שופטים פרק יד

שופטים פרק יד

(א) וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן תִּמְנָתָה שמשון ירד למקום שנקרא "תמנע",[1] וַיַּרְא אִשָּׁה בְּתִמְנָתָה מִבְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים בתמנע, שמשון ראה אשה, שהייתה מהעם הפלישתי[2]: (ב) וַיַּעַל שמשון עלה מתמנע לביתו,[3] וַיַּגֵּד לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ שמשון דיבר עם אביו ואימו, וַיֹּאמֶר כך אמר שמשון להוריו: אִשָּׁה רָאִיתִי בְתִמְנָתָה מִבְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים ראיתי בתמנע אשה שהיא מבנות פלשתים,[4] וְעַתָּה קְחוּ אוֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה ועכשיו, לאחר שגיירתי אותה, תחתנו אותי איתה[5]: (ג) וַיֹּאמֶר לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ אביו ואמו של שמשון אמרו לו: הַאֵין בִּבְנוֹת אַחֶיךָ וּבְכָל עַמִּי אִשָּׁה האם אין אשה בבנות אחיך ובכל העם שלי שאתה יכול להתחתן איתה, האם אין בעם ישראל אף אשה שאתה יכול להתחתן אתה,[6] כִּי אַתָּה הוֹלֵךְ לָקַחַת אִשָּׁה מִפְּלִשְׁתִּים הָעֲרֵלִים (האם אין בעם ישראל אשה שאתה יכול להתחתן איתה) שמשום כך אתה חייב לקחת אישה פלשתית (למרות שגיירת אותה),[7] וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל אָבִיו שמשון אמר לאביו: אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי אני רוצה שתחתן אותי דווקא עם האשה הפלשתית, כיוון שהיא (האשה הפלשתית) טובה בעיניי[8]: (ד) וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵיְקֹוָק הִיא אביו ואמו של שמשון לא ידעו שה' הוא שנתן בלבו של שמשון את הרצון להתחתן דווקא עם האישה הפלשתית,[9] כִּי תֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים (ה' נתן בלבו של שמשון להתחתן דווקא עם האשה הפלשתית) כיוון שהוא (שמשון) מבקש עלילה מפלשתים. על ידי ששמשון התחתן עם האשה הפלשתית, הוא מצא תירוצים להרוג ולנקום בפלשתים (כפי שנראה בפרקים הבאים בעז"ה),[10] וּבָעֵת הַהִיא פְּלִשְׁתִּים מֹשְׁלִים בְּיִשְׂרָאֵל ובתקופתו של שמשון, הפלשתים שלטו על עם ישראל. זו הסיבה שה' סובב ששמשון יתחתן עם האשה הפלישתית: כך יהיו לשמשון תירוצים להרוג בפלשתים (כפי שנראה בעז"ה בהמשך). לו שמשון היה הורג בפלשתים בלי שום סיבה, הפלשתים היו חושבים שבני ישראל הסיתו אותו לכך, והם היו נוקמים בכל בני ישראל. עכשיו, ששמשון התחתן עם אישה פלשתית, נקמת שמשון נראתה לפלשתים כנקמה פרטית, ולכן הם רדפו רק אותו[11]: (ה) וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן וְאָבִיו וְאִמּוֹ תִּמְנָתָה שמשון, אביו ואמו ירדו לתמנע,[12] וַיָּבֹאוּ עַד כַּרְמֵי תִמְנָתָה שמשון, אביו ואמו הגיעו עד הכרמים שהיו בתמנע,[13] וְהִנֵּה כְּפִיר אֲרָיוֹת שֹׁאֵג לִקְרָאתוֹ כאשר שמשון היה לבדו, ללא הוריו, הוא ראה אריה קטן (כפיר) ששאג לקראתו. שמשון הלך לפני הוריו, וכאשר הגיע הכפיר ששאג לקראתו, הוריו היו מאחוריו כך שהם לא ראו את הכפיר[14]: (ו) וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ יְקֹוָק רוח גבורה מאת ה' שרתה על שמשון,[15] וַיְשַׁסְּעֵהוּ שמשון קרע את הכפיר לשניים,[16] כְּשַׁסַּע הַגְּדִי (שמשון קרע את הכפיר לשניים) כמו שקורעים את הגדי לשניים. למרות שהכפיר חזק מהגדי וממילא קריעתו לשניים אמורה להיות קשה יותר מקריעת גדי לשניים, שמשון השקיע בשיסוי הכפיר את אותו מאמץ שהוא היה צריך להשקיע כדי לקרוע גדי לשניים. מכאן אנו רואים את חוזקו של שמשון,[17] וּמְאוּמָה אֵין בְּיָדוֹ שמשון לא נעזר במשהו (ככלי נשק) בקריעת הכפיר לשניים,[18] וְלֹא הִגִּיד לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה שמשון לא אמר לאביו ולאמו שהוא קרע את האריה לשניים, משום שהוא לא חשב שקריעת הכפיר מצריכה הרבה כח, ולכן הדבר נחשב בעיניו לדבר פעוט[19]: (ז) וַיֵּרֶד שמשון ירד לתמנע, וַיְדַבֵּר לָאִשָּׁה שמשון דיבר עם האישה כדי לראות אם היא חכמה ויכולה להיות אישה טובה,[20] וַתִּישַׁר בְּעֵינֵי שִׁמְשׁוֹן האישה הייתה טובה בעיני שמשון, היות והוא ראה שהיא חכמה (אולם  שמשון רק התארס אתה והוא עדיין לא התחתן אתה)[21]: (ח) וַיָּשָׁב מִיָּמִים לְקַחְתָּהּ לאחר שנה, שמשון חזר לתמנע כדי להתחתן עם האישה הפלשתית,[22] וַיָּסַר לִרְאוֹת אֵת מַפֶּלֶת הָאַרְיֵה שמשון נטה מהדרך שבה הוא הלך, כדי לראות את נבלת האריה שהכה,[23] וְהִנֵּה עֲדַת דְּבוֹרִים בִּגְוִיַּת הָאַרְיֵה כאשר שמשון הגיע לנבלת האריה, הוא ראה קבוצה גדולה של דבורים שהיתה בתוך גוף האריה,[24] וּדְבָשׁ בתוך גוף האריה, היה גם דבש מהדבורים[25]: (ט) וַיִּרְדֵּהוּ אֶל כַּפָּיו שמשון לקח לתוך ידיו את הדבש מגוית האריה, שמשון לקח בידו את הדבש מגוית האריה (כאשר מפרידים דבר דבוק לדבר אחר, נקרא הדבר רדיה),[26] וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְאָכֹל כששמשון המשיך ללכת בדרכו, הוא גם המשיך לאכול מהדבש,[27] וַיֵּלֶךְ אֶל אָבִיו וְאֶל אִמּוֹ וַיִּתֵּן לָהֶם שמשון הלך לאביו ולאמו ונתן גם להם דבש,[28] וַיֹּאכֵלוּ אביו ואמו של שמשון אכלו את הדבש, וְלֹא הִגִּיד לָהֶם כִּי מִגְּוִיַּת הָאַרְיֵה רָדָה הַדְּבָשׁ שמשון לא אמר להוריו שהוא רדה את הדבש מתוך גויית האריה[29]: (י) וַיֵּרֶד אָבִיהוּ אֶל הָאִשָּׁה לפני ששמשון נכנס לתמנע, אביו נכנס לעיר ובא אל האישה הפלשתית שהייתה שם, כדי להכין את החתונה,[30] וַיַּעַשׂ שָׁם שִׁמְשׁוֹן מִשְׁתֶּה שמשון עשה סעודה גדולה בתמנע,[31] כִּי כֵּן יַעֲשׂוּ הַבַּחוּרִים (שמשון עשה סעודה גדולה בתמנע) כיוון שכך היה מנהג הבחורים לעשות כשהם היו מתחתנים[32]: (יא) וַיְהִי כִּרְאוֹתָם אוֹתוֹ כאשר האישה הפלשתית ואביה ראו את שמשון נכנס לעיר אחרי אביו,[33] וַיִּקְחוּ שְׁלֹשִׁים מֵרֵעִים (כאשר האישה הפלשתית ואביה ראו את שמשון נכנס לעיר אחרי אביו) הם לקחו שלשים  חברים,[34] וַיִּהְיוּ אִתּוֹ שלושים החברים דברו עם שמשון ושימחו אותו[35]: (יב) וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן שמשון אמר לשלושים החברים ששימחו אותו: אָחוּדָה נָּא לָכֶם חִידָה אני אשאל  אתכם עכשיו חידה,[36] אִם הַגֵּד תַּגִּידוּ אוֹתָהּ לִי שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה אם תענו לי על החידה במהלך שבעת ימי המשתה שאחר החתונה,[37] וּמְצָאתֶם ותמצאו את התשובה הנכונה,[38] וְנָתַתִּי לָכֶם שְׁלֹשִׁים סְדִינִים (אם תענו לי על החידה) אני אתן לכם כפרס, שלושים מלבושים שנקראים סדינים,[39] וּשְׁלֹשִׁים חֲלִפֹת בְּגָדִים וכן אתן לכם שלושים חליפות, סוג של לבוש שהיו מחליפים אותו הרבה פעמים, ולובשים בגד אחר במקומו[40]: (יג) וְאִם לֹא תוּכְלוּ לְהַגִּיד לִי ואם אתם לא תוכלו לומר לי את התשובה לחידה,[41] וּנְתַתֶּם אַתֶּם לִי שְׁלֹשִׁים סְדִינִים (אם לא תוכלו לומר לי את התשובה לחידה) אתם תיתנו לי שלושים מלבושים שנקראים סדינים, וּשְׁלֹשִׁים חֲלִיפוֹת בְּגָדִים ותיתנו לי גם שלושים חליפות, וַיֹּאמְרוּ לוֹ החברים ענו לשמשון: חוּדָה חִידָתְךָ וְנִשְׁמָעֶנָּה תגיד לנו את החידה שלך ונשמע אותה[42]: (יד) וַיֹּאמֶר לָהֶם שמשון אמר את חידתו לחברים ששימחו אותו: מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל מדבר שאוכל דברים אחרים, יצא דבר מאכל,[43] וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק ומדבר חזק יצא דבר מתוק,[44] וְלֹא יָכְלוּ לְהַגִּיד הַחִידָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים החברים ששימחו את שמשון לא היו יכולים לענות על החידה במשך שלשה ימים[45]: (טו) וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כאשר הגיע יום שבת (שהיה היום הרביעי לימי המשתה),[46] וַיֹּאמְרוּ לְאֵשֶׁת שִׁמְשׁוֹן החברים אמרו לאשתו של שמשון: פַּתִּי אֶת אִישֵׁךְ וְיַגֶּד לָנוּ אֶת הַחִידָה תפתי את בעלך שיגיד לנו את התשובה לחידה. החברים אמרו לאשת שמשון ששמשון יגיד לה את התשובה לחידה, ולאחר מכן היא תאמר להם את התשובה),[47] פֶּן נִשְׂרֹף אוֹתָךְ וְאֶת בֵּית אָבִיךְ בָּאֵשׁ שמא, אם לא תבררי את התשובה ותגידי לנו אותה, אנחנו נשרוף באש אותך ואת הבית שאביך גר בו,[48] הַלְיָרְשֵׁנוּ קְרָאתֶם לָנוּ האם קראתם לנו כדי שנשתתף בימי המשתה, ואתם תירשו את כספנו?[49] הֲלֹא הרי ברור שלא זו הסיבה שקראתם לנו להשתתף בימי המשתה. החברים אמרו שאביה של האשה והאשה עצמה קראו להם כדי שישמחו אותם, ולא כדי שהם יפסידו כסף לשמשון[50]: (טז) וַתֵּבְךְּ אֵשֶׁת שִׁמְשׁוֹן עָלָיו אשת שמשון הטרידה אותו (בכי עליו פרושו טירדה),[51] וַתֹּאמֶר אשתו של שמשון אמרה לשמשון: רַק שְׂנֵאתַנִי וְלֹא אֲהַבְתָּנִי אתה רק שונא אותי ואינך אוהב אותי,[52] הַחִידָה חַדְתָּ לִבְנֵי עַמִּי וְלִי לֹא הִגַּדְתָּה האם שאלת את בני עמי חידה, ולא אמרת לי את פיתרונה?[53] וַיֹּאמֶר לָהּ שמשון ענה לאשתו: הִנֵּה לְאָבִי וּלְאִמִּי לֹא הִגַּדְתִּי הרי לא אמרתי את פתרון החידה אפילו לאבי ולאימי,[54] וְלָךְ אַגִּיד (הרי לא אמרתי את הפתרון אפילו לאבי ולאימי) ולך אומר את הפתרון? הרי גם להוריי לא אמרתי את הפיתרון, ואם כן, כיצד אומר לך את הפתרון?[55]: (יז) וַתֵּבְךְּ עָלָיו שִׁבְעַת הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיָה לָהֶם הַמִּשְׁתֶּה אשתו של שמשון הציקה לו עד שהסתיימו שבעת ימי המשתה (בסך הכל הציקה אשתו של שמשון במשך ארבעה ימים),[56] וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי ביום השביעי של ימי המשתה, וַיַּגֶּד לָהּ שמשון אמר לאשתו את פתרון החידה, כִּי הֱצִיקַתְהוּ (שמשון אמר לאשתו את פתרון החידה) בגלל שהיא דחקה בו עוד ועוד עד שהוא אמר לה את הפתרון,[57] וַתַּגֵּד הַחִידָה לִבְנֵי עַמָּהּ אשתו של שמשון אמרה את פתרון החידה לחברים שהיו מבני עמה, לחברים הפלשתים שבאו לשמח את שמשון[58]: (יח) וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי הָעִיר בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תושבי תמנע אמרו לשמשון ביום השביעי של ימי המשתה,[59] בְּטֶרֶם יָבֹא הַחַרְסָה (תושבי תמנע אמרו לשמשון את פתרון החידה) לפני ששקעה החמה. היה מותר לחברים לומר לשמשון את פתרון החידה עד לשקיעת החמה של היום השביעי, והנביא אומר שהם הצליחו לומר לו את הפתרון לפני שהשמש שקעה,[60] מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ וּמֶה עַז מֵאֲרִי (תושבי תמנע, החברים שבאו לשמח את שמשון שאלו אותו) מה מתוק יותר מדבש ומה חזק יותר מאריה. בדברים אלה ענו הפלשתים על חידתו של שמשון,[61] וַיֹּאמֶר לָהֶם שמשון ענה לפלשתים במשל: לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי לֹא מְצָאתֶם חִידָתִי (שמשון ענה לפלשתים) אם לא הייתם חורשים בעגלה שלי, לא הייתם יודעים את הפתרון לחידה. הנמשל הוא: אם לא הייתם שואלים את אשתי לפתרון החידה, לא הייתם מגלים אותה בעצמכם[62]: (יט) וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ יְקֹוָק שרתה על שמשון רוח גבורה מאת ה',[63] וַיֵּרֶד אַשְׁקְלוֹן וַיַּךְ מֵהֶם שְׁלֹשִׁים אִישׁ שמשון ירד לאשקלון, והרג שלושים פלשתים שהיו תושבי העיר,[64] וַיִּקַּח אֶת חֲלִיצוֹתָם שמשון לקח משלושים האנשים שהרג את בגדיהם,[65] וַיִּתֵּן הַחֲלִיפוֹת לְמַגִּידֵי הַחִידָה שמשון נתן את שלושים החליפות לחברים מתמנע שענו על החידה (אך את הסדינים הוא לא נתן להם כיוון שהם גילו את פתרון החידה בדרך לא ישרה),[66] וַיִּחַר אַפּוֹ שמשון כעס על אשתו בגלל שהיא אמרה לפלשתים את פיתרון החידה,[67] וַיַּעַל בֵּית אָבִיהוּ שמשון עלה וחזר לבית אביו[68]: (כ) וַתְּהִי אֵשֶׁת שִׁמְשׁוֹן לְמֵרֵעֵהוּ אשתו של שמשון התחתנה עם חבר של שמשון,[69] אֲשֶׁר רֵעָה לוֹ בעלה של אשת שמשון היה אחד משלושים החברים ששימחו את שמשון בימי המשתה[70]:

[1] תרגום. רד"ק הביא בשם חז"ל שלשה אופנים ליישב את האמור כאן שלתמע היה צריך לרדם עם האמור אצל יהודה שהוא עלה לתמנע: א. היו שני מקומות שנקראו תמנע. ב. מצד אחד היו עולים לתמנע (ומשם הגיע יהודה) ומצד שני היו יורדים לתמנע (ומשם הגיע שמשון). ג. יהודה עלה מדרגה בעקבות הגעתו לתמנע ולכן כתוב אצלו שהוא עלה לשם. לעומת זאת, לשמשון הייתה ירידה במעלה בעקבות הגעתו לתמנע, ולכן כתוב שהוא ירד לשם.

[2] תרגום. מלבי"ם: שמשון החליט להתחתן עם האשה הפלשתית למרות שהוא אפילו לא דיבר איתה ולא הכיר אותה טוב, וכל זאת הייתה סיבה מאת ה' שהוא יתחתן איתה ועל ידי כך ייפרע מהפלשתים.

[3] תרגום.

[4] תרגום.

[5] מצודות. רלב"ג: שמשון התחכם להתחתן עם אשה פלשתית כדי שהוא יוכל להתנקם מהפלשתים.

[6] תרגום + מצודות.

[7] תרגום.

[8] מצודות.

[9] מצודות.

[10] מצודות.

[11] מצודות.

[12] תרגום.

[13] תרגום.

[14] רד"ק.

[15] תרגום.

[16] מצודות.

[17] מצודות.

[18] מצודות.

[19] מצודות. מלבי"ם: הסיבה ששמשון לא אמר להוריו את מה שקרה עם הכפיר היא שהוא הכיר שכל מה שקרה לו עם הכפיר רק נועד לגלות את חוזקו.

[20] מצודות. רש"י: שמשון דיבר עם קרובי האשה כדי שישיאו לו אותה. רד"ק: כתב שני פירושים: א. כרש"י, שדיבר עם קרובי האשה שישאו לו אותה. ב. שמשון שכנע את האשה שתתחתן איתו.

[21] מצודות. מהר"י קרא: הכוונה ששמשון כל כך אהב את האשה, עד שהיה אומר לה דברים שלא היה אומר לאביו ואמו.

[22] מצודות בפירושו השני. בפירושו הראשון כתב שהנביא לא כתב את פרק הזמן המדויק.

[23] מצודות. מלבי"ם: שמשון הלך למקום מפלת האריה כדי להודות לה' על הנס שארע לו.

[24] מצודות. רש"י: הכוונה לקן של דבורים.

[25] מצודות.

[26] מצודות. מלבי"ם: בגלל ששמשון הלך לקחת אשה מבנות פלשתים, נכשל לאכול דבר טמא.

[27] מצודות.

[28] תרגום.

[29] תרגום.

[30] רד"ק.

[31] תרגום.

[32] מצודות. מלבי"ם: מנהג הבחורים היה לעשות שבעה ימי משתה לפני החתונה, והכלה הייתה עושה שבעה ימי משתה לאחר החתונה.

[33] מצודות.

[34] מצודות.

[35] מצודות.

[36] תרגום + מצודות.

[37] מצודות.

[38] מצודות.

[39] מצודות.

[40] מצודות.

[41] תרגום.

[42] מצודות.

[43] מצודות.

[44] מצודות.

[45] תרגום.

[46] מצודות וכתב שבגלל ששמשון לא ישב עם החברים לאורך השבת, הם היו יכולים למצוא זמן ששמשון לא היה יחד עם האשה, וכך הם היו יכולים לדבר איתה. רד"ק פירש באופן נוסף: הכוונה שהחברים של שמשון פנו את אשת שמשון ביום השביעי, אלא שהאשה מעצמה התחילה להציק לשמשון כבר מהיום הראשון של ימי המשתה. מלבי"ם: החברים לא הצליחו לענות על החידה בשבעת הימים הראשונים, בשבעת ימי המשתה שעשו החתנים, והם פנו לאשת שמשון ביום הראשון של ימי המשתה של הכלה, כלומר: ביום החתונה.

[47] מצודות. מלבי"ם: החברים רצו שאשת שמשון תשכנע אותו לומר להם את פתרון החידה לפני שיפוג הזמן וכך הם לא יתחייבו להביא לו את החליפות, והם לא התכוונו ששמשון יספר לה את הפתרון ושהיא תספר להם. אלא שבגלל שכל הענין היה סיבת מאת ה' ששמשון יתנקם בפלשתים, אשת שמשון שכנעה אותו לומר לה את הפתרון.

[48] תרגום.

[49] מצודות.

[50] מצודות.

[51] דעת מקרא.

[52] תרגום. מלבי"ם: טענת אשת שמשון הייתה שהוא מעולם לא אהב אותה, ולא שהוא אהב אותה ושינה את דעתו.

[53] מצודות.

[54] תרגום.

[55] תרגום.

[56] מצודות.

[57] מצודות. רלב"ג הסתפק אם ההצקות היו הצקות רגילות ושמשון פשוט לא היה יכול להסתיר יותר את סודו מרוב הצקות, או שמא בכל פעם ששמשון תבע אותה למשגל, היא הייתה מונעת זאת ממנו עד שיאמר לה את פתרון החידה. מלבי"ם: שמשון חשב שהוא יכול לומר לאשתו ביום השביעי את פתרון החידה, כיוון שחשב שאשתו יכולה להתאפק יום אחד. אלא שאשתו אמרה את פתרון החידה לפלשתים משום שהיא הייתה קרובה אליהם יותר בדעתה.

[58] תרגום.

[59] תרגום.

[60] מצודות.

[61] מצודות.

[62] מצודות בפירושו הראשון. בפירושו השני כתב שהכוונה היא שאם לא היו עובדים קשה לשכנע את אשתו של שמשון לומר להם את פתרון החידה, הם לא היו מגלים את הפתרון לבד. רלב"ג: שמשון חשד שאשתו זנתה עם אחד מהחברים ולכן היא גלתה לו את פתרון החידה. מלבי"ם: התשובה לגבי הדברוים הייתה פשוטה והם היו יכולים לדעת אותה מעצמם. לא כן התשובה לגבי האריה, פתרון שהיו יכולים לדעת רק אם הם מצאו את האריה עצמו, ולכן הבין שמשון שאשתו אמרה להם את פתרון החידה. שמשון אמר לפלשתים שלולי היו חורשים באשתו שהיא עגלה ללא נסיון, הם לא היו יודעים את פתרון החידה.

[63] תרגום.

[64] תרגום. רד"ק בשם חז"ל: היה מותר לשמשון להיטמא למתים משום שהוא היה צריך להישמר רק ממה שהמלאך אמר לאשתו במפורש שעליהם להיזהר. לאחר מכן תירץ בשני אופנים נוספים: א. שמשון הכה בפלשתים על ידי דבר שאינו מקבל טומאה. ב. הפלשתים שהכה לא מתו מיד כאשר הכה אותם.

[65] מצודות.

[66] מלבי"ם וכתב שזה כדרך ממון המוטל בספק.

[67] מצודות.

[68] תרגום.

[69] מצודות.

[70] מצודות.