בראשית פרק י

בראשית פרק י

(א) וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת בְּנֵי נֹחַ אלה (הרשומים בהמשך) הם צאצאיו של נח,[1] שֵׁם חָם וָיָפֶת שם חם ויפת הם בניו של נח, והרשומים בהמשך הם צאצאיו,[2] וַיִּוָּלְדוּ לָהֶם בָּנִים אַחַר הַמַּבּוּל הבנים שנולדו לשם, חם ויפת, נולדו להם רק לאחר המבול[3]: (ב) בְּנֵי יֶפֶת גֹּמֶר וּמָגוֹג וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל וּמֶשֶׁךְ וְתִירָס בניו של יפת היו: גמר, מגוג, מדי, יון, תבל, משך ותירס[4]: (ג) וּבְנֵי גֹּמֶר אַשְׁכֲּנַז וְרִיפַת וְתֹגַרְמָה בניו של גמר היו (וממילא הם היו נכדיו של יפת): אשכנז, ריפת ותגרמה: (ד) וּבְנֵי יָוָן בניו של יון היו: אֱלִישָׁה וְתַרְשִׁישׁ כִּתִּים וְדֹדָנִים: (ה) מֵאֵלֶּה מבניו של יפת,[5] נִפְרְדוּ אִיֵּי הַגּוֹיִם בְּאַרְצֹתָם לאחר חטא מגדל בבל, התפזרו העמים שיצאו מיפת לשכון באיים, כל אחד באי נפרד (אמנם גם מזרעם של שם וחם התפזרו דור הפלגה, אך התורה כאן מציינת שזרעו של יפת התיישב לאחר הפיזור במרחבי ארץ גדולים),[6] אִישׁ לִלְשֹׁנוֹ לכל עם שיצא מיפת הייתה לשון המיוחדת רק לו לאחר העונש על חטא מגדל בבל,[7] לְמִשְׁפְּחֹתָם בְּגוֹיֵהֶם כל משפחה בצאצאיו של יפת נפרדה משאר הצאצאים. כל משפחה עמדה במקומה בנפרד, וכך צמחו עמים שונים של בני יפת[8]: (ו) וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן[9]: (ז) וּבְנֵי כוּשׁ סְבָא וַחֲוִילָה וְסַבְתָּה וְרַעְמָה וְסַבְתְּכָא וּבְנֵי רַעְמָה שְׁבָא וּדְדָן: (ח) וְכוּשׁ יָלַד אֶת נִמְרֹד כוש הוליד אדם בשם נמרוד, הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ נמרוד היה אדם חזק מאוד בארץ[10]: (ט) הוּא הָיָה גִבֹּר צַיִד לִפְנֵי יְקֹוָק נמרוד היה אדם חזק מאוד לפני ה', בכל העולם,[11] עַל כֵּן יֵאָמַר לכן, כשרצו לומר על אדם שהוא גיבור, היו אומרים:[12] כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי יְקֹוָק אדם זה הוא חזק לפני ה' (בכל העולם) כמו נמרוד[13]: (י) וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל נמרוד התחיל למלוך על העיר בבל,[14] וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר ולאחר מכן מלכותו התפשטה על שלוש ערים נוספות בארץ שנער: ארך, אכד וכלנה[15]: (יא) מִן הָאָרֶץ הַהִוא יָצָא אַשּׁוּר עם שנקרא אשור, עזב את תחומי מלכותו של נמרוד, כיוון שהוא לא הסכים לקבל על עצמו את נמרוד למלך,[16] וַיִּבֶן אֶת נִינְוֵה וְאֶת רְחֹבֹת עִיר וְאֶת כָּלַח העם האשורי בנה את הערים: נינוה, רחובות עיר וכלח[17]: (יב) וְאֶת רֶסֶן בֵּין נִינְוֵה וּבֵין כָּלַח וכן בנה העם האשורי את העיר רסן, שהייתה בין העיר נינוה ובין העיר כלח, הִוא הָעִיר הַגְּדֹלָה נינוה היא העיר הגדולה שבנה אשור[18]: (יג) וּמִצְרַיִם יָלַד אֶת לוּדִים וְאֶת עֲנָמִים וְאֶת לְהָבִים וְאֶת נַפְתֻּחִים מצרים הוליד את הבנים הבאים: לודים, ענמים, להבים ונפתוחים[19]: (יד) וְאֶת פַּתְרֻסִים וְאֶת כַּסְלֻחִים אֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם פְּלִשְׁתִּים וכן הוליד מצרים עמים שנקראו פתרוסים וכסלוחים, כאשר מבין הפתרוסים והכסלוחים נולדו הפלשתים,[20] וְאֶת כַּפְתֹּרִים וכן הוליד מצרים את הכפתורים: (טו) וּכְנַעַן יָלַד אֶת צִידֹן בְּכֹרוֹ וְאֶת חֵת[21]: (טז) וְאֶת הַיְבוּסִי וְאֶת הָאֱמֹרִי וְאֵת הַגִּרְגָּשִׁי: (יז) וְאֶת הַחִוִּי וְאֶת הַעַרְקִי וְאֶת הַסִּינִי: (יח) וְאֶת הָאַרְוָדִי וְאֶת הַצְּמָרִי וְאֶת הַחֲמָתִי וְאַחַר נָפֹצוּ מִשְׁפְּחוֹת הַכְּנַעֲנִי מהמשפחות הללו התפזרו הרבה משפחות למשפחות הכנעני. מכל משפחה שנמנתה עכשיו, התפזרו עוד הרבה משפחות: (יט) וַיְהִי גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי קצה תחום ארצו של הכנעני היה:[22] מִצִּידֹן בֹּאֲכָה גְרָרָה עַד עַזָּה מהצפון הגבול היה בצידון והוא היה עובר דרך גרר ומגיע עד לעזה בדרום,[23] בֹּאֲכָה סְדֹמָה וַעֲמֹרָה וְאַדְמָה וּצְבֹיִם עַד לָשַׁע ולכיוון מזרח היה גבול הכנעני מגיע עד לסדום, עמורה, אדמה וצבויים, עד למקום שנקרא לשע: (כ) אֵלֶּה בְנֵי חָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לִלְשֹׁנֹתָם בְּאַרְצֹתָם בְּגוֹיֵהֶם אלה הם המשפחות השונות של בני חם, כאשר לכל משפחה יש לשון, ארץ ועם שונה מהמשפחות האחרות: (כא) וּלְשֵׁם יֻלַּד גַּם הוּא גם לבנו השלישי של נח שם, נולדו בנים,[24] אֲבִי כָּל בְּנֵי עֵבֶר שם היה אביהם של כל האנשים שישבו בעבר הנהר, כל האנשים שישבו בעבר הנהר היו צאצאיו של שם,[25] אֲחִי יֶפֶת הַגָּדוֹל שם הוא האח של יפת הגדול, כלומר: שם היה אחיו הקטן של יפת[26]: (כב) בְּנֵי שֵׁם עֵילָם וְאַשּׁוּר וְאַרְפַּכְשַׁד וְלוּד וַאֲרָם: (כג) וּבְנֵי אֲרָם עוּץ וְחוּל וְגֶתֶר וָמַשׁ: (כד) וְאַרְפַּכְשַׁד יָלַד אֶת שָׁלַח וְשֶׁלַח יָלַד אֶת עֵבֶר: (כה) וּלְעֵבֶר יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים לעבר נולדו שני בנים: שֵׁם הָאֶחָד פֶּלֶג כִּי בְיָמָיו נִפְלְגָה הָאָרֶץ לבנו הבכור קרא עבר בשם פלג. עבר היה נביא וידע שהעמים עתידים להתפזר לאחר חטא דור הפלגה, ולכן הוא קרא לבנו "פלג",[27] וְשֵׁם אָחִיו יָקְטָן שם הבן השני של עבר, שהוא אחיו של פלג, היה יקטן[28]: (כו) וְיָקְטָן יָלַד אֶת אַלְמוֹדָד וְאֶת שָׁלֶף וְאֶת חֲצַרְמָוֶת[29] וְאֶת יָרַח: (כז) וְאֶת הֲדוֹרָם וְאֶת אוּזָל וְאֶת דִּקְלָה: (כח) וְאֶת עוֹבָל וְאֶת אֲבִימָאֵל וְאֶת שְׁבָא: (כט) וְאֶת אוֹפִר וְאֶת חֲוִילָה וְאֶת יוֹבָב כָּל אֵלֶּה בְּנֵי יָקְטָן: (ל) וַיְהִי מוֹשָׁבָם בני שם ישבו בחבל הארץ, מִמֵּשָׁא בֹּאֲכָה סְפָרָה הַר הַקֶּדֶם ממקום שנקרא משא ועד מקום שנקרא ספרה שנמצא על הר שנקרא הר קדם[30]: (לא) אֵלֶּה בְנֵי שֵׁם לְמִשְׁפְּחֹתָם לִלְשֹׁנֹתָם בְּאַרְצֹתָם לְגוֹיֵהֶם אלה הם בניו של שם: לכל משפחה מבניו של שם הייתה לשון נפרדת והתפצלה לעם נפרד משאר הבנים: (לב) אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי נֹחַ אלה הם המשפחות שיצאו מבניו של נח, לְתוֹלְדֹתָם בְּגוֹיֵהֶם אלה הם הצאצאים של בניו של נח, שכל אחד מהם נהיה לעם,[31] וּמֵאֵלֶּה נִפְרְדוּ הַגּוֹיִם בָּאָרֶץ אַחַר הַמַּבּוּל מצאצאים אלה של נח, נוצרו העמים השונים לאחר המבול. (אמנם הפירוד עצמו נעשה לאחר חטא דור הפלגה, כאשר ה' פיזר את כל העמים):

[1] אונקלוס.

[2] למשמעות.

[3] אונקלוס. רמב"ן: התורה רצתה להסביר מדוע נח ובניו (ואפילו למך) הולידו בגלי הרבה יותר מאוחר ממה שכל הדור ההוא הוליד, וההסבר הוא שבגלל המבול, כבש ה' את מעיינם, היות ולא רצה שהם יולידו בנים שיכנסו לתיבה או שיהיו רשעים יאבדו יחד עם דור המבול.

[4] רש"י: תירס זוהי פרס.

[5] רמב"ן. בטעם כתיבת הדברים, כתב הרמב"ן שהתורה רצתה להודיע באלה עמים זכו בניו של שם לעבדים, וכן להודיע מהי סיבת שינוי הלשונות זמן קצר כלכך לאחר זמנו של אדם הראשון, וכן את חסדי ה' על שהציל את נח וצאצאיו מפני המבול. כמו כן הביא הרמב"ן את דברי הרמב"ם במורה נבוכים שהתורה סיפרה זאת כדי לאמת את חידוש העולם, שהרי אברהם יכול לצוות את בניו ולהעיד להם על שנח ראה את המבול (אברהם ונח חיו בתקופה של 58 שנה חופפות) וכן הלאה.

[6] רמב"ן, וכתב שזוהי ברכת נח "יפת אלוקים ליפת", ליפת היו מרחבי ארץ גדולים, ולכן היו בניו יכולים להתפזר הרבה, ולעומתם בני חם היו קרובים אחד לשני, כיוון שלא היו להם מרחבי ארץ להתפזר בהם.

[7] רמב"ן.

[8] אונקלוס.

[9] ספורנו: הסיבה שלא מוזכרים בניו של פוט היא מכיוון שכל צאצאיו של פוט נקראו פוטים, בניגוד לשאר הצאצאים של שא הבנים, שנפרדו לעמים בשמות נפרדים משם אבותם.

[10] אונקלוס. רש"י: זהו נמרוד שהמריד את כל העולם נגד ה' בעצת דור הפלגה.

[11] אונקלוס. רש"י: נמרוד היה צד את דעתם של הבריות בפיו ומטעה אותם למרוד בה'. א"ע: נמרוד היה גיבור בצידת חיות. בהסבר לפני ה' כתב הא"ע שהכוונה היא שהיה מעלה את בעלי החיים שצד על מזבחות לפני ה'. רשב"ם: לפני ה' היינו בכל העולם (כאונקלוס). ספורנו: לפני ה' בא לתאר את גבורתו הגדולה של נמרוד. רמב"ן: נמרוד היה המלך הראשון, והוא היה עושה מלחמות כדי לכבוש שטחים לממלכתו. ו"לפני ה'" היינו בכל העולם כולו (כמו אונרלוס ורשב"ם).

[12] כך משמע מאונקלוס. רש"י: כשרצו לתאר אדם שמורד בה' בעזות פנים, שיודע את ריבונו ומתכוון למרוד בו, היו אומרים שהוא כמו נמרוד.

[13] אונקלוס.

[14] רמב"ן. ספורנו: זו הייתה סיבת המצאת מגדל בבל, כדי שכולם יעבדו את נמרוד באיזושהי ע"ז שנמרוד המציא.

[15] רמב"ן.

[16] ספורנו. רש"י: לאחר שאשור ראה שנמרוד ממריד את בניו של אשור נגד ה', הוא יצא משם. רמב"ן: נמרוד יצא אל אשור ומלך עליהם, ולכן ארץ אשור נקראת ארץ נמרוד. א"ע: אשרו היה מבניו של יפת, ונמרוד היה מלך על כל האומות, ובימיו נפלגה הארץ.

[17] ספורנו: בזכות שפנה מנמרוד, זכה לבנות את הערים הללו.

[18] רש"י וא"ע, אם כי הא"ע אמר שגם מי שיפרש שהעיר הגדולה מוסב על רסן או כלח, אין זה רחוק ממשמעות הכתובים.

[19] א"ע: מוזכרים כאן שמות הארצות, ובכל מדינה ישבה משפחה אחת שיצאה ממצרים. רמב"ן: הנמנים כאן הם שמות הבנים, ולא היה צריך לכתוב היכן התיישבו, כיוון שארץ מצרים היא ארץ מוכרת לכולם, וכל הבנים התיישבו סביבות ארץ מצרים.

[20] רש"י: הפתרוסים והכסלוחים היו מחליפים את נשותיהם ומהם יצאו הפלשתים. רמב"ן: הכסלוחים ישבו בעיר שמה כסלוח שהייתה חלק מארץ כפתור, וחלק מהכסלוחים עזבו את ארץ כפתור והלכו לכבוש את ארץ פלשת והתיישבו שם, והם נקראו פלשתים על שם ארצם. זהו גם מה שאמרה התורה שהכפתורים השמידו את הפלשתים בספר דברים.

[21] הרמב"ן כותב שהצאצאים של כנען המנויים כאן הם עשרת העמים שהובטחו לאברהם, אלא שחלק מהם השתנו שמותם, ואולי לחלק מהם נולדו בנים אחרים ואילו שאר הנים הושמדו, ואולי צידון, בנו הבכור של כנען נקרא כנען, עיי"ש דבריו. כמו"כ כתב שכנען קיבל את ארץ כנען בתור פיקדון לשמור אותו עבור בני ישראל, היות והוא עבדם.

[22] רש"י.

[23] רש"י + א"ע.

[24] בפסוק ב' הסביר הרמב"ן שהתורה מנתה את בניו של שם אחרונים, היות ורצה לקרב את תולדותיו של שם לסיפור על אברהם. כאן הסביר שהסיבה שהתורה כתבה" גם הוא" היא מכיוון שהתורה כאילו דילגה על שם, והיינו יכולים לחשוב שהסיבה שהתורה דילגה על שם היא בגלל שלא היו לו בנים, לכן כתבה התורה גם הוא.

[25] רש"י. ספורנו: הכוונה היא שלשם נולד בן שנקרא עבר. הרמב"ן דחה את פירושו של הספורנו, היות ולא מובן אם כן מדוע העברים מיוחסים אל עבר. ספורנו לכאורה מסביר בד"ה הבא את העניין שעבר היה זה שהיה מנחיל לכולם את רעיון מציאותו של ה', אך שם היה הראשון שהתחיל עם זה, אם כי היה פחות פעיל בכך. א"ע: הכוונה היא ששם היה אבי זרע הסגולה.

[26] רש"י, ומוכיח ששם קטן יותר מיפת, על ידי שאומר שנח היה בן 500 כשהוא התחיל להוליד, ואילו על שם כתוב שהוא היה בן מאה שנתיים אחר המבול. מכאן, שהיה לנח בן שהיה בן 102 כששם עוד היה בן 100. הא"ע כתב שיש שכותבים ששם היה הבן הגדול של נח, ולכן הוא נזכר תחילה במניין בניו, ומניין השנים אינו לפי שנים שלמות. גם הרמב"ן כתב ששם היה הבן הגדול מבניו של נח. רש"י כתב שהסיבה ששם הוזכר כאחיו של יפת ולא של חם היא כדי לומר ששם ויפת כבדו את אביהם ואילו חם רק ביזה את אביו.

[27] רש"י, ומוכיח שהעולם התפלג בסוף ימיו של פלג. לא ייתכן שהדבר קרה בתחילת ימיו של פלג, היות ויקטן עוד הספיק להוליד מספר משפחות לפני דור הפלגה. לא ייתכן שמדובר באמצע ימיו של פלג, שהרי התורה רוצה לומר לנו פחות או יותר באיזה זמן התפלגה הארץ, ואם הכוונה היא לאמצע ימיו של פלג, יש טווח שנים מאוד ארוך שייתכן שהארץ התפלגה אז. אמנם הא"ע בפרק יא' פס' א' כתב שהפלגה הייתה בתחילת שנותיו של פלג, כמאה שנה לאחר המבול. ספורנו: קרא את שם בנו פלג, היות ורצה להסביר מדוע אנשים חיו פחות שנים לאחר דור הפלגה, שהוא בגלל שינוי לרעה במזג האוויר.

[28] רש"י: נקרא יקטן על שם שהיה מקטין את עצמו מרוב ענווה ובזכות זה שכה להעמיד הרבה בנים.

[29] רש"י: נקרא חצר מות על שם מקומו, שכל אנשי המקום היו אוכלים כרישים ולכן מצפים בכל יום למות.

[30] אונקלוס.

[31] אונקלוס.