שמואל ב פרק כב

שמואל ב פרק כב

(א) וַיְדַבֵּר דָּוִד לַיקֹוָק אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת דוד התנבא ושיבח בנבואתו את ה' על ידי אמירת דברי השירה הבאים,[1] בְּיוֹם הִצִּיל יְקֹוָק אֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו (דוד אמר לה' את דברי השירה) בסוף ימיו, לאחר שה' הציל אותו מיד כל אויביו,[2] וּמִכַּף שָׁאוּל ולאחר שה' הציל אותו מיד שאול (אמר דוד את דברי השירה הזאת)[3]:

א. ה' הוא המציל אותי:

(ב) וַיֹּאמַר דוד אמר בשירתו: יְקֹוָק סַלְעִי וּמְצֻדָתִי ה'! אתה משמש לי כמחסה, כמו שבניין העשוי מסלע נותן מחסה לאדם, וכמו שמבצר חזק מגן על אנשים,[4] וּמְפַלְטִי לִי ואתה (ה') מציל אותי. במילים אלה מבאר דוד ביתר פירוט את דבריו שה' משמש לו כמחסה[5]: (ג) אֱלֹהֵי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ ה' הוא החוזק שלי ועל ידו אמצא מחסה (צור הוא סלע ומשמש דימוי לחוזק),[6] מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי ה' משמש לי כמָגֵן ומושיע אותי, כמו שקרן מושיעה את בעל הקרניים. כשם שבהמה בעלת קרניים משתמשת בקרן שלה כדי לנגוח ועל ידי כך היא ניצלת, כך ה' מושיע אותי,[7] מִשְׂגַּבִּי ה' סומך אותי,[8] וּמְנוּסִי ואני יכול לנוס אל ה' כשאני מפחד מהאויב,[9] מֹשִׁעִי אתה (ה') מושיע אותי, מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי ומאנשי חמס, מאנשים שגוזלים ומרשעים, אתה (ה') תציל אותי[10]:

ב. כשאני נמצא בצרה, אני קורא אל ה':

(ד) מְהֻלָּל אֶקְרָא יְקֹוָק כאשר אני קורא לה' בהלל, כאשר אני משבח את ה',[11] וּמֵאֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ (כאשר אני מהלל את ה') אז אני נושע (על ידי ה')[12]: (ה) כִּי אֲפָפֻנִי מִשְׁבְּרֵי מָוֶת כאשר סבבו אותי ייסורי המוות, כאשר באו עליי ייסורים רבים וכואבים שהיו עלולים להביא אותי לידי מוות,[13] נַחֲלֵי בְלִיַּעַל יְבַעֲתֻנִי וכאשר באו עליי והפחידו אותי מחלות הנגרמות מאנשים רשעים, כאשר היו רשעים רבים שניסו להרוג אותי (יש בפסוקים אלה מעין כפילות כדרכה של שירה)[14]: (ו) חֶבְלֵי שְׁאוֹל סַבֻּנִי כאשר ייסורי מוות סבבו אותי, כאשר באו עליי ייסורים שהיו עלולים להביא אותי לידי מוות,[15] קִדְּמֻנִי מֹקְשֵׁי מָוֶת וכאשר באו לפניי מוקשים, מכשולים, שמביאים לידי מוות[16]: (ז) בַּצַּר לִי אֶקְרָא יְקֹוָק כאשר באות עליי צרות אלה (משברי מוות, נחלי בליעל, חבלי שאול ומוקשי מוות), אני קראתי אל ה' שיושיע אותי,[17] וְאֶל אֱלֹהַי אֶקְרָא (כאשר באות עליי צרות אלה משברי מוות, נחלי בליעל, חבלי שאול ומוקשי מוות) ואני קראתי אל אלוקי (יש בפסוק זה כפילות כדרכה של שירה),[18] וַיִּשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלִי ה' קיבל את תפילתי בהיכלו, בשמיים,[19] וְשַׁוְעָתִי בְּאָזְנָיו ותחינתי עברה באוזניו של ה', ה' קיבל את תחינתי[20]:

ג. ה' נוקם בשונאי דוד:

(ח) וַיִּתְגָּעַשׁ וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ יושבי הארץ שהם אויביי, זזו ורעדו מרוב פחד,[21]  מוֹסְדוֹת הַשָּׁמַיִם יִרְגָּזוּ המלכים והשרים פחדו. הנביא דימה את המושלים על הארץ ליסודות הארץ מכיוון שהעולם תלוי בהם,[22] וַיִּתְגָּעֲשׁוּ כולם (כל אויביי) זזו מפחד,[23] כִּי חָרָה לוֹ (כל אויביי רעדו מרוב פחד) כאשר חרה לה', כאשר ה' כעס, והחליט לנקום בהם[24]: (ט) עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ ה' כעס על אויביי (הנביא דימה את הכעס לעשן שיוצא מאפו של ה', משום שכאשר האדם כועס, נראה הדבר כאילו יוצא מאפו עשן),[25] וְאֵשׁ מִפִּיו תֹּאכֵל ואש תצא מפיו של ה' כדי לשרוף את אויביי הקמים עליי,[26] גֶּחָלִים בָּעֲרוּ מִמֶּנּוּ גחלים בוערים יצאו מה' כדי לשרוף את אויביי[27]: (י) וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד ה' כאילו הוריד את השמיים כדי לרדת בעצמו ולהכות בשונאיי. הנביא מדמה את המהירות שבה ה' נפרע באויביו של דוד כאילו שהוא הוריד את השמים כדי שהוא יוכל להתקרב אליהם יותר וכך הוא יוכל למהר להיפרע מהם,[28] וַעֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו וערפל היה מתחת לרגליו של ה', ה' נפרע מהרשעים על ידי החושך של הערפל (גם כאן כמובן מדובר על דימוי)[29]: (יא) וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף ה' כאילו רכב על מלאך כדי למהר לבוא ולעוף להציל אותי. כשם שאדם שרוכב על מלאך מגיע מהר יותר ממקום למקום, כך ה' כביכול רכב על מלאך כדי למהר ולהיפרע מהרשעים (למרות שברור שה' לא צריך להגיע ממקום למקום – כל העולם הוא מקומו של ה'),[30] וַיֵּרָא עַל כַּנְפֵי רוּחַ וה' כאילו התגלה ברוח הנושבת. אנשים כאילו ראו את ה' מגיע על ידי הרוח, היות והוא מיהר להיפרע מאויבי דוד[31]: (יב) וַיָּשֶׁת חֹשֶׁךְ סְבִיבֹתָיו סֻכּוֹת ה' כאילו שם חושך מסביב לסוכות בהם הוא שהה, כדי להחשיך על מחנה האויב, ה' החשיך את המקום שבו הוא הכה באויבי דוד כדי שהם (אויבי דוד) לא יוכלו לראות,[32] חַשְׁרַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים החושך הגיע מהמים הרבים שנקשרו בעננים שמתחת לשמיים[33]: (יג) מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹ מהאור שלפני ה', מהאור שה' בא בו לעזרתי,[34] בָּעֲרוּ גַּחֲלֵי אֵשׁ (מהאור שה' בא בו לעזרתי) גחלי אש בערו ושרפו את אויביי[35]: (יד) יַרְעֵם מִן שָׁמַיִם יְקֹוָק ה' יגרום לרעמים ולרעשים מהשמיים (כדי לבלבל על ידם את אויביי),[36] וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קוֹלוֹ והעליון (כינוי לה') הרים על אויביי את קולו וגרם להם לבלבול[37]: (טו) וַיִּשְׁלַח חִצִּים ה' שלח באויביי את מכותיו כמו שחייל בקרב יורה את חיציו על אויביו,[38] וַיְפִיצֵם בָּרָק הברק שה' שלח פיזר את אויביי,[39] וַיָּהֹם ה' שלח מהומה בתוך מחנה אויביי (על ידי הברקים שהוא שלח)[40]: (טז) וַיֵּרָאוּ אֲפִקֵי יָם המים החזקים נבקעו עד שהקרקע שמתחת לים התגלה (כפי שמיד יוסבר בעז"ה),[41] יִגָּלוּ מֹסְדוֹת תֵּבֵל יסודות הארץ התגלו היות והקרקע נבקעה גם היא,[42] בְּגַעֲרַת יְקֹוָק (הים והקרקע נבקעו) בגלל שה' גער באויביי,[43] מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפּוֹ (הים והקרקע נבקעו) מכך שה' הוציא רוח מאפו (כאשר ה' גער באויביי)[44]: (יז) יִשְׁלַח מִמָּרוֹם יִקָּחֵנִי ה' תמיד ישלח את עזרתו מהשמיים, כדי לקחת אותי מיד האויב,[45] יַמְשֵׁנִי מִמַּיִם רַבִּים ה' תמיד יוציא אותי מתוך המים הרבים, מתוך האויבים הרבים, שבאים לשטוף אותי[46]: (יח) יַצִּילֵנִי מֵאֹיְבִי עָז ה' תמיד יציל אותי מאויביי החזקים,[47] מִשֹּׂנְאַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי ה' תמיד יציל אותי מאלה ששונאים אותי, גם כאשר הם יותר חזקים ממני[48]: (יט) יְקַדְּמֻנִי בְּיוֹם אֵידִי האויבים שלי תקפו אותי ביום שקרו לי דברים רעים (היות והם חשבו שאם ארעו לי באותו יום צרות, הם יוכלו גם לנצח אותי באותו יום),[49] וַיְהִי יְקֹוָק מִשְׁעָן לִי אך ה' היה לי למשענת ולהצלה מאויביי[50]: (כ) וַיֹּצֵא לַמֶּרְחָב אֹתִי ה' הוציא אותי למקום רחב, שם אוכל להינצל,[51] יְחַלְּצֵנִי כִּי חָפֵץ בִּי ה' יחלץ ויוציא אותי מהמקום הצר, כיוון שהוא חפץ ורוצה בי[52]:

ד. ה' גומל טובה לדוד בגלל שקיים את מצוות ה':

(כא) יִגְמְלֵנִי יְקֹוָק כְּצִדְקָתִי ה' תמיד ישלם לי את שכרי כפי צדקתי, שהרי אני לא עשיתי דבר רע לאף אחד מאותם אויבים שקמים עלי לרעה ובכל זאת הם תקפו אותי (ולכן ה' יציל אותי מהם),[53]  כְּבֹר יָדַי יָשִׁיב לִי כניקיון ידיי ה' תמיד ישיב לי, ה' תמיד יחזיר לי כפי שאני אדם זכאי. לא עשיתי דבר רע לאויביי, וממילא ידיי נקיות, ולכן ה' יציל אותי[54]: (כב) כִּי שָׁמַרְתִּי דַּרְכֵי יְקֹוָק (ה' תמיד יציל אותי) שהרי אני שמרתי את הדרך המתוקנת לפני ה', את הדרך בה ה' רוצה שאתנהג,[55] וְלֹא רָשַׁעְתִּי מֵאֱלֹהָי ולא הייתי רשע מהמצוות שציווה אותי אלוקיי, קיימתי את כל המצוות שה' ציווה אותי לקיים (ולכן ה' יציל אותי)[56]: (כג) כִּי כָל מִשְׁפָּטָיו לְנֶגְדִּי (אני תמיד מקיים את מצוותיו של ה') שהרי כל דיניו גלויים לפניי,[57] וְחֻקֹּתָיו לֹא אָסוּר מִמֶּנָּה ולא אסור מלקיים את מצוותיו של ה' – גם את המצוות שאיננו יודעים את הסיבה שה' ציווה לקיים אותם[58]: (כד) וָאֶהְיֶה תָמִים לוֹ ואני תמיד שלם ביראתי מה',[59] וָאֶשְׁתַּמְּרָה מֵעֲוֹנִי ותמיד שמרתי על עצמי שלא אחטא[60]: (כה) וַיָּשֶׁב יְקֹוָק לִי כְּצִדְקָתִי (שמרתי את מצוות ה') ולכן ה' שילם לי שכר כפי שאני הייתי צדיק,[61] כְּבֹרִי לְנֶגֶד עֵינָיו ה' גמל לי כמו שאני זך ונקי לפניו. דוד אמר שה' הציל אותו כיוון שהוא היה צדיק לפני ה'. דוד קיים את המצוות כדי לקיים את ציווי ה' ולא כדי להתגאות (ולכן דוד מדגיש בפסוק ואומר "לנגד עיניו")[62] :

ה. דרכי הנהגתו והשגחתו של ה':

(כו) עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד אתה מתנהג בחסד עם מי שמתנהג כחסיד ומקיים את מצוותיך,[63] עִם גִּבּוֹר תָּמִים תִּתַּמָּם ואיש שהולך לפניך בתמימות –  אתה מתנהג בתמימות כלפיו[64]: (כז) עִם נָבָר תִּתָּבָר עם אדם נקי וזך, אתה תתנהג בדרך נקייה וזכה,[65] וְעִם עִקֵּשׁ תִּתַּפָּל ועם אדם שמתנהג לפניך בצורה עקומה, אתה מתנהג גם כן בדרך עקומה (ואינך מתנהג עימו כמו שאתה מתנהג עם הצדיק)[66]: (כח) וְאֶת עַם עָנִי תּוֹשִׁיעַ ועם אדם שמתנהג בכניעה וענווה כמו אדם עני שמושפל –  אתה עתיד להושיע,[67] וְעֵינֶיךָ עַל רָמִים תַּשְׁפִּיל ואתה תיתן את עיניך על האנשים המתגאים, ותשפיל אותם[68]: (כט) כִּי אַתָּה נֵירִי יְקֹוָק אתה ה' מאיר לי כמו נר,[69] וַיקֹוָק יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי וה' מאיר לי את החושך בו אני נמצא, ה' מוציא אותי מהצרה[70]: (ל) כִּי בְכָה אָרוּץ גְּדוּד בעזרתך ארוץ אל גדודי הגויים ואצא להילחם בהם ואנצח אותם,[71] בֵּאלֹהַי אֲדַלֶּג שׁוּר ועל ידי הכח שאקבל ממך ה' אלוקי, אני אקפוץ במהירות וקלילות על החומות כדי לכבוש את ערי הגויים[72]: (לא) הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ דרכיו של ה' שלמות וממילא הוא גומל לכל אדם כפי מה שמגיע לו,[73] אִמְרַת יְקֹוָק צְרוּפָה כשם שבכסף מזוקק אין סיגים, כך אין בדברי ה' דבר אחד לבטלה,[74] מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ ה' מגן על כל מי שמוצא בו מחסה ובוטח בו[75]: (לב) כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְקֹוָק שהרי מי יכול למנוע מה' מלקיים מהבטחתו? אין מישהו שיכול למנוע מה' את קיום הבטחתו, וממילא ה' תמיד מקיים את הבטחותיו,[76] וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ ומי חזק חוץ מה' ויכול למנוע ממנו את קיום ההבטחות?[77]:

ו. ה' עוזר לדוד להילחם, ובזכות זה דוד מנצח את מלחמותיו:

(לג) הָאֵל מָעוּזִּי חָיִל ה' מחזק אותי בכח,[78] וַיַּתֵּר תָּמִים דַּרְכִּי וה' נותן לי לדלג בדרכי, וכך אני יכול לקפוץ על גבי מכשולים, והדרך שבה אני הולך נשארת תמימה ללא מכשולים שמכשילים אותי[79]: (לד) מְשַׁוֶּה רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת ה' שם את רגליי קלות, כך שאוכל לרוץ מהר ולרדוף אחרי אויביי במהירות, כמו שאיילה רצה מהר,[80] וְעַל בָּמוֹתַי יַעֲמִדֵנִי וה' העמיד אותי על מקום גבוה, ה' העמיד אותי והפך אותי לאדם חשוב[81]: (לה) מְלַמֵּד יָדַי לַמִּלְחָמָה ה' מאמן את ידיי להילחם בצורה טובה במלחמה,[82] וְנִחַת קֶשֶׁת נְחוּשָׁה זְרֹעֹתָי וגם כאשר קשת מתוחה ומוכנה לירות עליי, אני יכול לשבור אותה על ידי זרועותיי, בגלל שה' נתן לי כח רב[83]: (לו) וַתִּתֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ הישע שלך (ה') היה המגן שלי,[84] וַעֲנֹתְךָ תַּרְבֵּנִי והענווה שלך גרמה לי להיות כאילו שאני עם גדול, הענווה שלך נתנה לי כח להילחם באויבים כאילו שהרבה אנשים נלחמו נגדם[85]: (לז) תַּרְחִיב צַעֲדִי תַּחְתֵּנִי הרחבת את הצעדים שאני הולך, הגדלת את גודל הצעדים שאני הולך בהם,[86] וְלֹא מָעֲדוּ קַרְסֻלָּי וכך הרגליים שלי לא מעדו, לא החליקו. בזכות זה שהגדלת את צעדיי, רגליי לא נפלו (כשרדפתי אחרי אויביי)[87]: (לח) אֶרְדְּפָה אֹיְבַי וָאַשְׁמִידֵם אני תמיד ארדוף אחרי האויבים שלי ואצליח להשמיד אותם,[88] וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם ואני (דוד) לא אחזור לביתי עד שאשמיד את כולם (את כל האויבים שלי)[89]: (לט) וָאֲכַלֵּם וָאֶמְחָצֵם ואני השמדתי והכיתי את כל אויביי,[90] וְלֹא יְקוּמוּן האויבים שלי לא היו יכולים לקום לאחר שהכיתי אותם, לא הייתה תקומה לאויביי,[91] וַיִּפְּלוּ תַּחַת רַגְלָי אויביי נפלו מתחת לרגליי[92]: (מ) וַתַּזְרֵנִי חַיִל לַמִּלְחָמָה חגרת עליי כח להילחם באויביי, נתת לי כח להילחם בהם,[93] תַּכְרִיעַ קָמַי תַּחְתֵּנִי אתה תפיל את האויבים שקמים עליי לרעה על רגליהם, וכך ייפלו תחתיי[94]: (מא) וְאֹיְבַי תַּתָּה לִּי עֹרֶף אתה (ה') גרמת לכך שהאויבים שלי הפנו לי את עורפם וגבם (כיוון שהם ברחו ממני),[95] מְשַׂנְאַי גם השונאים שלי הפכו לי את גבם ועורפם כדי לברוח ממני,[96] וָאַצְמִיתֵם ואני השמדתי את האויבים שלי[97]: (מב) יִשְׁעוּ וְאֵין מֹשִׁיעַ האויבים שלי פנו לבקש עזרה מאחרים, אך אף אחד לא יושיע אותם,[98] אֶל יְקֹוָק וְלֹא עָנָם (לאחר שייראו שלא נושעו מאף אחד אחר) אויביי פנו אל ה', אך ה' לא ענה להם[99]: (מג) וְאֶשְׁחָקֵם כַּעֲפַר אָרֶץ כתשתי את אויביי עד שהם נשחקו כאילו שהם היו עפר,[100] כְּטִיט חוּצוֹת אֲדִקֵּם אֶרְקָעֵם והפכתי אותם להיות כתושים עד דק, שטחתי ורמסתי אותם, כמו שמורחים טיט[101]: (מד) וַתְּפַלְּטֵנִי מֵרִיבֵי עַמִּי אתה (ה') הצלת אותי מאויביי שקמו עלי מתוך העם שלי, מהאויבים שלי מתוך עם ישראל,[102] תִּשְׁמְרֵנִי לְרֹאשׁ גּוֹיִם ושמרת אותי מכל אויביי, עד ששמת אותי להיות מלך על כל האומות,[103] עַם לֹא יָדַעְתִּי יַעַבְדֻנִי עמים שהם גרים בארצות רחוקות ואינני מכיר אותם, עובדים אותי עכשיו. גם העמים הרחוקים ממני מאוד, משועבדים לי[104]: (מה) בְּנֵי נֵכָר יִתְכַּחֲשׁוּ לִי בני אותם עמים שעובדים אותי, ישקרו לי, בגלל שהם כל כך מפחדים ממני. כאשר אדם מפחד הוא משקר, ודוד אמר שהעמים שמשועבדים לו משקרים לו מרוב פחד, ויאמרו לו שהם לא מרדו בו,[105] לִשְׁמוֹעַ אֹזֶן (העמים המשועבדים לי משקרים לי) בגלל שאוזנם שמעה את כל כוחי,[106] יִשָּׁמְעוּ לִי ולכן הם ישמעו לכל מה שאצווה אותם[107]: (מו) בְּנֵי נֵכָר יִבֹּלוּ בני העמים הנכרים שמשועבדים לי, יכמשו, יהיו מיוסרים בייסורים רבים,[108] וְיַחְגְּרוּ מִמִּסְגְּרוֹתָם והם יהיו חִגְרִים, לא יוכלו ללכת ברגליהם בצורה ישרה, בגלל שהם יהיו קשורים באזיקי ברזל[109]:

ז. שבח לה', ה' מתרומם כאשר עוזר לי במלחמותיי:

(מז) חַי יְקֹוָק הרי ה' חי לעולם, וכך הוא יציל אותי תמיד מאויביי,[110] וּבָרוּךְ צוּרִי ה' שהוא חזקי, יהיה מבורך לעולם,[111] וְיָרֻם אֱלֹהֵי צוּר יִשְׁעִי ה' יתרומם מעל כולם כאשר הוא יושיע אותי, גדולתו של ה' תהיה מבוררת לכולם כשהוא יושיע אותי[112]: (מח) הָאֵל הַנֹּתֵן נְקָמֹת לִי ה' שהוא נוקם את נקמתי,[113] וּמוֹרִיד עַמִּים תַּחְתֵּנִי והוא מכניע עמים תחתיי[114]: (מט) וּמוֹצִיאִי מֵאֹיְבָי אתה מוציא אותי מהאויבים שלי, אתה ה' מציל אותי מהאויבים שלי,[115] וּמִקָּמַי תְּרוֹמְמֵנִי ואתה מגביה אותי יותר מאלה שקמים עליי, אתה נותן לי להתגבר על אויביי,[116] מֵאִישׁ חֲמָסִים תַּצִּילֵנִי ואתה תציל אותי מאנשי חמס, מאנשים רשעים[117]: (נ) עַל כֵּן על החסדים האלה שאמרתי בשירתי,[118] אוֹדְךָ יְקֹוָק בַּגּוֹיִם (על החסדים האלה שאמרתי בשירתי) אני אודה לך ה' לפני כל העמים, כדי שכולם יכירו בחסדיך,[119] וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּר ואני אזמר, אשיר, לכבוד שמך ה', ואומר את תשבחותיך[120]: (נא) מִגְדּוֹל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ ה' עושה ישועות גדולות למלכו, לי, שאני המלך שהוא המליך על עם ישראל,[121] וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ ה' עושה חסדים למלך שהוא משח בשמן המשחה (למרות שלא מגיעים לי החסדים האלה),[122] לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם ה' יעשה את החסדים האלו לדוד (לי) ולזרעי עד סוף כל הדורות[123]:

[1] תרגום. מלבי"ם: הסיבה שדווקא שירה זו של דוד נכתבה בנביאים למרות שזו רק שירה אחת מתוך כל השירים המופיעים בספר תהילים, משום שדוד חיבר שירה זו בצעירותו והיה שר אותה תמיד בכל פעם שהוא היה בצרה, ולכן בסוף ימיו, כאשר הוא אסף את שירותיו לספר תהילים, שירה זו נכתבה ברוח הקודש כדי שכל אדם יוכל לאומרה כאשר באות עליו צרות.

[2] מצודות פירוש ראשון. בפירוש השני כתב שבכל פעם שדוד היה ניצל מצרה, הוא היה אומר את דברי השירה. לפירושו, הזירה מוסבת על הצלתו של דוד. תרגום: לאורך השירה תרגם את דברי השירה על הצלת בני ישראל.

[3] תרגום. רש"י: למרות ששאול היה אחד מאויביו של דוד, עדיין הוא הוזכר בפני עצמו משום שהוא היה האויב העיקרי של דוד.

[4] מצודות. רש"י: דוד השתמש דווקא בסלע ובמצודה כדימויים למחסה מאת ה' על שם הצלתו בסלע המחלוקת ובמצדות החורשה.

[5] מצודות. רד"ק: התלבט אם הי' של "מפלטי" הוא תוספת ביאור של "לי" או שהיא אות נוספת כדרך המקרא (לדוגמא: "מגביהי"). רש"י: יש כאן שתי הצלות: הצלה כאשר דוד נמצא יחד עם כל עם ישראל במלחמה והצלה כאשר הוא נמצא לבד, כמו במלחמה שה' הציל אותו מישבי בנוב.

[6] מצודות.

[7] מצודות. מהר"י קרא: במקומות שבהם תוקעים בשופר בשעת מלחמה – אתה ה' מושיע אותי. רד"ק: דרך המקרא לקרוא לחוזק בשם קרן משום שהקרניים של האיל והושר והראם מהווים את נקודת החוזק שלהם.

[8] רש"י. רלב"ג: חזקי ותוקפי.

[9] מצודות. מהר"י קרא: במקומות שבהם יש חומות גבוהות ומבוצרות – אתה מושיע אותי.

[10] מצודות.

[11] מצודות. רלב"ג: כאשר אקרא אל ה', עליי קודם כל לסדר את שבחיו.

[12] מצודות. רש"י כתב שייתכן לומר שהדברים נאמרו בלשון הווה.

[13] מצודות. רד"ק: הצרות נקראו מלשון שבר משום שהם שוברים את לב האדם. בפירושו השני כתב שהכוונה היא לדימוי לגלים שבאים על האדם – כשם שהגל בא בחוזקה, כך הצרות תוקפים את האדם בחוזקה. רלב"ג פירש באופן נוסף את המילה "אפפוני", מלשון פנים, כלומר: הרשעים שמו את פניהם כדי להרע לי.

[14] מצודות. רש"י: גייסות השונאים שיש בהם עם רב כמו כמו מים רבים ששוטפים נחל הפחידו אותי. רד"ק: התלבט אם בליעל הוא שמו של הרשע, או שהכוונה לכל הרשעים שתוקפים אותו.

[15] מצודות. רש"י: חבלי מלשון חבל, מלשון קבוצה, והכוונה בפסוק לקבוצה של רשעים.

[16] מצודות.

[17] מצודות.

[18] מצודות ולפי פירושו מדובר על כפילות. רלב"ג הוסיף אפשרות נוספת וכתב שהכוונה היא שקודם דוד סידר את שבחו של ה' ולאחר מכן התפלל אליו.

[19] רד"ק.

[20] רד"ק.

[21] מצודות. רש"י: מדובר כאן על ניסים שנעשו לישראל, כמו קריעת ים סוף וכדו'.

[22] מצודות. רלב"ג: מדובר על מקומות בעולם שרעדו כתוצאה מלבת אש.

[23] מצודות.

[24] רש"י.

[25] מצודות.

[26] מצודות.

[27] מצודות. רש"י: על ידי ציווי של ה' יצאו גחלים ושרפו את אויבי דוד.

[28] מצודות. רש"י: מדובר על הנקמה ממצרים ומפרעה. רלב"ג: הירידה לארץ נועדה להציל את דוד – הכוונה שעל ידי השגחת ה', דוד ניצל. בדבריו הסתפק הרלב"ג אם הכוונה לירידה ממשית, שעל ידי שה' ירד הוא נפרע מאויביו של דוד ולפי זה מדובר על פעולת ההצלה, או שהכוונה להשגחה, שהוא השגיח על דוד.

[29] מצודות.

[30] מצודות.

[31] מצודות.

[32] מצודות. רש"י: הכוונה לחושך שה' גרם למצרים בשעת קריעת ים סוף. רלב"ג: הכוונה לדימוי לסוכות שה' בנה כדי שישמשו מחסה לדוד.

[33] מצודות. רש"י: התלבט אם פירוש המילה "חשרת" הינו מלשון כברה או מלשון קשר. רבינו ישעיה: הכוונה במילה חשרת היא לריבוי, כאשר כאן הכוונה לריבוי המים הנמצא בעננים.

[34] מצודות.

[35] מצודות.

[36] רד"ק.

[37] מהר"י קרא.

[38] תרגום.

[39] תרגום.

[40] מהר"י קרא.

[41] מצודות. רש"י: מדובר על קריעת ים סוף. רלב"ג: אפיקי הים הם העומקים שבים.

[42] מצודות. רלב"ג: הכוונה שהדברים הנסתרים שבעולם התגלו. לדוגמא: כדי שלא תהיה מחלוקת על מלכותו של דוד, ה' סיבב את הדברים כך שיהונתן ימות יחד עם שאול.

[43] מצודות.

[44] מצודות.

[45] מצודות. מהר"י קרא: הכוונה שה' שלח את משה ואהרון להציל את עם ישראל. רש"י בפירושו לפסוק כז' כתב שהכוונה להצלת דוד בסלע המחלוקות, שה' שלח מלאך לומר לשאול שהפלשתים תקפו אותו.

[46] מצודות. רד"ק: המים הרבים הן הצרות הרבות הבאות על דוד.

[47] מצודות. רד"ק: האויב הוזכר בלשון יחיד ולכן מדובר על גלית, ישבי בנוב או שאול.

[48] מצודות.

[49] מצודות. תרגום: האויבים שלי קידמו אותי ביום שבו הייתי נע ונד, כמו שעשו הזיפים.

[50] מצודות.

[51] מצודות. מהר"י קרא: הכוונה שה' המליך אותי על ישראל.

[52] מצודות.

[53] מצודות. רש"י: הכוונה לצדקות של עם ישראל שיצאו למדבר לאחר יציאת מצרים.

[54] מצודות.

[55] תרגום.

[56] מצודות. רד"ק: המילה "דרכי" שבצלע הפסוק הקודמת מוסבת גם על צלע פסוק זה והכוונה היא שדוד לא היה רשע בכך שהוא לא הלך בדרך אלוקיו.

[57] תרגום.

[58] מצודות. רלב"ג: הוסיף פירוש וכתב שהכוונה היא שדוד לא יסור מהצדקה (כפי הצדקה שה' עשה עימו).

[59] תרגום. מהר"י קרא: הכוונה היא שלדוד היו מספר הזדמנויות להרוג את שאול והוא לא עשה זאת.

[60] תרגום. רלב"ג פירש בשלושה אופנים. א. תמיד לא חטאתי. ב. גם כשעלה בליבי לחטוא, נמנעתי מהחטא. ג. גם כשכבר חטאתי (כמו בחטא עם בת שבע), לא חזרתי על החטא.

[61] מצודות.

[62] מצודות.

[63] מצודות. רש"י: הכוונה שה' שילם גמול לבני ישראל בגלל צדקותם של שלשת האבות. רלב"ג: הכוונה היא שכאשר ה' מעניש את החסיד, הוא לא מעניש אותו בעונש קשה. שאול נענש והמלכות נלקחה ממנו על מעשה קטן, ואילו עונשו של דוד על חטא בת שבע לא היה כל כך גדול. הסיבה להבדל: דוד מיד רצה לחזור בתשובה (ולכן הוא מתואר כחסיד), ואילו שאול ניסה להכחיש את חטאו.

[64] מצודות.

[65] מצודות.

[66] מצודות. רש"י: הכוונה לפרעה.

[67] מצודות.

[68] מצודות.

[69] מצודות. מהר"י קרא: הכוונה למלחמה של דוד נגד עמלק, אז ה' האיר לו את היום.

[70] מצודות.

[71] רד"ק בפירושו הראשון. בפירושו השני כתב שהכוונה היא שדוד רץ לקראת חיילי האויב ואינו מפחד מהם בגלל שהוא בוטח בה'.

[72] רד"ק.

[73] מצודות.

[74] מצודות. רש"י: ה' מקיים את כל מה שמבטיח. רלב"ג: בכל דברי התורה, גם בסיפורים שבה, יש דברי תועלת.

[75] מצודות.

[76] מצודות. רד"ק: דברי דוד נאמרו בהשוואה לעמים האחרים שבוטחים על העבודה הזרה. בשם התרגום כתב שהכוונה לימות המשיח שאז יודו כל העמים שה' אחד.

[77] מצודות.

[78] מצודות. רד"ק פירש באופן נוסף וכתב שהכוונה היא שכאשר דוד היה בצבא, ה' חיזק אותו, ואף אחד מחייליו לא נפקד מהמלחמה. רלב"ג כתב בפירושו הראשון שהכוונה היא שה' היה מעוזו חילו של דוד, כלומר, מעוז נפלא, אך בפירושו השני שעליו כתב שהוא הפירוש הנכון יותר, פירש כמו שביארנו בפנים בשם מצודות.

[79] מצודות. רש"י: הכוונה היא לחטאים וה' גרם לדוד שיהיה תמים ללא חטא.

[80] מצודות. רד"ק: מדובר על אותם פעמים שדוד היה צריך לברוח וה' נתן לו כח לברוח במהירות.

[81] מצודות. רד"ק: ה' שם את דוד במקום מבטחים.

[82] מצודות.

[83] מצודות. רש"י: נתת לי מספיק כח כדי לדרוך את הקשת. מלכי האומות היו מגיעים לדוד ורואים את הקשתות תלויות לו בביתו ושואלים את עצמם אם דוד מסוגל לירות בהם, ודוד היה דורך אותן בזכות הכח שקיבל מה'. רד"ק: ידיי היו כל כך מיומנות למלחמה, עד שגם הקשת לא עמדה בידיי והיא נשברה.

[84] מצודות.

[85] מצודות. רש"י: הגדלת לי את מידת ענוותנותך. רד"ק: "ענותך" מלשון ענייה ואמירה – אתה אמרת שאגדל. בפירוש נוסף כתב שהכוונה מלשון רצון – ה' רצה שדוד יגדל ויהיה חשוב.

[86] מצודות. מהר"י קרא: מדובר על המלחמה שבה עלו הפלשתים להילחם בדוד לאחר שבני ישראל המליכו אותו עליהם. בפירוש נוסף כתב שהכוונה למלחמה של ישבי בנב בדוד. בפירוש שלישי כתב שהכוונה למלחמה של דוד בעמון.

[87] מצודות. רד"ק: הכוונה לכרעים או לברכיים.

[88] תרגום.

[89] מצודות.

[90] מצודות.

[91] תרגום.

[92] תרגום.

[93] מצודות.

[94] מצודות.

[95] מצודות.

[96] מצודות.

[97] מצודות.

[98] מצודות. רש"י: גם צלע זו של הפסוק מדברת על פניית האויבים אל ה'. בשם רבי מנחם כתב שהכוונה היא מלשון עתירה, שהם עתרו אל ה', ולשון עתירה נופלת הן על המעתיר והן על הנעתר. רד"ק: הכוונה מלשון הבטה, האויבים הביטו אל ה' כדי שיציל אותם.

[99] מצודות. רד"ק: ה' לא הושיע אותם משום שליבם לא היה באמת נתון לו.

[100] מצודות.

[101] מצודות.

[102] מצודות. רש"י: מדובר על דואג, אחיתופל, שאול והזיפים. רד"ק הוסיף פירוש וכתב שהכוונה היא לעמים שרבו עם דוד.

[103] מצודות. רש"י בשם חז"ל: הכוונה היא שדוד ביקש מה' למלוך על הפלשתים במקום למלוך על ישראל, משום שאם הוא יעשה טעות במלכו על הפלשתים הוא לא ייענש, ואם הוא יעשה טעות כשהוא ימלוך על ישראל, הוא ייענש.

[104] מצודות.

[105] רד"ק.

[106] מצודות. רש"י: גם שלא בפניי, אויביי יפחדו ממני כשישמעו עליי.

[107] מצודות.

[108] מצודות.

[109] מצודות. רד"ק: העמים האלה יסתגרו מרוב פחד. רלב"ג הוסיף פירוש וכתב שהכוונה היא שהם יחגרו את כלי המלחמה, אך הם יפחדו לצאת בפועל ולהילחם.

[110] מצודות.

[111] מצודות.

[112] מצודות.

[113] מצודות.

[114] תרגום.

[115] תרגום.

[116] מצודות.

[117] תרגום.

[118] מצודות.

[119] מצודות.

[120] תרגום.

[121] מצודות.

[122] מצודות.

[123] מצודות.