"כ כתב שירמיה הנביא העתיק את הפרקים האלה מספר ישעיה.

[13] תרגום. רלב"ג: הכוונה היא שחזקיה היה הולך בדרכי ה' לגמרי.

[14] תרגום.

[15] תרגום.

[16] תרגום.

[17] מצודות.

[18] רד"ק.

[19] תרגום.

[20] מצודות. רלב"ג: מגדל נוצרים הם בנייני השומרים על הפירות מחוץ לעיר.

[21] עיין בביאורנו לפסוק א'.

[22] מצודות. מצודות: הסיבה שמוזכרת כאן שוב עליית שלמנאסר על ישראל היא כדי ללמדנו שסיבה גלות ישראל הייתה החטאים שבהם הם חטאו, שהרי מלך אשור עלה גם על יהודה ולא הצליח לכבוש את ירושלים.

[23] רד"ק. תרגום: הכוונה היא לסוף השנה השלישית.

[24] תרגום.

[25] תרגום.

[26] עיין בביאורנו לפרק יז' פסוק ו'.

[27] עיין בביאורנו לפרק יז' פסוק ו'.

[28] תרגום.

[29] מצודות.

[30] תרגום.

[31] מצודות.

[32] מצודות.

[33] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע פרק א' פסוק א'.

[34] מצודות.

[35] תרגום.

[36] מצודות.

[37] מצודות.

[38] תרגום.

[39] מצודות. זהו אחד משלשת הדברים שחכמים לא הסכימו עם חזקיה, כמובא במסכת פסחים, פרק ד' משנה ט'. עיין בספר מורשה חלק א' שם הוכיח מכאן מו"ר הגר"א שפירא זצ"ל שיש ללמוד מכאן את המחויבות לשמוע לדעת תורה גם שלא בעניינים הלכתיים גרידא, והרחבנו על כך בספר אוצר לדרך חלק ג'.

[40] מצודות. רד"ק כתב אפשרות נוספת להסבר מה היו האומנות והיינו העמודים שהיו בבית המקדש.

[41] תרגום. רש"י: היו כאן שתי שליחויות. בשליחות הראשונה רק רבשקה עלה לירושלים ואז לאחר שסנחריב שמע שתרהקה מלך כוש עלה עליו, הוא חזר ללכיש, ולאחר מכן הייתה שליחות נוספת שבה עלו תרתן ורב סריס. אמנם, מפשט הפסוקים משמע שכולם עלו יחד. רד"ק בפסוק יז' כתב שרבשקה היה עיקר השליחות ולכן הוא שמוזכר כאן לבדו.

[42] מצודות. רד"ק: חזקיה מרד שוב במלך אשור לאחר ששילם לו את המס, ואז עלה עליו מלך אשור פעם נוספת. בפעם השנייה עלה עליו רבשקה, ושלח שליחים לירושלים, ובאותו הזמן השלים שבנא עם רבשקה עד שנודע לרבשקה שמלך כוש תקף אותו, והוא אמר לחזקיה שעוד ישוב לכבוש את ירושלים. לאחר שניצח את מלכי כוש ומצרים, שב רבשקה יחד עם כל השבויים לירושלים, ובאותו לילה יצא מלאך והיכה את כל חיילי אשור, וכל מי שנשאר בחיים מהשבויים התגייר. בהמשך דבריו כתב הרד"ק שבתחילה שבנא מרד בסתר והנביא אמר זאת לחזקיה, ובעקבות כך חזקיה "פיטר" את שבנא מתפקידו להיות ממונה על בית המלך ולהיות רק הסופר של המלך, ולאחר מכן עבר שבנא למרד גלוי.

[43] תרגום.

[44] דעת מקרא.

[45] מצודות.

[46] מצודות.

[47] מצודות.

[48] מצודות. רש"י: מזכיר היינו שהיה מזכיר למלך איזה דין בא לפניו ראשון.

[49] תרגום.

[50] מצודות.

[51] מצודות. רש"י: אמרת בפיך שאתה תעבוד למלך אשור, אך זה היה רק דבר שפתיים. כל עוד מלך אשור נשאר בארצו נשארת נאמן למה שאמרת אך עתה שמרדת בו, אתה נזקק למלחמה – לעצה וגבורה. רד"ק בשם אביו: אמרת שתינצל בזכות שפתיים, בזכות תפילה, אך אתה צריך עצה וגבורה. בשם הא"ע כתב שמלך אשור אמר לחזקיה שהוא הבטיח לחייליו דברים רבים, אך הוא לא יעמוד בדיבורו משום שהוא יפסיד במלחמה. מהר"י קרא: עד עכשיו אמרת שה' יצילך מיד מלך אשור, אך עכשיו זה כבר לא יקרה ואתה זקוק לעצה וגבורה כדי לנצח במלחמה.

[52] מצודות.

[53] מצודות. רד"ק: המרד היה שחזקיה הפסיק להעביר את התשלומים שהתחייב לסנחריב.

[54] מצודות.

[55] מצודות.

[56] מצודות.

[57] תרגום.

[58] תרגום.

[59] מצודות. רד"ק: רבשקה טען שחזקיה הסיר את הבמות לכבודו, כדי שכולם יעלו לירושלים, ואם כן הקב"ה בוודאי כועס עליו.

[60] עיין בספר אוצר מפרשי התנ"ך על ספר בראשית בביאור המילה "ועתה".

[61] תרגום + מצודות. רלב"ג: רבשקה אמר לחזקיה שייתן לו ערבון על כך שלא ימרוד בו.

[62] מצודות.

[63] מצודות.

[64] מצודות.

[65] עיין בספר אוצר מפרשי התנ"ך על ספר בראשית בביאור המילה "ועתה".

[66] מצודות.

[67] מצודות. רש"י: הטעות של רבשקה הייתה שהנבואה הייתה רק שמלך אשור יעלה לירושלים אך לא הייתה נבואה שמלך אשור יצליח להשחית את העיר. רד"ק: הוסיף שתי אפשרויות: או שרבשקה אמר דברים לא נכונים במטרה להפחיד את חזקיה, או שכוונת דבריו היו שאם הוא הצליח לכבוש ארצות רבות, סימן שכך רצה הקב"ה.

[68] תרגום + מצודות.

[69] מצודות.

[70] מצודות.

[71] מצודות.

[72] מצודות + רד"ק.

[73] מצודות.

[74] מצודות.

[75] תרגום.

[76] מצודות.

[77] תרגום.

[78] מצודות.

[79] תרגום.

[80] תרגום.

[81] תרגום.

[82] תרגום.

[83] מצודות.

[84] מצודות.

[85] מצודות.

[86] מצודות.

[87] מצודות.

[88] מצודות.

[89] מצודות.

[90] מצודות.

[91] מצודות. לפי רוב המפרשים מדובר גם כן בשמות מקומות. רד"ק: ייתכן לומר שהם שמות אלוהים.

[92] מצודות. רש"י: השומרונים היו עובדים את אלוהי ארם משום שהם היו שכנים. רד"ק: כשם שה' לא הציל את שומרון, כך הוא לא יציל אתכם. בפירושו השני כתב שהכוונה היא שהעגלים לא הצילו את שומרון מידיו.

[93] תרגום.

[94] תרגום.

[95] מצודות.

[96] תרגום.

[97] תרגום.

[98] מצודות.