שמואל א פרק כט

שמואל א פרק כט

(א) וַיִּקְבְּצוּ פְלִשְׁתִּים אֶת כָּל מַחֲנֵיהֶם אֲפֵקָה ביום השני של המלחמה, הפלשתים כינסו את כל חייליהם למקום שנקרא "אפק" (לאחר שביום הראשון הם כינסו את חייליהם בשונם),[1] וְיִשְׂרָאֵל חֹנִים בַּעַיִן אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל ובני ישראל הקימו את מחנה הצבא שלהם במעיין שנמצא ליד עמק יזרעאל[2]: (ב) וְסַרְנֵי פְלִשְׁתִּים עֹבְרִים לְמֵאוֹת וְלַאֲלָפִים חמש שרי הפלשתים סידרו את חייליהם בקבוצות של מאה חיילים בכל קבוצה, ועשר קבוצות של מאה חיילים התחברו לקבוצה גדולה יותר של אלף חיילים. שרי הפלשתים ארגנו את חיילהם במבנה של יחידות צבאיות קטנות שחוברו ליחידות גודלות יותר,[3] וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו עֹבְרִים בָּאַחֲרֹנָה עִם אָכִישׁ ודוד ואנשיו היו בקבוצת החיילים האחרונה, עם אכיש מלך גת.[4] דוד היה מוכרח לצאת עם הפלשתים למלחמה, משום שהוא היה תחת שלטונם, אלא שהוא התכוון לחבל במאמצי המלחמה של הפלשתים[5]: (ג) וַיֹּאמְרוּ שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים שרי הפלשתים שאלו את אכיש: מָה הָעִבְרִים הָאֵלֶּה מה עושים כאן האנשים האלה מישראל?[6] וַיֹּאמֶר אָכִישׁ אֶל שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים אכיש ענה לשרי הפלשתים: הֲלוֹא זֶה דָוִד עֶבֶד שָׁאוּל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיָה אִתִּי זֶה יָמִים הרי הוא דוד עבדו של שאול מלך ישראל שישב איתי בתקופה האחרונה בגת,[7] אוֹ זֶה שָׁנִים וכן עברו כמה שנים מאז שדוד ישב בערי השדה, בערים שאינן מוקפות חומה, ולכן אין לחשוש ממנו, שהרי הוא מאס בישראל,[8] וְלֹא מָצָאתִי בוֹ מְאוּמָה מִיּוֹם נָפְלוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה ולא מצאתי בדוד דבר אחד רע, מהיום שבו עבר לשכון אצלנו, ועד היום הזה, היום שבו אנחנו יוצאים למלחמה[9]: (ד) וַיִּקְצְפוּ עָלָיו שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים שרי הפלשתים התרגזו על אכיש,[10] וַיֹּאמְרוּ לוֹ שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים שרי הפלשתים אמרו לאכיש: הָשֵׁב אֶת הָאִישׁ וְיָשֹׁב אֶל מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר הִפְקַדְתּוֹ שָׁם תחזיר את דוד למקום שנתת לו לשבת שם (לצקלג),[11] וְלֹא יֵרֵד עִמָּנוּ בַּמִּלְחָמָה וְלֹא יִהְיֶה לָּנוּ לְשָׂטָן בַּמִּלְחָמָה והוא לא ירד איתנו למלחמה, ולא יעשה נגדנו מעשי שנאה במהלך המלחמה,[12] וּבַמֶּה יִתְרַצֶּה זֶה אֶל אֲדֹנָיו הרי במה יכול דוד להתרצות לפני שאול? במה שאול ימחל לדוד על המרד שהוא מרד בו?[13] הֲלוֹא בְּרָאשֵׁי הָאֲנָשִׁים הָהֵם (דוד יתרצה בפני שאול) אם הוא יביא לשאול את ראשי הפלשתים. שרי הפלשתים אמרו לאכיש שדוד יוצא איתם למלחמה כדי להביא לפני שאול את ראשי הפלשתים, וכך הוא יבקש את סליחתו[14]: (ה) הֲלוֹא זֶה דָוִד אֲשֶׁר יַעֲנוּ לוֹ הרי זהו אותו דוד שהרימו קול ושרו עליו עם כלי זמר,[15] בַּמְּחֹלוֹת לֵאמֹר כך אמרו כאשר שרו על דוד:[16] הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו וְדָוִד בְּרִבְבֹתָיו (כך שרו על דוד) שאול הרג אלפים של פלשתים ואילו דוד הרג עשרות אלפי פלשתים. אם כן, מוכח שדוד שונא אותנו ולא ייתכן שהוא יעבור לצד שלנו[17]: (ו) וַיִּקְרָא אָכִישׁ אֶל דָּוִד וַיֹּאמֶר אֵלָיו אכיש קרא אל דוד ואמר לו: חַי יְקֹוָק אני נשבע בשם ה',[18] כִּי יָשָׁר אַתָּה (אני נשבע) שאתה אדם ישר בעיניי,[19] וְטוֹב בְּעֵינַי צֵאתְךָ וּבֹאֲךָ אִתִּי בַּמַּחֲנֶה וטוב בעיניי שתצא איתי למלחמה,[20] כִּי לֹא מָצָאתִי בְךָ רָעָה מִיּוֹם בֹּאֲךָ אֵלַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה ואני לא ראיתי בך דבר אחד רע, מהיום שבו באת אליי, עד היום הזה,[21] וּבְעֵינֵי הַסְּרָנִים לֹא טוֹב אָתָּה אלא שבעיני שרי הפלשתים, אינך נאמן וטוב (והם אינם רוצים שתצא למלחמה)[22]: (ז) וְעַתָּה עכשיו, מאחר והסרנים אינם רוצים שתצא למלחמה,[23] שׁוּב וְלֵךְ בְּשָׁלוֹם לך תחזור בשלום חזרה לצקלג,[24] וְלֹא תַעֲשֶׂה רָע בְּעֵינֵי סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים ואל תעשה דבר רע בעיני שרי הפלשתים, אל תצא למלחמה[25]: (ח) וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אָכִישׁ דוד שאל את אכיש: כִּי מֶה עָשִׂיתִי מפני איזה מעשה שעשיתי, אתה מחזיר אותי לצקלג?[26] וּמַה מָּצָאתָ בְעַבְדְּךָ מִיּוֹם אֲשֶׁר הָיִיתִי לְפָנֶיךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה ואיזה דבר מצאת בעבדך, בי, מהיום שבו התחלתי לשמש אותך ועד היום, יום היציאה למלחמה,[27] כִּי לֹא אָבוֹא וְנִלְחַמְתִּי בְּאֹיְבֵי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ (איזה מעשה רע עשיתי) שבגללו אתה אומר שלא אצא למלחמה כדי להילחם באויבים שלך, אדוני המלך[28]: (ט) וַיַּעַן אָכִישׁ וַיֹּאמֶר אֶל דָּוִד אכיש ענה ואמר לדוד: יָדַעְתִּי כִּי טוֹב אַתָּה בְּעֵינַי כְּמַלְאַךְ אֱלֹהִים הרי אני יודע שאתה טוב במדרגה של מלאך ה',[29] אַךְ שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים אָמְרוּ לֹא יַעֲלֶה עִמָּנוּ בַּמִּלְחָמָה אלא ששרי הפלשתים אמרו שלא תצא איתנו למלחמה[30]: (י) וְעַתָּה מאחר ששרי הפלשתים אינם רוצים שתצא למלחמה,[31] הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר תקום מוקדם בבוקר,[32] וְעַבְדֵי אֲדֹנֶיךָ אֲשֶׁר בָּאוּ אִתָּךְ וגם העבדים שלך שהיו פעם העבדים של שאול (יקומו מוקדם בבוקר),[33] וְהִשְׁכַּמְתֶּם בַּבֹּקֶר וְאוֹר לָכֶם וָלֵכוּ תקומו מוקדם בבוקר, ברגע הראשון שיהיה לכם מספיק אור כדי שתוכלו ללכת, ואז תחזרו לצקלג[34]: (יא) וַיַּשְׁכֵּם דָּוִד הוּא וַאֲנָשָׁיו לָלֶכֶת בַּבֹּקֶר לָשׁוּב אֶל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים דוד ואנשיו קמו מוקדם בבוקר כדי לחזור לארץ פלשתים (לצקלג),[35] וּפְלִשְׁתִּים עָלוּ יִזְרְעֶאל וחיילי הפלשתים עלו לעמק יזרעאל (כדי להילחם בישראל)[36]:

[1] מלבי"ם.

[2] מצודות.

[3] מצודות + מלבי"ם.

[4] תרגום.

[5] רלב"ג. מלבי"ם: אכיש לא לקח את דוד כדי להילחם לצידו במלחמה, אלא הוא רק רצה שהוא יהיה שומר הראש שלו. זו גם הסיבה שהשרים, שלאורך המלחמה היו קרובים אל אכיש, היו אלה שהתרעמו על יציאת דוד למלחמה. לשאר העם לא היה אכפת שדוד יישאר ליד אכיש.

[6] מצודות.

[7] מצודות.

[8] מצודות. רד"ק: אמנם דוד היה איתי זמן קצר של ארבעה חודשים, אך אני מכיר שהוא טוב לנו, כאילו שהוא היה עימנו במשך שנים. מלבי"ם: החישוב הוא מהפעם הראשונה שדוד ברח משאול.

[9] מצודות.

[10] תרגום.

[11] מצודות. מלבי"ם: לשרים לא היה אכפת ששאר אנשיו של דוד ייצאו במלחמה. היה אכפת להם רק שדוד עצמו ייצא למלחמה.

[12] מצודות.

[13] מצודות.

[14] מצודות.

[15] עיין בביאורנו לפרק יח' פסוק ו'.

[16] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע, פרק א' פסוק א'.

[17] מצודות. רד"ק: הכוונה היא שהפלשתים לא היו בטוחים אלא שהם אמרו שהם צריכים לחשוש מדוד שמא הוא ירצה להתרצות בפני שאול על ידי הבאת ראשי הפלשתים. מלבי"ם: הכוונה ששרי פלשתים אמרו לאכיש – ממה נפשך – אם שאול גירש את דוד מפניו משום שהוא לא היה נאמן לו, דוד יתרצה לשאול על ידי הבאת ראשי הפלשתים. ואם שאול גירש את דוד משום שהוא רצה למלוך תחתיו, אזי דוד יביא לבני ישראל את ראשי הפלשתים כדי להתרצות בפניהם.

[18] רד"ק.

[19] מצודות.

[20] מצודות.

[21] תרגום.

[22] מצודות. מלבי"ם: בהתחלה, אכיש ניסה לומר לדוד שהשרים אינם רוצים שהוא ייצא למלחמה משום שהם מקנאים בו. לכן הוא אמר לדוד שהשרים אינם רוצים שהוא יהיה שומר הראש שלו, ומצד שני הוא אינו רוצה שדוד יהיה חייל פשוט כדי שלא להשפיל את כבודו של דוד. דוד ענה לו שהוא היה רוצה לצאת למלחמה גם כחייל פשוט ואז אכיש אמר לו את הסיבה האמיתית שהוא לא יוצא למלחמה.

[23] עיין אוצר מפרשי התנ"ך על ספר בראשית בביאור המילה "עתה".

[24] תרגום.

[25] מהר"י קרא. מלבי"ם: אינני רוצה ששרי הפלשתים יתגרו בך.

[26] מצודות.

[27] תרגום.

[28] תרגום.

[29] מצודות.

[30] תרגום.

[31] עיין אוצר מפרשי התנ"ך על ספר בראשית בביאור המילה "עתה".

[32] תרגום.

[33] מצודות.

[34] רלב"ג. מלבי"ם: הדגש הוא על כך שדוד ואנשיו יילכו כשיש עוד אור בחוץ.

[35] תרגום.

[36] תרגום.