בראשית פרק כ

בראשית פרק כ

(א) וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב אברהם נסע מאלוני ממרא לדרום הארץ,[1] וַיֵּשֶׁב בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר אברהם ישב בין שני מקומות: מקום שנקרא קדש ומקום שנקרא שור, וַיָּגָר בִּגְרָר אברהם התיישב במקום שנקרא גרר: (ב) וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֲחֹתִי הִוא אברהם אמר על שרה אשתו: "אחותי היא",[2] אברהם אמר לכולם ששרה היא אחותו, מכיוון שחשש שאם יידעו ששרה היא אשתו, יהרגו אותו כדי להתחתן איתה, וַיִּשְׁלַח אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר אבימלך מלך גרר שלח שליחים אל שרה, וַיִּקַּח אֶת שָׂרָה אבימלך לקח את שרה לאישה: (ג) וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה בלילה, בשעה שאבימלך חלם, בא מלאך ה' אל אבימלך,[3] וַיֹּאמֶר לוֹ כך אמר מלאך ה' לאבימלך: הִנְּךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ אתה  הולך למות על האישה שאתה לקחת, אתה הולך למות על כך שלקחת את שרה,[4] וְהִוא בְּעֻלַת בָּעַל האישה שלקחת היא אשת איש ולכן היה אסור לך לקחת אותה[5]: (ד) וַאֲבִימֶלֶךְ לֹא קָרַב אֵלֶיהָ אבימלך לא התקרב אל שרה,[6] וַיֹּאמַר אבימלך אמר למלאך ה': אֲדֹנָי הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג האם אתה הורג עמים גם אם הם צדיקים? כמו שהרגת את דור המבול ואת דור הפלגה ללא שהם חטאו, כך אתה רוצה להרוג אותי למרות שלא חטאתי?[7]: (ה) הֲלֹא הוּא אָמַר לִי אֲחֹתִי הִוא הרי אברהם אמר לי ששרה היא אחותו,[8] וְהִיא גַם הִוא אָמְרָה אָחִי הוּא וגם שרה אמרה שאברהם הוא אחיה,[9] בְּתָם לְבָבִי אני לקחתי את שרה בתום לב, ולא חשבתי שאני חוטא בכך, כיוון שלא ידעתי שהיא אשת איש,[10] וּבְנִקְיֹן כַּפַּי עָשִׂיתִי זֹאת וכן אין עליי חטא על שלקחתי את שרה כיוון שלא עשיתי לה כלום[11]: (ו) וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹם מלאך ה' אמר לאבימלך בחלום, גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאת גם אני יודע שאתה לקחת את שרה בתום לב, ולא חשבת שאתה עובר על חטא בכך, כיוון שלא ידעת שהיא אשת איש,[12] וָאֶחְשֹׂךְ גַּם אָנֹכִי אוֹתְךָ מֵחֲטוֹ לִי ואף מנעתי ממך מלחטוא לי,[13] עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיךָ לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ ולכן, כדי למנוע ממך מלחטוא לי, לא נתתי לך ליגוע בשרה[14]: (ז) וְעַתָּה ועכשיו,[15] הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ תחזיר לאברהם את אשתו, תחזיר את שרה לאברהם כדי שיתפלל עליך,[16] כִּי נָבִיא הוּא אינך צריך לחשוש שמא אברהם יחשוב שאתה התחתנת כבר עם שרה ולכן הוא ימנע מלהתפלל עליך, שהרי אברהם הוא נביא, והוא יודע שאני מנעתי ממך מלהתקרב אל שרה,[17] וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ וֶחְיֵה ומכיוון שאברהם יודע שלא נתתי (ה') לך (אבימלך) להתקרב אל שרה, אברהם יסכים להתפלל עליך שלא תמות,[18] וְאִם אֵינְךָ מֵשִׁיב ואם אינך מחזיר את שרה לאברהם, דַּע כִּי מוֹת תָּמוּת אַתָּה וְכָל אֲשֶׁר לָךְ תדע שאתה, משפחתך וכל עבדיך, תמותו[19]: (ח) וַיַּשְׁכֵּם אֲבִימֶלֶךְ בַּבֹּקֶר אבימלך קם מוקדם בבוקר,[20] וַיִּקְרָא לְכָל עֲבָדָיו אבימלך קרא לכל עבדיו, וַיְדַבֵּר אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאָזְנֵיהֶם אבימלך דיבר באוזני כל עבדיו את הדברים שאמר לו המלאך, וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים מְאֹד עבדיו של אבימלך פחדו מאוד כאשר שמעו את דברי המלאך מפיו של אבימלך[21]: (ט) וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם אבימלך קרא לאברהם, וַיֹּאמֶר לוֹ אבימלך אמר לאברהם: מֶה עָשִׂיתָ לָּנוּ מה עשית לנו בכך שלא אמרת לנו ששרה היא אשתך,[22] וּמֶה חָטָאתִי לָךְ במה אני (אבימלך) חטאתי לך (אברהם), איזה מעשה רע עשיתי לך,[23] כִּי הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל מַמְלַכְתִּי חֲטָאָה גְדֹלָה (מה אתה עשית לנו ואיזה דבר רע אנחנו עשינו לך) שבגללו הבאת עלי ועל ממלכתי חטא גדול. מה עשינו לך שבגללו גרמת לנו, על ידי שאמרת לנו ששרה היא אחותך ולא אשתך, לחטוא ולקחת את שרה שהיא אשת איש,[24] מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ עָשִׂיתָ עִמָּדִי אתה עשית לנו מעשה שאין מקובל לעשותו. אתה גרמת לנו נזק למרות שמעולם לא עשינו לך דבר רע, וזהו מעשה אשר לא ייעשה[25]: (י) וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל אַבְרָהָם אבימלך שאל את אברהם:[26] מָה רָאִיתָ כִּי עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה מה ראית לעשות את הדבר הזה? מדוע חשבת שצריך לומר על שרה שהיא אחותך, למרות שהיא באמת אשתך[27]: (יא) וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אברהם ענה לאבימלך: כִּי אָמַרְתִּי הסיבה שחשבתי שצריך לומר על שרה שהיא אחותי היא מכיוון שאמרתי, רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה שבמקום הזה, בארץ גרר, אין יראת אלוקים,[28] וַהֲרָגוּנִי עַל דְּבַר אִשְׁתִּי ומכיוון שאין בארץ גרר יראת אלוקים, חשבתי שייתכן שאם יידעו ששרה היא אשתי, יהרגו אותי, כדי להתחתן עם שרה[29]: (יב) וְגַם אָמְנָה אֲחֹתִי בַת אָבִי הִוא אַךְ לֹא בַת אִמִּי וגם באמת שרה היא אחותי מאבי אך לא מאימי,[30] וַתְּהִי לִי לְאִשָּׁה וכך יצא שאני באמת התחתנתי עם אחותי, ולא שיקרתי לך בשעה שאמרתי לך ששרה היא אחותי. אמנם, שרה הייתה באמת בת אחיו, שהרי היא הייתה ביתו של הרן, אלא שבני בנים הרי הם כבנים, ולכן שרה נחשבת גם כן לביתו של תרח, למרות שהייתה נכדתו. כמו כן, יש לומר לפי זה שהרן היה בן של תרח מאישה אחרת מאשר אברהם[31]: (יג) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אֹתִי אֱלֹהִים מִבֵּית אָבִי כאשר ה' גרם לי לצאת מבית אבי ולשוטט ממקום למקום, ידעתי שאני (אברהם) אעבור במקומות בהם נמצאים אנשים רשעים,[32] וָאֹמַר לָהּ ולכן אמרתי לשרה, זֶה חַסְדֵּךְ אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי עִמָּדִי זהו החסד שאת (שרה) תוכלי לעשות איתי (אברהם),[33] אֶל כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָבוֹא שָׁמָּה לכל מקום שאנחנו נגיע אליו בשעה שאנחנו ננדוד,[34] אִמְרִי לִי אָחִי הוּא תאמרי עליי שאני אחיך ואל תאמרי שאני בעלך[35]: (יד) וַיִּקַּח אֲבִימֶלֶךְ צֹאן וּבָקָר וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת וַיִּתֵּן לְאַבְרָהָם אבימלך לקח צאן, בקר, עבדים ושפחות, ונתן אותם לאברהם, כדי לפייס את אברהם, וכך אברהם יתפלל עליו,[36] וַיָּשֶׁב לוֹ אֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ וכן החזיר אבימלך לאברהם את שרה אשתו: (טו) וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אבימלך אמר לאברהם: הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ הרי ארצי לפניך, בַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ שֵׁב ואתה יכול לשבת בכל מקום שטוב בעיניך לשבת שם[37]: (טז) וּלְשָׂרָה אָמַר אבימלך אמר לשרה, כדי לפייס אותה גם כן:[38] הִנֵּה נָתַתִּי אֶלֶף כֶּסֶף לְאָחִיךְ הרי אני נתתי עכשיו למי שאמרת עליו שהוא אחיך, לאברהם בעלך, אלף מטבעות כסף,[39] הִנֵּה הוּא לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם לְכֹל אֲשֶׁר אִתָּךְ אלף מטבעות הכסף יהיו לך לכסות עיניים, כל מי שירצה לזלזל בך על כך שאת נלקחת לאבימלך, יכסה את עיניו על ידי כסף זה, היות ובכך שנתתי לך את הכסף, הוכחתי (אבימלך) בכך שהייתי צריך לפייס אותך ושהחזרתי אותך לאברהם בגלל שה' אמר לי לעשות כן,[40] וְאֵת כֹּל וְנֹכָחַת וכך, על ידי שנתתי לך את הכסף, תוכלי להתווכח עם כולם כאשר ינסו לבזות אותך[41]: (יז) וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים אברהם התפלל אל ה', וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאַמְהֹתָיו בעקבות תפילתו של אברהם, ה' ריפא את אבימלך, אשתו ושפחותיו, וַיֵּלֵדוּ הנקבים של אבימלך, אשתו ושפחותיו נפתחו. ה' העניש את אבימלך ובני ביתו שנקביהם יסתמו, ובעקבות תפילתו של אברהם נפתחו נקביהם[42]: (יח) כִּי עָצֹר עָצַר יְקֹוָק בְּעַד כָּל רֶחֶם לְבֵית אֲבִימֶלֶךְ (הסיבה שאבימלך, אשתו ושפחותיו היו זקוקים לפתיחת נקביהם היא) מכיוון שה' עצר את כל פתחי גופם של בני ביתו של אבימלך,[43] עַל דְּבַר שָׂרָה אֵשֶׁת אַבְרָהָם (ה' סגר את נקביהם של בני ביתו של אבימלך) בגלל המקרה שקרה עם שרה, בגלל שאבימלך לקח את שרה[44]:

[1] כך בסוף פרק יג'. אולם, לפי רש"י בפרק יט' פס' יג', אברהם ישב בין העי ובין בית אל ורק האוהלים שלו הגיעו עד לחברון. בעניין סיבת נסיעתו של אברהם משם כתב רש"י שני הסברים: א. מכיוון שחמשת הערים נחרבו, כבר לא היו אורחים שבאו לבקרו. ב. כדי להתרחק מלוט לאחר שיצא עליו שם רע.

[2] אונקלוס. רש"י: הסיבה שאברהם לא ביקש כאן רשות היא מכיוון שהוכח שהיא כבר נלקחה בעבר לפרעה. רמב"ן: אין הדבר דומה כלל למצרים. המצרים היו טופים בזימה ולכן מרגע כניסתם של אברהם ושרה אל מצרים, המצרים היללו את שרה. כאן אבימלך לקח את שרה בתמימות בגלל שנאמר לו שהיא אחותו של אברהם.

[3] א"ע: אונקלוס: מדובר על דבר מאת ה'. גם ספורנו כתב שמדובר על קול מאת ה' ששמע אבימלך בלי מראה נבואה, כמו אצל בלעם ולבן.

[4] אונקלוס. אוה"ח: אתה הולך להתחייב במיתה עכשיו על לקיחת שרה מכיוון שאני מודיע לך שהיא אשת איש. אך אם המלאך לא היה מודיע לאבימלך ששרה היא אשת איש, לא היה אבימלך מתחייב במיתה, כיוון שהדין הוא שבן נח שבטעות בא על אשת איש אינו חייב מיתה.

[5] אונקלוס.

[6] אונקלוס. רש"י: המלאך הוא שמנע מאבימלך להתקרב אל שרה.

[7] רש"י. ספורנו: על ידי שתהרוג את המלך הצדיק של העם הזה, אתה תזיק לכל העם שלו גם כן.

[8] אונקלוס.

[9] אונקלוס.

[10] רש"י.

[11] עפ"י רש"י.

[12] אונקלוס. רש"י: אמנם שי כאן תום לב, אך ניקיון כפיים אין שהרי היה משמוש. אוה"ח: אין כאן ניקיון כפיים היות וגם אם אבימלך לא לקח את שרה בכח, הרי שעצם מורא המלכות הוא שנתן לו כח.

[13] אונקלוס. אוה"ח: המניעה הייתה לעתיד. ה' אמר לאבימלך שעל ידי שהוא אומר לו עכשיו ששרה היא אשתו של אברהם, הרי שהוא מונע ממנו לחטוא.

[14] אונקלוס. רש"י: לא אתה נמנעת מלגעת בשרה ומלחטוא, אלא אני, ה', מנעתי זאת ממך.

[15] אונקלוס. ספורנו: תחזיר את שרה לפני שאתה תהיה חולה.

[16] רש"י.

[17] רש"י. אוה"ח: כי נביא הוא היינו זיהוי לאברהם. עד עתה לא אמר ה' לאבימלך מיהו בעלה של שרה, ועכשיו אמר לו ה' שהכוונה היא לנביא אברהם. רשב"ם: הכוונה היא שאברהם מדבר לפני ה' וה' אוהב את תפילותיו, שהרי נביא הוא מלשון ניב שפתיים, שהשפתיים מדברות.

[18] רש"י.

[19] ספורנו.

[20] אונקלוס.

[21] אונקלוס.

[22] כך משמע מאונקלוס. אוה"ח: מהי הטובה שעשית לנו שבגללה הרגשת שאנחנו היינו כפויי טובה אליך.

[23] אונקלוס.

[24] אונקלוס.

[25] ספורנו. רש"י: אתה גרמת לנו למכה שלא הורגל בה אף אדם, בכך שגרמת לעצירת כל הנקבים.

[26] אוה"ח: הסיבה שכאן כתוב שאבימלך אמר דברים לאברהם, למרות שבעצם גם הפסוק הקודם מדבר על הדברים שאמר אבימלך לאברהם, מכיוון שהפסוק הקודם מדבר על תוכחת אבימלך כלפי אברהם ואילו כאן מדובר על שאלה ששאל אבימלך את אברהם.

[27] אונקלוס.

[28] אונקלוס. אוה"ח: "רק" בא למעט. אין יראת אלוקים כדי להרוג אבל על אשת איש יש יראת אלוקים, כיוון שכאשר באים על אשת איש, מתחייבים בכל פעם מחדש, ולכן אנשי גרר היו מעדיפים להרוג אותי מאשר לעבור על איסור אשת איש.

[29] אונקלוס. רש"י: הסיבה שחשב שאין יראת אלוקים בארץ גרר היא מכיוון שאדם שנכנס לעיר כדי להתארח, לא שואלים אותו ישר על האישה שבאה איתו אם היא אשתו או אחותו. ספורנו: חוסר יראת האלוהים היינו שאין יראה מהמלכות, שהרי מלכי הפלשתים לא היו מלכים ממש, ולכן חשש אברהם שאין שלטון חוק בארץ גרר, וממילא ייתכן שיהרגו אותו כדי לקחת את שרה.

[30] אונקלוס. לפי רש"י, הכוונה בלא בת אימי היינו שהרן היה בנו של תרח מאישה אחרת. לפי רשב"ם הכוונה היא ששרה לא הייתה ממש אחות של אברהם שיצאה מבטן אימו, אלא הייתה בת הרן.

[31] רש"י. רמב"ן: לאברהם היו בדברים אלה שתי טענות: א. שלא מצא חטא באנשי אבימלך ספציפית, אלא שכך נהג כאר הלך ממקום למקום מאז שהוא גלה מבית אביו. ב. הוא אמנם אמר ששרה היא אחותו, אך הוא חיכה שישאלו אותו אם היא גם אשתו, ומכיוון שלא שאלו על כך, שתק. א"ע: בהתחלה ניסה לומר שבני בנים הרי הם כבנים כמו פירוש רש"י, אך לאחר מכן כתב שאברהם דחה את אבימלך בכל מה שהיה יכול.

[32] רש"י. כמו"כ הסביר שפעמים רבות כתוב אלוהים בלשון רבים. אונקלוס: כאשר הגויים היו עובדי ע"ז. ספורנו: בגלל שהייתי עובד ה', לא מצאתי מקום בו אוכל לעבוד את ה' והייתי גולה ממקום למקום כדי למצוא מקום בו אני אוכל לעבוד את ה'.

[33] אונקלוס.

[34] אונקלוס.

[35] אונקלוס. א"ע: לי היינו בשבילי.

[36] רש"י.

[37] אונקלוס. רש"י: פרעה לא אמר כך לאברהם מכיוון שידע שהמצרים הם שטופי זימה, ולכן לא רצה שאברהם יישב שם, שמא המצרים ינסו שוב לקחת את שרה.

[38] רש"י.

[39] אונקלוס + רש"י. רשב"ם: הכוונה היא שאבימלך נתן לאברהם את אלף מטבעות הכסף עוד לפני שהוא התחתן עם שרה, כנדוניה. רמב"ן: הצאן והבקר וכל המתנות שנתן אבימלך לאברהם היו שווים אלף כסף. פירוש נוסף שכתב הוא שהכוונה היא לאלפי כסף ולא לאלף מטבעות כסף, כלומר, אבימלך אמר לשרה שהוא נתן הרבה מאוד כסף לאברהם.

[40] רש"י. אונקלוס: הכסף הוא כסות של כבוד בשכר שאבימלך שלט על שרה ולקח אותה, ולאחר מכן ראה את כל הניסים שאירעו לשרה. רשב"ם: הכסף מוכיח שלקחתי אותך לאישה על ידי כתובה באופן מכובד ולא חטפתי אותך. א"ע: הכסף יכסה את עיניהם של כל מי שירצה להתחתן איתך, על ידי הכסף הם יידעו שאת אשת איש. בפירוש נוסף כתב שאבימלך נתן את הכסף לשרה כדי שתקנה לעצמה בגד שיפה בעיניה. הא"ע כתב שהפירוש הראשון נכון יותר היות ואבימלך כבר נתן לאברהם רכוש של עצמו ואברהם היה יכול לקנות בכך מה שרצה. רמב"ן: על ידי נתינת הכסף, כל מי שריצה בך יכסה את עינו, שהרי הוא יידע שאני (אבימלך) הייתי צריך לפדות את עצמי בממון כל כך רב, קל וחומר שאדם שאינו מלך לא יחשוב בכלל לקחת אותך. רשב"ם: הכסף יהיה למגן, כמו שהבגדים מגנים על הגוף, כך הכסף יגן עלייך באופן שלא יוכלו לבזות אותך.

[41] רש"י. א"ע: אלה הם דברי משה. למרות ששרה ראתה את כל הכסף והממון שאבימלך נתן לה ולאברהם, היא בכל זאת התווכחה עם אברהם והפסיקה לומר עליו שהוא אחיה. רמב"ן: למרות שאבימלך ניסה לפייס את שרה, היא לא התפייסה והמשיכה להתווכח איתו ולא רצתה למחול לו, ורק אברהם התפייס והתפלל עליו. ספורנו: כל מי שיהיה נוכח וירצה לבזות אותך, הכסף יהיה ראיה שלקחתי אותך באופן מכובד לאישה עם נתינת מוהר. רשב"ם: הדבר יהיה מפורסם ומתווכח יפה על כך שנהגתי בך דרך כבוד.

[42] רש"י. א"ע: הכוונה היא שאשתו ושפחותיו של אבימלך הולידו, והכוונה היא ללידה ממש. הרמב"ן הקשה על דברי הא"ע, שהרי כל הסיפור כאן קרה במשך יום אחד, ואם כן, מתי הספיקו לראות שה' מנע לידות של בני ביתו של אבימלך? על כך ענה שייתכן שהם היו כבר בצירי לידה, אלא שלא יכלו להוליד, או שאברהם חיכה הרבה זמן לפני שהתפלל על אברהם שיירפא. על פירוש רש"י הקשה שלא ייתכן לומר רחם על נקבים אחרים. כמו כן, למרות שרש"י כתב שהוא פירש כפירוש אונקלוס, הרי שהרמב"ן חושב שפירושיהם אינם שווים, ואונקלוס סובר שהכוונה היא ללידה ממש, אלא שעל הנשים נאמר שהן לא יכלו להוליד ועל אבימלך נאמר שנסתמו נקביו. בסוף דבריו כתב הרמב"ן ששרה הייתה אצל אבימלך במשך ימים רבים, וה' היכה את אבימלך שלא יוכל לשמש, וכן את אשתו ושפחותיו הלקה בכך שהן לא יכלו להוליד, עד שלאחר זמן רב החליט ה' לרמוז לאבימלך מדוע קרה הדבר, אלא שהתורה לא כתבה זאת בפירוש לכבודה של שרה.

[43] רש"י.

[44] אונקלוס. רש"י: על פי דיבורה של שרה. אוה"ח: כדי שלא יאמרו ששרה התעברה מאבימלך, ה' הפך אותו לעקר. סיבה נוספת היא כדי לגלות לעולם שתפילתו של אברהם על העקרות מועילה, כמו שהועילה לאבימלך ולעצמו.