שופטים פרק ט

שופטים פרק ט

(א) וַיֵּלֶךְ אֲבִימֶלֶךְ בֶּן יְרֻבַּעַל שְׁכֶמָה אבימלך, בנו של גדעון מפילגשו, הלך לשכם,[1] אֶל אֲחֵי אִמּוֹ (אבימלך הלך לשכם) אל האחים של אמא שלו, אל הבנים האחרים שהיו לפילגש של גדעון (כאמור בפרק ח' פסוק לא', מקום מגוריה של הפילגש היה בשכם),[2] וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם אבימלך דיבר אל האחים של אמא שלו, וְאֶל כָּל מִשְׁפַּחַת בֵּית אֲבִי אִמּוֹ אבימלך גם דיבר אל משפחת אבא של אמו, אל משפחת סבו,[3] לֵאמֹר כך אמר אבימלך בדבריו למשפחת אימו[4]: (ב) דַּבְּרוּ נָא בְּאָזְנֵי כָל בַּעֲלֵי שְׁכֶם (אבימלך אמר למשפחת אימו) תדברו עכשיו עם כל תושבי העיר שכם:[5] מַה טּוֹב לָכֶם (כך תאמרו לתושבי שכם:) מה יהיה טוב יותר עבורכם, מה עדיף לכם, ויש לקחת שני שיקולים בחשבון:[6] 1) הַמְשֹׁל בָּכֶם שִׁבְעִים אִישׁ כֹּל בְּנֵי יְרֻבַּעַל האם עדיף לכם שימלכו עליכם כל כל שבעים הבנים של גדעון (כיוון שלא ניתן לבחור רק בן אחד של גדעון שימשול עליהם משום שכל בניו של גדעון היו ראויים להנהגת העם, ולא היה ניתן לקבוע שאחד מהם היה עדיף על פני האחרים),[7] אִם מְשֹׁל בָּכֶם אִישׁ אֶחָד או שעדיף לכם שרק אדם אחד ימשול עליכם,[8] 2) וּזְכַרְתֶּם כִּי עַצְמְכֶם וּבְשַׂרְכֶם אָנִי (וכאשר אתם ממליכים עליכם מלך) תזכרו שאני קרוב משפחה שלכם, ולכן עדיף לכם להמליך אותי.[9] אבימלך היה קרוב משפחה של כל אחד מתושבי שכם והוא אמר להם שמשום כך עדיף להם להמליך אותו[10]: (ג) וַיְדַבְּרוּ אֲחֵי אִמּוֹ עָלָיו בְּאָזְנֵי כָּל בַּעֲלֵי שְׁכֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דודיו של אבימלך דיברו על אבימלך באוזני כל תושבי שכם את הדברים שאמר אבימלך, דודיו של אבימלך אמרו לתושבי העיר שכם שעדיף להם להמליך את אבימלך,[11] וַיֵּט לִבָּם אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ ליבם של תושבי שכם נטה אחרי אבימלך, תושבי שכם רצו להמליך עליהם את אבימלך,[12] כִּי אָמְרוּ אָחִינוּ הוּא (תושבי שכם רצו להמליך עליהם את אבימלך) כיוון שהם אמרו שהוא קרוב משפחתה של כל אחד מהם[13]: (ד) וַיִּתְּנוּ לוֹ שִׁבְעִים כֶּסֶף מִבֵּית בַּעַל בְּרִית תושבי שכם נתנו לאבימלך שבעים שקלי כסף מבית העבודה זרה של בעל ברית. בבית העבודה זרה של בעל ברית היו מונחים שקלי כסף, ותושבי שכם נתנו לאבימלך שבעים שקלים שהיו חלק מסכום הכסף שהיה מונח שם,[14] וַיִּשְׂכֹּר בָּהֶם אֲבִימֶלֶךְ אבימלך השתמש בשבעים שקלי הכסף, כדי לשכור אנשים (בהמשך יסביר הנביא מה הייתה מטרת השכירות). הנביא מתאר אנשים אלה בשני תיאורים: 1) אֲנָשִׁים רֵיקִים אנשים שאין להם שום מעלה, אנשים שריקים מכל מעלה,[15] 2) וּפֹחֲזִים אנשים מהירים, אנשים שעושים את מעשיהם במהירות וללא מחשבה,[16] וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו האנשים שאבימלך שכר, הלכו אחריו (בהמשך יסביר הנביא לשם מה הלכו האנשים אחרי אבימלך)[17]: (ה) וַיָּבֹא בֵית אָבִיו עָפְרָתָה אבימלך נכנס לבית שהיה שייך לאביו, לבית שעמד בעפרה,[18] וַיַּהֲרֹג אֶת אֶחָיו בְּנֵי יְרֻבַּעַל אבימלך, בעזרת האנשים ששכר, הרג את אחיו שהיו בניו של גדעון,[19] שִׁבְעִים אִישׁ סך הכל הרג אבימלך כמעט שבעים אנשים. לגדעון היו שבעים בנים ואבימלך הרג את כולם חוץ מיותם, כך שבסך הכל הרג אבימלך שישים ותשע אנשים,[20] עַל אֶבֶן אֶחָת אבימלך אסף את כל אחיו לאבן מסוימת, ושם הוא הרג את כולם בזה אחר זה,[21] וַיִּוָּתֵר יוֹתָם בֶּן יְרֻבַּעַל הַקָּטֹן  כִּי נֶחְבָּא מכל בניו של גדעון, רק יותם נשאר בחיים, משום שהוא הצליח להתחבא מאבימלך ואנשיו[22]: (ו) וַיֵּאָסְפוּ כָּל בַּעֲלֵי שְׁכֶם וְכָל בֵּית מִלּוֹא וַיֵּלְכוּ וַיַּמְלִיכוּ אֶת אֲבִימֶלֶךְ לְמֶלֶךְ תושבי הערים שכם ובית מלוא נאספו והמליכו את אבימלך למלך עליהם,[23] עִם אֵלוֹן מֻצָּב אֲשֶׁר בִּשְׁכֶם (המלכת אבימלך הייתה) סמוך לעץ אלון ידוע שהיה נטוע בשכם[24]: (ז) וַיַּגִּדוּ לְיוֹתָם נאמר ליותם שהמליכו את אבימלך, וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲמֹד בְּרֹאשׁ הַר גְּרִזִים יותם הלך ועמד בנקודה הגבוהה ביותר על הר גריזים,[25] וַיִּשָּׂא קוֹלוֹ וַיִּקְרָא יותם הרים את קולו, צעק וקרא לתושבי שכם,[26] וַיֹּאמֶר לָהֶם כך אמר יותם בדבריו לתושבי שכם: שִׁמְעוּ אֵלַי בַּעֲלֵי שְׁכֶם תושבי שכם! תקבלו את דבריי,[27] וְיִשְׁמַע אֲלֵיכֶם אֱלֹהִים ובזכות שתקבלו את דבריי, ה' גם יקבל את תפילותיכם[28]: (ח) יותם מתחיל את דבריו במשל:[29] הָלוֹךְ הָלְכוּ הָעֵצִים לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ (האם ייתכנו הדברים הבאים?) העצים הלכו מספר פעמים לחפש עץ ולמנות אותו למלוך עליהם,[30] וַיֹּאמְרוּ לַזַּיִת מָלְכָה עָלֵינוּ  העצים אמרו לעץ הזית: תמלוך אתה עלינו, על כל העצים[31]: (ט) וַיֹּאמֶר לָהֶם הַזַּיִת עץ הזית ענה לעצים שבאו להמליכו: הֶחֳדַלְתִּי אֶת דִּשְׁנִי אֲשֶׁר בִּי האם אמנע מלתת את השמן שטמון בפירות הטובים שלי?[32] יְכַבְּדוּ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים הרי בשמן שמופק מפירותיי מכבדים את ה' ואת בני האדם. את ה' מכבדים על ידי שימוש בשמן לצורך הדלקת המנורה ובהקרבת המנחות, ואת בני האדם מכבדים על ידי שמושחים את המלכים ואת הכהנים בשמן, וכן אנשים משתמשים בשמן לצורך המאכלים שלהם,[33] וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל הָעֵצִים (ובמקום שאוסיף לתת שמן מפירותיי) אני אתנועע, אתרוצץ, ואתעסק בצרכי העצים? הרי אם אמלוך על העצים, אהיה כל כך עסוק בענייני המלוכה, ולא אוכל להמשיך ולהוציא זיתים[34]: (י) וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַתְּאֵנָה העצים אמרו לעץ התאנה: לְכִי אַתְּ מָלְכִי עָלֵינוּ תלכי את ותמלכי עלינו, על כל העצים[35]: (יא) וַתֹּאמֶר לָהֶם הַתְּאֵנָה התאנה ענתה לשאר העצים: הֶחֳדַלְתִּי אֶת מָתְקִי וְאֶת תְּנוּבָתִי הַטּוֹבָה האם אמנע מלהוציא את המתיקות שאני נותן בפירות המשובחים שלי ואת יבול הפירות שלי,[36] וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל הָעֵצִים (ובמקום שאוסיף לתת את פירותיי) אני אתנועע, אתרוצץ, ואתעסק בצרכי העצים? הרי אם אמלוך על העצים, אהיה כל כך עסוקה בענייני המלוכה, ולא אוכל להמשיך ולהוציא תאנים[37]: (יב) וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַגָּפֶן העצים אמרו לעץ הגפן: לְכִי אַתְּ מָלְכִי עָלֵינוּ תלכי את ותמלכי עלינו, על כל העצים[38]: (יג) וַתֹּאמֶר לָהֶם הַגֶּפֶן הגפן ענתה לשאר העצים: הֶחֳדַלְתִּי אֶת תִּירוֹשִׁי האם אמנע מלהוציא יין,[39] הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים הרי ביין שמופק מפירותיי משמחים את ה' ואת בני האדם. את ה' משמחים על ידי ניסוך היין בבית המקדש (שאין אומרים שירה אלא בשעת ניסוך המים) ובני אדם נהיים שמחים כאשר הם שותים יין,[40] וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל הָעֵצִים (ובמקום שאוסיף להוציא ענבים) אני אתנועע, אתרוצץ, ואתעסק בצרכי העצים, הרי אם אמלוך על העצים, אהיה כל כך עסוקה בענייני המלוכה, ולא אוכל להמשיך ולהוציא ענבים[41]: (יד) וַיֹּאמְרוּ כָל הָעֵצִים אֶל הָאָטָד העצים אמרו לעץ האטד (עץ מלא בקוצים):[42] לֵךְ אַתָּה מְלָךְ עָלֵינוּ תלך ותמלוך עלינו אתה: (טו) וַיֹּאמֶר הָאָטָד אֶל הָעֵצִים עץ האטד ענה לשאר העצים: אִם בֶּאֱמֶת אַתֶּם מֹשְׁחִים אֹתִי לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם אם אתם באמת חושבים שאני ראוי למלכות ואינכם צוחקים עליי בבקשתכם, ואתם באמת רוצים שאהיה מלך למרות שאין בי שום מעלה,[43] בֹּאוּ חֲסוּ בְצִלִּי (אם אתם מתכוונים באמת שאהיה עליכם מלך) תתפסו מחסה במעט הצל שיש לי,[44] וְאִם אַיִן ואם אינכם מושחים אותי באמת למלך, אלא אתם צוחקים עלי,[45] תֵּצֵא אֵשׁ מִן הָאָטָד (אם אינכם באמת מתכוונים להמליך אותי למלך) בסופו של דבר תצא ממני אש, אני אגרום לנזק,[46] וְתֹאכַל אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן ואפילו ארזי הלבנון, העצים הגבוהים והחשובים, יישרפו מהאש שתצא ממני. כולם, כולל האנשים החשובים, יסבלו מהנזק שאני עתיד להביא עליכם[47]: (טז) וְעַתָּה עכשיו יותם פונה אל אנשי שכם ומסביר להם את הנמשל:[48] אִם בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים עֲשִׂיתֶם וַתַּמְלִיכוּ אֶת אֲבִימֶלֶךְ האם השיקול שלכם להמליך את אבימלך היה שיקול אמיתי ושלם? האם באמת היה ראוי שתמליכו עליכם את אבימלך?[49] וְאִם טוֹבָה עֲשִׂיתֶם עִם יְרֻבַּעַל וְעִם בֵּיתוֹ והאם בכך שהמלכתם עליכם את אבימלך, עשיתם טובה לגדעון ומשפחתו?[50] וְאִם כִּגְמוּל יָדָיו עֲשִׂיתֶם לוֹ והאם בכך שהמלכתם עליכם את אבימלך, החזרתם טובה לגדעון על כך שהושיע אתכם ממדין?[51]: (יז) אֲשֶׁר נִלְחַם אָבִי עֲלֵיכֶם (אתם חייבים להשיב לגדעון אבי טובה) משום שגדעון אבי נלחם בשבילכם,[52] וַיַּשְׁלֵךְ אֶת נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד והוא (גדעון) סיכן את נפשו כשנלחם למענכם,[53] וַיַּצֵּל אֶתְכֶם מִיַּד מִדְיָן והוא הציל אתכם מידי מדין, ואם כן היה ראוי שתחזירו לו טובה[54]: (יח) וְאַתֶּם קַמְתֶּם עַל בֵּית אָבִי הַיּוֹם וַתַּהַרְגוּ אֶת בָּנָיו שִׁבְעִים אִישׁ עַל אֶבֶן אֶחָת (לא מספיק שלא שילמתם לאבי טובה תחת הישועה שהושיע אתכם) אלא שאתם קמתם על משפחתו של אבי והרגתם את כל שבעים בניו על אבן אחת,[55] וַתַּמְלִיכוּ אֶת אֲבִימֶלֶךְ בֶּן אֲמָתוֹ עַל בַּעֲלֵי שְׁכֶם והמלכתם על תושבי שכם את אבימלך שהוא בן שפחתו של אבי, בן פילגשו, ולא המלכתם עליכם בן של אחת מנשותיו הרגילות (של גדעון),[56] כִּי אֲחִיכֶם הוּא (המלכתם עליכם את אבימלך למרות שהוא בן פילגשו של אבי) רק בגלל שהוא קרוב משפחה שלכם, ולא כדי לתת כבוד לאבי[57]: (יט) וְאִם בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים עֲשִׂיתֶם עִם יְרֻבַּעַל וְעִם בֵּיתוֹ הַיּוֹם הַזֶּה ואם תאמרו שלמרות שהרגתם את בניו של אבי, מעשה המלכתו של אבימלך נועד באמת כדי לעשות טובה למשפחתו של אבי (ועל הריגת בני גדעון אתם מתחרטים),[58] שִׂמְחוּ בַּאֲבִימֶלֶךְ וְיִשְׂמַח גַּם הוּא בָּכֶם (אם המלכתם עליכם את אבימלך כדי לעשות טובה לאבי) גמולכם יהיה שתישמחו זה עם זה. אתם, תושבי שכם, תשמחו עם אבימלך[59]: (כ) וְאִם אַיִן ואם הסיבה שהמלכתם עליכם את אבימלך אינה לכבוד אבי, אלא בגלל שאבימלך קרוב משפחה שלכם,[60] תֵּצֵא אֵשׁ מֵאֲבִימֶלֶךְ (אם המלכתם עליכם את אבימלך בגלל שהוא קרוב משפחה שלכם) תצא שנאה מאבימלך אליכם (האש הוא דימוי למחלקת ושנאה),[61] וְתֹאכַל אֶת בַּעֲלֵי שְׁכֶם וְאֶת בֵּית מִלּוֹא ואש המחלוקת, השנאה שתהיה, תאכל את תושבי שכם ובית מלוא. יהיה נזק גדול מהמחלוקת לאנשי שכם ובית מלוא,[62] וְתֵצֵא אֵשׁ מִבַּעֲלֵי שְׁכֶם וּמִבֵּית מִלּוֹא וְתֹאכַל אֶת אֲבִימֶלֶךְ ואש המחלוקת תצא גם לכיוון הנגדי: אש המחלוקת תצא מתושבי שכם ובית מלוא, ותגרום נזק לאבימלך, וכולכם תפסידו[63]: (כא) וַיָּנָס יוֹתָם וַיִּבְרַח (לאחר אמירת המשל) יותם נס וברח מהר גריזים,[64] וַיֵּלֶךְ בְּאֵרָה (לאחר שברח מהר גריזים) יותם הלך למקום שקוראים לו באר,[65] וַיֵּשֶׁב שָׁם מִפְּנֵי אֲבִימֶלֶךְ אָחִיו יותם ישב בבאר, כיוון שהוא פחד שאחיו אבימלך יהרוג אותו[66]: (כב) וַיָּשַׂר אֲבִימֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל שָׁלֹשׁ שָׁנִים אבימלך השתרר, שלט, על בני ישראל במשך שלש שנים[67]: (כג) וַיִּשְׁלַח אֱלֹהִים רוּחַ רָעָה בֵּין אֲבִימֶלֶךְ וּבֵין בַּעֲלֵי שְׁכֶם ה' שלח רוח של שנאה ומריבה בין אבימלך ובין תושבי שכם,[68] וַיִּבְגְּדוּ בַעֲלֵי שְׁכֶם בַּאֲבִימֶלֶךְ תושבי שכם בגדו באבימלך[69]: (כד) לָבוֹא חֲמַס שִׁבְעִים בְּנֵי יְרֻבָּעַל (ה' שלח את הרוח הרעה בין אבימלך לתושבי שכם) כדי להשיב להם על גזל השלטון משבעים בניו של גדעון,[70] וְדָמָם (העונש הוא על שגזלו את השלטון מבניו של גדעון) ושהם הרגו את בניו של גדעון,[71] לָשׂוּם עַל אֲבִימֶלֶךְ אֲחִיהֶם אֲשֶׁר הָרַג אוֹתָם (הרוח הרעה שה' גרם לה נועדה) לשים את העונש על אבימלך, שהיה אח של בני גדעון, על כך שהוא הרג אותם,[72] וְעַל בַּעֲלֵי שְׁכֶם אֲשֶׁר חִזְּקוּ אֶת יָדָיו לַהֲרֹג אֶת אֶחָיו (הרוח הרעה שה' גרם לה נועדה להעניש) גם את תושבי העיר שכם על כך שהם חיזקו את ידיו של אבימלך ועל שהם עזרו לאבימלך להרוג את אחיו[73]: (כה) וַיָּשִׂימוּ לוֹ בַעֲלֵי שְׁכֶם מְאָרְבִים עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים תושבי שכם שמו חיילים שהתחבאו על ראשי ההרים, כדי לתפוס את אבימלך ולהרוג אותו,[74] וַיִּגְזְלוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר עֲלֵיהֶם בַּדָּרֶךְ החיילים שארבו לאבימלך גזלו מכל השיירות שהיו עוברות בדרכים שם, היות והם לא פחדו מאבימלך שיעצור אותם,[75] וַיֻּגַּד לַאֲבִימֶלֶךְ נאמר לאבימלך שאורבים לו, ולכן הוא נזהר ונמנע מלהגיע לעיר שכם[76]: (כו) וַיָּבֹא גַּעַל בֶּן עֶבֶד וְאֶחָיו וַיַּעַבְרוּ בִּשְׁכֶם געל בן עבד  ואחיו, באו ועברו בעיר שכם.[77] געל היה אדם מעם אחר,[78] וַיִּבְטְחוּ בוֹ בַּעֲלֵי שְׁכֶם תושבי שכם בטחו בגעל, וחשבו שהוא יעזור להם להילחם נגד אבימלך[79]: (כז) וַיֵּצְאוּ הַשָּׂדֶה תושבי שכם יצאו לשדה. עד שגעל בן עבד הגיע לשכם, תושבי שכם פחדו לצאת לשדה ולעבוד את האדמה, משום שהם פחדו שאבימלך יתקוף אותם כשהם נמצאים בשדות שמחוץ לעיר,[80] וַיִּבְצְרוּ אֶת כַּרְמֵיהֶם תושבי שכם בצרו, קטפו, את הענבים שגדלו על העצים שבכרמים שלהם,[81] וַיִּדְרְכוּ תושבי שכם דרכו על הענבים שלהם, כדי להוציא את היין מהענבים,[82] וַיַּעֲשׂוּ הִלּוּלִים תושבי שכם עשו חגיגה על שהם היו יכולים לצאת ולעבוד בשדות ולבצור את כרמיהם,[83] וַיָּבֹאוּ בֵּית אֱלֹהֵיהֶם וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ וַיְקַלְלוּ אֶת אֲבִימֶלֶךְ תושבי שכם באו לבית העבודה הזרה שלהם, שם הם אכלו ושתו, וקיללו את אבימלך. תושבי שכם רצו לראות אם גם געל שונא את אבימלך, ולכן הם קיללו את אבימלך בפניו כדי לראות את תגובתו[84]: (כח) וַיֹּאמֶר גַּעַל בֶּן עֶבֶד געל בן עבד אמר לתושבי שכם: מִי אֲבִימֶלֶךְ מיהו אבימלך הבזוי ומדוע הוא ראוי למלוך על תושבי שכם,[85] וּמִי שְׁכֶם כִּי נַעַבְדֶנּוּ ומי הם בעלי שכם המכובדים שעובדים את אבימלך. לא ייתכן שאדם בזוי כמו אבימלך ישלוט על אנשים מכובדים כמו תושבי שכם (געל אמר "נעבדנו" היות והוא כלל את עצמו יחד עם שאר תושבי שכם),[86] הֲלֹא בֶן יְרֻבַּעַל הרי אבימלך הוא רק בנו של גדעון, ואין הוא גדעון עצמו. גדעון עצמו ראוי למלוך על תושבי שכם, היות והוא הושיע אתכם, אך אבימלך הוא רק בנו של גדעון,[87] וּזְבֻל פְּקִידוֹ וזבול הוא פקיד שמנהל את העיר על פי מינוי של אבימלך ולא על פי מינוי של גדעון, ולכן אין מהראוי לשמוע בקולו,[88] עִבְדוּ אֶת אַנְשֵׁי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם ואם אתם חושבים שצריך לעבוד את אבימלך בגלל גדעון אביו, תעבדו את בני חמור שהיה אביו של שכם, ששלט כאן בשכם עוד בימי יעקב. געל אמר לתושבי שכם שאם הם חושבים שצריך לעבוד את אבימלך בגלל הייחוס שלו לגדעון, הרי שעדיף לעבוד את צאצאיו של חמור, אביו של שכם, ששלט על העיר עוד הרבה לפני תקופתו של גדעון,[89] וּמַדּוּעַ נַעַבְדֶנּוּ אֲנָחְנוּ וגם אם ראוי לעבוד את הבן של מי שהושיע את ישראל, אז רק אלה שגדעון הושיע אותם יעבדו את אבימלך. אולם, אנחנו עוד לא נולדנו בזמן שגדעון הושיע את בני ישראל מידי מדין וממילא אין אנו מחויבים לעבוד אותו (את גדעון) וכל שכן את בנו, ואם כן מדוע שנעבוד את אבימלך[90]: (כט) וּמִי יִתֵּן אֶת הָעָם הַזֶּה בְּיָדִי הלוואי והעם הזה, אנשי שכם, היה ברשותי,[91] וְאָסִירָה אֶת אֲבִימֶלֶךְ משום שאם העם הזה היה ברשותי, אם תושבי שכם היו ברשותי, הייתי מסיר את אבימלך ממלוכתו, הייתי מונע מאבימלך מלמלוך על תושבי שכם,[92] וַיֹּאמֶר לַאֲבִימֶלֶךְ געל אמר את הדברים הבאים בפני זבול, כדי שזבול שהיה נאמן לאבימלך, יעביר לאבימלך את דבריו:[93] רַבֶּה צְבָאֲךָ וָצֵאָה (המסר לאבימלך היה) תאסוף לך הרבה צבא, תארגן לעצמך צבא גדול, וצא נגדי למלחמה[94]: (ל) וַיִּשְׁמַע זְבֻל שַׂר הָעִיר אֶת דִּבְרֵי גַּעַל בֶּן עָבֶד זבול, השר שהיה ממונה על העיר שכם (מטעם אבימלך), שמע את הדברים שאמר געל בן עבד (שאבימלך אינו ראוי למלוכה ואת ההזמנה למלחמה),[95] וַיִּחַר אַפּוֹ זבול התמלא כעס[96]: (לא) וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בְּתָרְמָה זבול שלח שליחים לאבימלך שהיה במקום שנקרא "תרמה",[97] לֵאמֹר כך אמר זבול לאבימלך על ידי שליחיו:[98] הִנֵּה גַעַל בֶּן עֶבֶד וְאֶחָיו בָּאִים שְׁכֶמָה געל בן עבד ואחיו הגיעו לעיר שכם,[99] וְהִנָּם צָרִים אֶת הָעִיר עָלֶיךָ והם מטילים מצור על העיר שכם מפניך, הם מונעים ממך להיכנס אל העיר (הטלת מצור הינה מצב שבו אדם אינו יכול להיכנס או לצאת מהעיר)[100]: (לב) וְעַתָּה ומאחר שאתה יודע שגעל רוצה להילחם איתך ושהוא מונע את כניסתך אל העיר שכם,[101] קוּם לַיְלָה אַתָּה וְהָעָם אֲשֶׁר אִתָּךְ תקום בלילה, אתה והחיילים שאיתך,[102] וֶאֱרֹב בַּשָּׂדֶה ותתחבא עם חייליך בשדה[103]: (לג) וְהָיָה בַבֹּקֶר כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ וכאשר יגיע הבוקר, בשעת זריחת השמש,[104] תַּשְׁכִּים וּפָשַׁטְתָּ עַל הָעִיר תקום מוקדם, ותתקוף את העיר שכם מכמה כיוונים, תחלק את חייליך שיתקפו את העיר שכם מכמה כיוונים,[105] וְהִנֵּה הוּא וְהָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ יֹצְאִים אֵלֶיךָ וגעל והחיילים שאיתו, יוצאים נגדך למלחמה,[106] וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר תִּמְצָא יָדֶךָ ואתה תעשה לגעל כמו שתוכל לעשות בידיך, תעשה לגעל את שתוכל לעשות לו: להרוג אותו או לקחת אותו בשבי[107]: (לד) וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ וְכָל הָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ לָיְלָה אבימלך וכל החיילים שהיו איתו קמו באמצע הלילה,[108] וַיֶּאֶרְבוּ עַל שְׁכֶם אבימלך וחייליו התחבאו לאנשי שכם,[109] אַרְבָּעָה רָאשִׁים אבימלך ואנשיו התחלקו לארבע קבוצות של חיילים[110]: (לה) וַיֵּצֵא גַּעַל בֶּן עֶבֶד וַיַּעֲמֹד פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר געל בן עבד יצא ונעמד בפתח שער העיר שכם,[111] וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ וְהָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ מִן הַמַּאְרָב אבימלך והחיילים שהיו איתו קמו מהמקום שבו הם התחבאו, כדי לצאת להילחם בעיר שכם[112]: (לו) וַיַּרְא גַּעַל אֶת הָעָם געל ראה את החיילים שהיו עם אבימלך,[113] וַיֹּאמֶר אֶל זְבֻל געל אמר לזבול: הִנֵּה עָם יוֹרֵד מֵרָאשֵׁי הֶהָרִים יש חיילים שיורדים מראשי ההרים, יש חיילים שיורדים מהנקודות הגבוהות שעל ההרים,[114] וַיֹּאמֶר אֵלָיו זְבֻל זבול ענה לגעל: אֵת צֵל הֶהָרִים אַתָּה רֹאֶה כָּאֲנָשִׁים הצל של ההרים נראה לך כמו אנשים. זבול אמר לגעל שהוא רואה את הצל של ההרים ואינו רואה באמת אנשים (כך הרוויח זבול זמן ומנע מגעל מלתקוף מיד את אבימלך)[115]: (לז) וַיֹּסֶף עוֹד גַּעַל לְדַבֵּר געל המשיך לדבר אל זבול, וַיֹּאמֶר כך אמר געל בדבריו לזבול:[116] הִנֵּה עָם יוֹרְדִים מֵעִם טַבּוּר הָאָרֶץ מה שאני רואה איננו הצל של ההרים, אלא יש חיילים שיורדים מההר הגבוה שבארץ,[117] וְרֹאשׁ אֶחָד בָּא מִדֶּרֶךְ אֵלוֹן מְעוֹנְנִים וקבוצה אחת של חיילים (הכוונה לאחת מארבע קבוצות החיילים של אבימלך) מגיע אלינו ממישור שקוראים לו "מעוננים". געל זיהה את אחת מקבוצות החיילים של אבימלך במישור שנקרא "מעוננים"[118]: (לח) וַיֹּאמֶר אֵלָיו זְבֻל זבול אמר לגעל: אַיֵּה אֵפוֹא פִיךָ אֲשֶׁר תֹּאמַר היכן הם דבריך שאמרת (יש בדברים אלה כפילות – "פיך" ו"אשר תאמר"):[119] מִי אֲבִימֶלֶךְ כִּי נַעַבְדֶנּוּ (היכן הם דבריך שאמרת) מיהו אבימלך שנעבוד אוֹתוֹ,[120] הֲלֹא זֶה הָעָם אֲשֶׁר מָאַסְתָּה בּוֹ הרי העם שאתה רואה הוא העם שזילזלת בו, החיילים שאתה רואה הם חייליו של אבימלך שזיזלת בו,[121] צֵא נָא עַתָּה וְהִלָּחֶם בּוֹ צא עכשיו מהעיר והילחם באבימלך[122]: (לט) וַיֵּצֵא גַעַל לִפְנֵי בַּעֲלֵי שְׁכֶם געל עמד בראש תושבי שכם ויצא מהעיר שכם,[123] וַיִּלָּחֶם בַּאֲבִימֶלֶךְ געל ותושבי שכם נלחמו באבימלך[124]: (מ) וַיִּרְדְּפֵהוּ אֲבִימֶלֶךְ אבימלך רדף אחרי געל,[125] וַיָּנָס מִפָּנָיו געל ברח מפני אבימלך וברח חזרה לתוך העיר שכם,[126] וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים רַבִּים עַד פֶּתַח הַשָּׁעַר נפלו הרוגים רבים עד פתח השער של שכם, המקום שבו נפלו ההרוגים הרבים היה בכל השטח שהיה כלול מהמקום שבו היה הקרב בין געל לאבימלך ועד לפתח שער העיר שכם[127]: (מא) וַיֵּשֶׁב אֲבִימֶלֶךְ בָּארוּמָה אבימלך ישב בינתיים בעיר שנקראת "ארומה" (היא העיר תרמה המוזכרת בפסוק לא'),[128] וַיְגָרֶשׁ זְבֻל אֶת גַּעַל וְאֶת אֶחָיו מִשֶּׁבֶת בִּשְׁכֶם לאחר שעבר זמן מהמלחמה בין אבימלך לגעל, מעמדו של זבול התחזק בעיר, והוא (זבול) גירש את געל ואת אחיו מהעיר שכם[129]: (מב) וַיְהִי מִמָּחֳרָת ביום שלאחר גירוש געל מהעיר,[130] וַיֵּצֵא הָעָם הַשָּׂדֶה (ביום שלאחר גירוש געל מהעיר) תושבי שכם יצאו לעבוד את השדות שמחוץ לעיר,[131] וַיַּגִּדוּ לַאֲבִימֶלֶךְ ואנשי אבימלך אמרו לו שהעם יצא לעבוד בשדות[132]: (מג) וַיִּקַּח אֶת הָעָם אבימלך לקח את החיילים שהיו איתו,[133] וַיֶּחֱצֵם לִשְׁלֹשָׁה רָאשִׁים אבימלך חילק את חייליו לשלש קבוצות,[134] וַיֶּאֱרֹב בַּשָּׂדֶה אבימלך וחייליו התחבאו בשדה,[135] וַיַּרְא וְהִנֵּה הָעָם יֹצֵא מִן הָעִיר וכאשר אבימלך ראה שתושבי שכם יצאו מהעיר,[136] וַיָּקָם עֲלֵיהֶם וַיַּכֵּם אבימלך קם והתחיל להכות את תושבי שכם, כך שחלק מהם נהרגו בשדה (וחלק נהרגו כשברחו כמו שיוסבר מיד בעז"ה)[137]: (מד) וַאֲבִימֶלֶךְ וְהָרָאשִׁים אֲשֶׁר עִמּוֹ פָּשְׁטוּ אבימלך וקבוצת החיילים שהיו איתו תקפו את תושבי שכם מכמה כיוונים,[138] וַיַּעַמְדוּ פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר אבימלך והחיילים שהיו איתו עמדו בפתח שער העיר שכם, וכך תושבי העיר לא היו יכולים לצאת לעזור לתושבי שכם שהיו בשדה (שם שני הראשים האחרים של אבימלך תקפו אותם),[139] וּשְׁנֵי הָרָאשִׁים ושתי הקבוצות הנוספות מחיילי אבימלך (כאמור עם אבימלך הייתה רק קבוצה אחת של חיילים), פָּשְׁטוּ עַל כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה וַיַּכּוּם (שתי הקבוצות הנוספות מחיילי אבימלך) תקפו מכמה כיוונים את תושבי שכם שהיו בשדה והרגו אותם[140]: (מה) וַאֲבִימֶלֶךְ נִלְחָם בָּעִיר כֹּל הַיּוֹם הַהוּא אבימלך נלחם בעיר שכם במשך כל אותו היום,[141] וַיִּלְכֹּד אֶת הָעִיר אבימלך כבש את העיר שכם,[142] וְאֶת הָעָם אֲשֶׁר בָּהּ הָרָג ואת תושבי העיר שכם – הרג אבימלך,[143] וַיִּתֹּץ אֶת הָעִיר אבימלך החריב את העיר שכם,[144] וַיִּזְרָעֶהָ מֶלַח (לאחר שהחריב את העיר) אבימלך גם פיזר מלח על השדות כדי לקלקל אותן[145]: (מו) וַיִּשְׁמְעוּ כָּל בַּעֲלֵי מִגְדַּל שְׁכֶם תושבי מגדל שכם שמעו שאבימלך החריב את העיר שכם (מגדל שכם היה מחוץ לעיר עצמה),[146] וַיָּבֹאוּ אֶל צְרִיחַ תושבי מגדל שכם עלו אל המגדל הגבוה שהיה במקומם,[147] בֵּית אֵל בְּרִית המגדל הגבוה היה שייך לבית העבודה זרה של בעל ברית[148]: (מז) וַיֻּגַּד לַאֲבִימֶלֶךְ כִּי הִתְקַבְּצוּ כָּל בַּעֲלֵי מִגְדַּל שְׁכֶם נאמר לאבימלך שתושבי מגדל שכם התאספו במגדל הגבוה[149]: (מח) וַיַּעַל אֲבִימֶלֶךְ הַר צַלְמוֹן הוּא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ אבימלך וכל החיילים שהיו איתו עלו אל הר צלמון,[150] וַיִּקַּח אֲבִימֶלֶךְ אֶת הַקַּרְדֻּמּוֹת בְּיָדוֹ אבימלך לקח בידו את הגרזנים,[151] וַיִּכְרֹת שׂוֹכַת עֵצִים אבימלך כרת ענף גדול של עץ,[152] וַיִּשָּׂאֶהָ אבימלך נטל את הענף אתו,[153] וַיָּשֶׂם עַל שִׁכְמוֹ אבימלך שם את הענף על הכתף שלו,[154] וַיֹּאמֶר אֶל הָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ אבימלך אמר לחיילים שהיו איתו: מָה רְאִיתֶם עָשִׂיתִי ראיתם מה שעשיתי,[155] מַהֲרוּ עֲשׂוּ כָמוֹנִי תמהרו, ותעשו גם אתם כמו שאני עשיתי[156]: (מט) וַיִּכְרְתוּ גַם כָּל הָעָם אִישׁ שׂוֹכֹה כל אחד מחיילי אבימלך כרת לעצמו ענף,[157] וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ וַיָּשִׂימוּ עַל הַצְּרִיחַ חיילי אבימלך הלכו אחריו (אחרי אבימלך) ושמו את הענפים סמוך למגדל,[158] וַיַּצִּיתוּ עֲלֵיהֶם חיילי אבימלך הבעירו אש על יושבי המגדל, חיילי אבימלך הבעירו אש בעוד תושבי מגדל שכם היו בתוך המגדל, [159] אֶת הַצְּרִיחַ בָּאֵשׁ (חיילי אבימלך) שרפו את המגדל באש (בעוד תושבי מגדל שכם היו בתוך המגדל),[160] וַיָּמֻתוּ גַּם כָּל אַנְשֵׁי מִגְדַּל שְׁכֶם (בנוסף לתושבי שכם) גם כל תושבי מגדל שכם מתו,[161] כְּאֶלֶף אִישׁ וְאִשָּׁה בסך הכל מתו כאלף אנשים ונשים תושבי מגדל שכם[162]: (נ) וַיֵּלֶךְ אֲבִימֶלֶךְ אֶל תֵּבֵץ אבימלך הלך אל עיר שנקראת "תבץ". גם העיר תבץ מרדה באבימלך,[163] וַיִּחַן בְּתֵבֵץ אבימלך הקים את מחנה הצבא שלו בסמוך לעיר תבץ,[164] וַיִּלְכְּדָהּ אבימלך כבש את תבץ[165]: (נא) וּמִגְדַּל עֹז הָיָה בְתוֹךְ הָעִיר בתוך העיר תבץ היה מגדל חזק,[166] וַיָּנֻסוּ שָׁמָּה כָּל הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְכֹל בַּעֲלֵי הָעִיר כל האנשים, הנשים ותושבי תבץ ברחו למגדל החזק,[167] וַיִּסְגְּרוּ בַּעֲדָם תושבי תבץ סגרו את שער המגדל אחריהם (כשהם היו על המגדל),[168] וַיַּעֲלוּ עַל גַּג הַמִּגְדָּל תושבי תבץ עלו על גג המגדל[169]: (נב) וַיָּבֹא אֲבִימֶלֶךְ עַד הַמִּגְדָּל אבימלך הגיע עד המגדל,[170] וַיִּלָּחֶם בּוֹ אבימלך תקף את המגדל,[171] וַיִּגַּשׁ עַד פֶּתַח הַמִּגְדָּל לְשָׂרְפוֹ בָאֵשׁ אבימלך הגיע עד לשער המגדל כדי לשרוף אותו. פתח המגדל היה עשוי מעץ ואבימלך רצה להתחיל את שרפת המגדל בשריפת השער[172]: (נג) וַתַּשְׁלֵךְ אִשָּׁה אַחַת פֶּלַח רֶכֶב עַל רֹאשׁ אֲבִימֶלֶךְ אישה אחת השליכה את האבן העליונה מהרחיים על ראשו של אבימלך. האבן העליונה היא האבן שמסתובבת וכותשת את החיטים,[173] וַתָּרִץ אֶת גֻּלְגָּלְתּוֹ  והיא שברה את ראשו של אבימלך (על ידי שהשליכה את אבן הרחים על ראשו)[174]: (נד) וַיִּקְרָא מְהֵרָה אֶל הַנַּעַר נֹשֵׂא כֵלָיו אבימלך קרא במהירות לנער שנשא את כלי נשקו,[175] וַיֹּאמֶר לוֹ אבימלך אמר לנושא כליו: שְׁלֹף חַרְבְּךָ וּמוֹתְתֵנִי תשלוף את החרב שלך מהנרתיק ותשתמש בו כדי להרוג אותי,[176] פֶּן יֹאמְרוּ לִי (תשלוף את החרב שלך ותהרוג אותי) שמא יאמרו עליי:[177] אִשָּׁה הֲרָגָתְהוּ ((תשלוף את החרב שלך ותהרוג אותי שמא יאמרו עליי) אישה הרגה אותי. אבימלך ידע שהוא הולך למות מהאבן שהאישה זרקה עליו, ולכן הוא העדיף שנושא כליו יהרוג אותו במקום שהוא ימות מהאבן, וכך הוא לא יבוזה בכך שאישה הרגה אותו,[178] וַיִּדְקְרֵהוּ נַעֲרוֹ וַיָּמֹת נושא כליו של אבימלך דקר אותו והוא (אבימלך) מת[179]: (נה) וַיִּרְאוּ אִישׁ יִשְׂרָאֵל כִּי מֵת אֲבִימֶלֶךְ אנשי ישראל ראו שאבימלך מת (כנראה שהכוונה גם לחייליו של אבימלך וגם לאלה שנלחמו נגדו),[180] וַיֵּלְכוּ אִישׁ לִמְקֹמוֹ כל אנשי ישראל חזרו לביתם ולא המליכו מישהו במקומו של אבימלך[181]: (נו) וַיָּשֶׁב אֱלֹהִים אֵת רָעַת אֲבִימֶלֶךְ אֲשֶׁר עָשָׂה לְאָבִיו ה' החזיר לאבימלך רעה על הרעה שהוא עשה לאביו גדעון, ה' הביא פורענות על אבימלך כעונש על המעשה הרע שהוא עשה לגדעון אביו,[182] לַהֲרֹג אֶת שִׁבְעִים אֶחָיו רעתו של אבימלך לאביו הייתה בהריגת שבעים אחיו – שהיו בני אביו[183]: (נז) וְאֵת כָּל רָעַת אַנְשֵׁי שְׁכֶם הֵשִׁיב אֱלֹהִים בְּרֹאשָׁם ה' החזיר לאנשי שכם כגמולם על הרע שהם עשו (שהם חיזקו את ידי אבימלך כשהוא הרג את אחיו),[184] וַתָּבֹא אֲלֵיהֶם קִלֲלַת יוֹתָם בֶּן יְרֻבָּעַל קיללתו של יותם (שייגרם נזק לאבימלך מתושבי שכם, ולתושבי שכם ייגרם נזק מאבימלך) התקיימה[185]:

[1] תרגום.

[2] תרגום.

[3] תרגום.

[4] עפ"י הגר"א  בביאורו לספר יהושע, פרק א' פסוק א'.

[5] תרגום. מצודות בפס' ז': בעלי שכם הם אדוני שכם.

[6] תרגום + מלבי"ם.

[7] מצודות.

[8] מצודות.

[9] מצודות.

[10] מצודות בפירושו לפסוק ג'.

[11] מצודות.

[12] תרגום.

[13] מצודות. מלבי"ם: הסיבה שבחרו באבימלך שימשול עליהם לא הייתה טובת הכל (שהייתה יכולה לבוא לידי ביטוי גם בטענה שעדיף לכלל שאדם אחד ימשול עליהם ולא שבעים) אלא רק בגלל טובתם האישית שהם רצו שאבימלך ימלוך עליה מצד שהוא היה קרוב משפחה שלהם.

[14] דעת מקרא.

[15] מצודות.

[16] מצודות. רד"ק: רועי בקר שהיו אכזריים או נבזים.

[17] תרגום.

[18] תרגום.

[19] רלב"ג.

[20] רד"ק, וכתב שכך מנהג הלשון, לעגל את המספר, כשם שהתורה עגלה את מספר הנפשות שירדו למצרים לשבעים נפש. עיין במאמרנו באוצר מפרשי התנ"ך על פרשת במדבר, שם הרחבנו בעניין עיגול המספרים במקרא.

[21] דעת מקרא.

[22] רלב"ג.

[23] תרגום.

[24] מצודות. תרגום: ההמלכה הייתה במישור שהיה בשכם ובמישור זה היו מצבות או אבן ידועה (עיין רד"ק ומהר"י קרא בביאור דבריו).

[25] תרגום.

[26] תרגום.

[27] תרגום.

[28] תרגום + מצודות.

[29] מצודות. כמו"כ כתב שבמשל, לא כל הפרטים באמת דומים לנמשל.

[30] מלבי"ם.

[31] תרגום. רש"י: הנמשל בעץ הזית הוא לעתניאל בן קנז שבא משבט יהודה שנקרא זית. מלבי"ם: המלך יכול להיות מצד אחד מהדברים הבאים: טוב – עניין רוחני, ערב – עניין בהמי, ומועיל שהוא שילוב בין השניים. הזית מסמל את הטוב בגלל שהוא מאיר, והאור הוא משל לאור תורה והחכמה. זוהי הסיבה שאצל עץ הזית לא נאמר "לכה מלכה" כמו שנאמר אצל העצים האחרים – עץ הזית לא צריך ללכת למלוך, הוא ראוי למלוכה מצד עצמו. החכמים התייאשו ממציאת מלך שימלוך עליהם, ולכן קמה כת נוספת, העשירים שביקשו את העריבות לחיי הגוף, והם רצו למנות עליהם את התאנה שמוציאה פירות מתוקים ועריבים. (זוהי הסיבה שאצל התאנה לא נאמר שהיא משמחת אלוקים ואנשים – לערב אין תועלת אמיתית בכלל). לאחר מכן התעוררה כת נוספת וביקשה שימליכו עליהם את הממוצע הין הערב לטוב – את המועיל, זבא לידי ביטוי בעץ הגפן. לאחר שגם הגפן נמנעה, עמדו רוב העיצים שהם אילני הסרק וביקשו למנות עליהם מלך שאינו נותן פירות, ולכן הם פנו לאטד.

[32] מצודות.

[33] רד"ק + מצודות.

[34] מצודות.

[35] תרגום. רש"י: הכוונה בתאנה היא לדבורה.

[36] דעת מקרא. רש"י: הכוונה ב"מתקי" היא לדבש הדבורים.

[37] מצודות.

[38] תרגום. רש"י: הגפן הוא משל לגדעון. רד"ק: שלש העצים במשלו של יותם הם כנגד שלש הדורות שבני ישראל אמרו לגדעון שצאצאיו ימשלו עליו: "משול בנו גם אתה, גם בנך גם בן בנך".

[39] מצודות.

[40] מצודות. תרגום ובביאור דבריו האריך רד"ק כתב שאת היין מנסכים לפני אלוקים והוא משמח אנשים חשובים. את עניין השמחה הפריד התרגום מה' משום שצריך להפריד את התארים ממנו.

[41] מצודות.

[42] מצודות.

[43] מצודות.

[44] מצודות.

[45] מצודות.

[46] מצודות.

[47] מצודות.

[48] מצודות.

[49] מצודות.

[50] מצודות.

[51] מצודות.

[52] מצודות.

[53] מצודות.

[54] מצודות. מלבי"ם: יותם אמר בפסוק זה שגם אם גדעון לא היה מצליח במלחמתו נגד מדין, היה ראוי שיכירו לו טובה משום שהוא סיכן את עצמו למען עם חישראל. כל שכן שבני ישראל חייבים לו טובהל אחר שהוא הציל אותם וניצח במלחמה.

[55] מצודות.

[56] מצודות.

[57] מצודות.

[58] מצודות.

[59] מצודות.

[60] מצודות.

[61] מצודות.

[62] מצודות.

[63] מצודות.

[64] תרגום.

[65] תרגום.

[66] מצודות.

[67] מצודות. רש"י: אבימלך הנהיג את ישראל על כרחם ובגאווה. רד"ק: בגלל שאבימלך מלך מעצמו ועם ישראל בעצם לא קיבל אותו למלך (חוץ מתושבי שכם) והוא לא החזיר את עם ישראל למוטב, הכתוב לא השתמש בלשון ש.פ.ט. אלא בלשון "וישר".

[68] מצודות.

[69] תרגום.

[70] מצודות.

[71] מצודות.

[72] מצודות.

[73] תרגום.

[74] תרגום + מצודות.

[75] מצודות. מלבי"ם: המארבים לא התמידו במשימתם ובמקום להתרכז בהריגת אבימלך, הם גזלו את העוברים ושבים, וכך נודע דבר המארבים לאבימלך. כל זה היה סיבה לכך שאבימלך יידע שמנסים להרוג אותו, והוא ילחם תחילה בעיר שכם, ולאחר מכן גם הוא ימות.

[76] מצודות.

[77] תרגום.

[78] רש"י.

[79] מצודות.

[80] מצודות.

[81] מצודות.

[82] מצודות.

[83] מצודות.

[84] רלב"ג.

[85] מצודות.

[86] מצודות.

[87] מצודות. רש"י: גדעון עצמו הוא ממשפחת אביעזר שהייתה האלף הדל שבמנשה וממילא אין זה ראוי לעבוד את בנו. לדבריו של רש"י געל זלזל גם בגדעון ולא רק באבימלך.

[88] מצודות.

[89] מצודות. מלבי"ם: כוונת הפסוק לומר שגעל קרא לאבימלך חמור על שם טיפשות הבהמה, והוא אמר לאנשי שכם שאם הם רוצים לעבוד את אבימלך ואנשיו שהם חמורים – הרשות בידם, אך הוא ואחיו לא יעבדו את אבימלך. בפירוש נוסף כתב שהכוונה היא שגעל אמר שאינו בטוח שאבימלך הוא באמת בנו של ירובעל, הרי הוא נולד מפילגש, ואם כן ייתכן שהוא בנו של זבול. לפירוש זה "בן ירובעל" מוסב גם על המשך הפסוק וכאילו גם כתוב "ובן זבול".

[90] מצודות.

[91] מצודות.

[92] מצודות.

[93] רש"י. מצודות: הכוונה היא שגעל שלח שליחים לומר דברים אלה לאבימלך. רד"ק: הכוונה שגעל אמר את הדברים האלה כנגד אבימלך, הוא אמר דברים אלה על אבימלך. מלבי"ם: געל ציווה שכל מי שיגיע לאבימלך, יאמר לו דברים אלה.

[94] מצודות.

[95] תרגום.

[96] תרגום.

[97] מצודות  וכתב שזוהי אותה העיר שנקרא ארומה. רש"י: מלשון מרמה, זבול שלח את השליחים לאבימלך בערמה, בסתר.

[98] עפ"י הגר"א בביאורו לספר יהושע, פרק א' פסוק א'.

[99] תרגום.

[100] מצודות. מלבי"ם: הכוונה היא שגעל התכוון להטיל מצור על העיר תרמה ביום המחרת.

[101] עיין בספרנו אוצר מפרשי התנ"ך על ספר בראשית בביאור המילה "עתה".

[102] תרגום.

[103] תרגום.

[104] תרגום.

[105] תרגום + מצודות. מלבי"ם: זבול אמר שבבוקר געל כבר לא יהיה בעיר שכם משום שהוא ייצא לתרמה, וממילא אבימלך יוכל בקלות להיכנס לעיר שכם.

[106] מצודות.

[107] מצודות.

[108] תרגום.

[109] תרגום.

[110] מצודות.

[111] תרגום. מלבי"ם: געל יצא לתקוף את תרמה, אך נעמד בפתח העיר שכם כדי לסדר את הצבא שלו. אבימלך חשב שגעל כבר יצא מהעיר ולכן התחיל כבר את התקפתו.

[112] מצודות.

[113] תרגום.

[114] תרגום.

[115] מצודות.

[116] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע, פרק א' פסוק א'.

[117] רש"י. מצודות: מאמצע הארץ, חיילי אבימלך כבר ירדן מההר והגיעו אל אמצע גבהו. רבינו ישעיה: הכוונה שגעל ראה את חיילי אבימלך בצומת דרכים.

[118] תרגום.

[119] מצודות. מלבי"ם: זבול ניסה למנוע מגעל מלהיכנס חזרה אל תוך העיר ולכן הוא ניסה להצית בליבו את תאוות הניצוח, שיילחם נגד אבימלך.

[120] תרגום.

[121] מצודות + דעת מקרא.

[122] תרגום. יש להסביר בפסוק זה את הופעת "נא" שפירושו "עכשיו" בסמיכות למילה "עתה". עיין במאמרנו באוצר מפרשי התנ"ך על ספר בראשית בביאור המילה "עתה".

[123] מצודות.

[124] תרגום.

[125] תרגום.

[126] מלבי"ם וכתב שהסיבה היא שבינתיים ייפלו תושבי שכם בחרב אבימלך, ומצד שני אבימלך לא הצליח לכבוש את העיר מידית, ובינתיים גדלה שנאתו של אבימלך, עד שבסבב הבא הוא השמיד לגברי את העיר.

[127] תרגום + דעת מקרא.

[128] מצודות.

[129] מצודות. רלב"ג: כתב שתי אפשרויות להסבר האופן שבו גירש זבול את געל. א. שיכנע את תושבי שכם שהרעה באה עליהם בגללו. ב. עשה קנוניה עם אלה שתמכו באבימלך עד שהצליח לגרש את געל. מלבי"ם: תומכי געל כבר מתו בסבב הראשון של המלחמה.

[130] תרגום.

[131] תרגום.

[132] מצודות.

[133] מצודות.

[134] מצודות.

[135] תרגום.

[136] מצודות.

[137] דעת מקרא.

[138] מצודות בפסוק לג'. לכאורה הכוונה כאן לתיאור כללי של כל קבוצות החיילים שהיו עם אבימלך, ולאחר מכן הנביא מפרט היכן כל קבוצה הכתה. אולם רד"ק מפרש שהכוונה היא שלאבימלך הייתה רק קבוצה אחת איתו, אלא שנקראה כאן "ראשים" בלשון רבים משום שהאנשים החשובים היו בקבוצה שלו.

[139] מצודות. רש"י: אבימלך נעמד בפתח העיר כדי שאנשי שכם שבשדה לא יוכלו להיכנס לתוך העיר.

[140] תרגום ויש לשים לב שכאן תירגם "קטלינון" משום שכאן ההרג היה סופי, ואילו בפסוק מג' תרגם "ומחנון", משום ששם הייתה רק תחילת המכה.

[141] תרגום.

[142] תרגום.

[143] תרגום.

[144] מלבי"ם.

[145] מצודות.

[146] מצודות. מלבי"ם: בעלי מגדל שכם הם תושבי בית מילוא. היה להם מגדל שאם הם היו נכנסים לתוכו, אבימלך לא היה מצליח להרוג אותם, ולכן ה' סיבב שהם ילכו אל הצריח שעשוי מעצים ואבימלך הצליח לשרוף אותם שם.

[147] מצודות. רש"י כתב שתי אפשרויות: או שהם עלו למגדל או למערה תת קרקעית. רבינו ישעיה: היה שם שן סלע ועל גביו היו בנויים בתים. רד"ק כתב בשם התרגום שהכוונה היא שתושבי מגדל שכם הגיעו למקום שנקרא " בית אל" שבו היה מגדל גבוה, ואנשי מגדל שכם הגיעו לשם במטרה לכרות ברית עם תושבי המקום.

[148] רש"י.

[149] תרגום.

[150] תרגום.

[151] מצודות.

[152] מצודות.

[153] מצודות.

[154] תרגום.

[155] מצודות.

[156] תרגום.

[157] רלב"ג.

[158] מצודות.

[159] מצודות.

[160] תרגום.

[161] תרגום.

[162] תרגום.

[163] רלב"ג.

[164] תרגום.

[165] תרגום.

[166] מצודות.

[167] תרגום.

[168] תרגום.

[169] תרגום.

[170] תרגום.

[171] תרגום.

[172] מצודות.

[173] מצודות. מלבי"ם: יש כאן מידה כנגד מידה. אבימלך הרג את אחיו על אבן אחת והוא נהרג על ידי אבן של ריחיים.

[174] מצודות.

[175] מצודות.

[176] תרגום.

[177] תרגום.

[178] מצודות.

[179] תרגום.

[180] תרגום.

[181] דעת מקרא.

[182] תרגום.

[183] תרגום.

[184] מצודות.

[185] תרגום.