דברים פרק ל

דברים פרק ל

(א) וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כאשר יבואו עליך כל הדברים הרעים האלה, הַבְּרָכָה בין בדור שיתקיימו בעם ישראל הברכות, למרות שלא עבדו את ה', (תשובתם תהיה מרוצה לפני ה'),[1] וְהַקְּלָלָה ובין בדור שבעם ישראל מתקיימות הקללות, אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ (בין בדור שמתקיימות הברכות ובין בדור שמתקיימות הקללות) שאני נתתי לפניך, וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ ואתה תחליט לחזור בתשובה,[2] בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה בכל הארצות שה' הגלה אותך שם: (ב) וְשַׁבְתָּ עַד יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אתה תחזור בתשובה, וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ ואתה תשמע בקול ה', כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ, (אתה תשמע  ותקיים) את כל המצוות שאני מצווה את עם ישראל לדורותיו, אותך ואת בניך עד סוף כל הדורות,[3] בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ ואתה תקיים את המצוות בכל ליבך ובכל נפשך – בכל כוחך: (ג) וְשָׁב יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ ה' יחזיר אותך לארץ ישראל, וְרִחֲמֶךָ ה' ימלא עליך רחמים, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה ה' ישוב ויקבץ אותך מבין כל העמים אליהם הוא הגלה אותך: (ד) אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם גם אם גלותכם תהיה במקומות נידחים, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ ה' יאסוף אתכם וייקח אתכם מכל הארצות אליהם גליתם: (ה) וֶהֱבִיאֲךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ ה' יביא אתכם מהגלות לארץ ישראל, וִירִשְׁתָּהּ אתם תכבשו את ארץ ישראל, וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ ה' ייטיב לכם וירבה אתכם בזכות אבותיכם[4]: (ו) וּמָל יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ  וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ ה' יסיר ממך ומצאצאיך את יצר הרע, לְאַהֲבָה אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ  בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ אתם תגיעו למדריגה גדולה של אהבת ה', ותאהבו את ה' בכל ליבכם ובכל נפשכם,[5] לְמַעַן חַיֶּיךָ (אתם תאהבו את ה') כדי שתזכו לאריכות ימים בארץ ישראל[6]: (ז) וְנָתַן יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֵת כָּל הָאָלוֹת  הָאֵלֶּה עַל אֹיְבֶיךָ וְעַל שֹׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ (כאן פירוש המילה "אלות" היא רק ללשון קללה ולא לשון שבועה) ה' יטיל את הקללות האלה על האויבים והשונאים שלך שהציקו לך: (ח) וְאַתָּה תָשׁוּב אתה תחיה בנחת,[7] וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְקֹוָק וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם ואתה תשמע לקול ה' ותקיים את מצוות ה' עליהן אני מצווה אתכם היום: (ט) וְהוֹתִירְךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ ה' יתן לך שפע בכל מעשיך, בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ לְטֹבָה (עכשיו מפרט במה יהיה השפע) בבניך, בולדות בהמותיך ובגידולי הקרקע, כִּי יָשׁוּב יְקֹוָק לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל אֲבֹתֶיךָ ה' ישמח להיטיב עימכם כמו ששמח עם אבותיך[8]: (י) כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה (כל הטוב שמתואר בפסוקים הקודמים יגיע) רק אם תשמע בקול ה' ותקיים את כל מצוותיו הכתובות בתורה, כִּי תָשׁוּב אֶל יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ (כל הטוב שמתואר בפסוקים הקודמים יגיע) רק אם תחזור בתשובה שלימה בכל ליבך ובכל נפשך – בכל כוחך: (יא) כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם מצוות התשובה  עליה אני מצווה אתכם היום,[9] לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ (מצוות התשובה) אינה מכוסה ממך, אינה נעלמת ממך,[10] וְלֹא רְחֹקָה הִוא (מצוות התשובה) אינה רחוקה ממך. מצוות התשובה היא בהישג ידך: (יב) לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה (מצוות התשובה כל כך קרובה אליך ואין לך תירוצים שלא לקיימה) מצוות התשובה איננה נמצאת בשמים, כך שאינכם צריכים לומר למישהו שיוריד לכם את המצווה לארץ ושילמדכם כיצד לעשות זאת: (יג) וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר וכן מצוות התשובה איננה רחוקה ומעבר לים, כך שאינכם צריכים לומר, מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה (אינכם צריכים לומר) מי ילך לנו אל מעבר לים כדי להביא לנו את מצוות התשובה כדי שנוכל לקיימה: (יד) כִּי אלא,[11] קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד מצוות התשובה קרובה אליכם מאוד והיא קלה, בְּפִיךָ מקיימים את מצוות התשובה על ידי וידוי בפה,[12] וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ וכן מקיימים את מצוות התשובה על ידי השבת הלב אל ה': (טו) רְאֵה הבט, נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אני נותן לפניכם שתי אפשרויות: אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב האפשרות הראשונה היא אפשרות החיים שיבואו כתוצאה מעשיית הטוב,[13] וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע האפשרות השנייה היא המוות שיבוא כתוצאה מעשיית הרע: (טז) אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עשיית הטוב היא על ידי קיום הדברים עליהם אני מצווה אתכם היום, 1) לְאַהֲבָה אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֶיך אהבת ה', 2) לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, שלא לשנות מעשיית המצוות במאומה,[14] 3) וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו לקיים את מצוותיו של ה', וְחָיִיתָ וְרָבִיתָ (אם תקיים את שלשת הדברים האלה) תחיה ותפרה, תזכה לבנים רבים, וּבֵרַכְךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ ה' ייתן לך ברכה בארץ ישראל, בפירותיה וביושביה: (יז) וְאִם יִפְנֶה לְבָבְךָ וְלֹא תִשְׁמָע אם חלילה יסטה ליבך מלשמוע בקול ה', וְנִדַּחְתָּ תיפול ממעמדך כעובד ה',[15] וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבַדְתָּם וחלילה תעבוד עבודה זרה: (יח) הִגַּדְתִּי לָכֶם הַיּוֹם אני אומר לכם היום, כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן (אם תסטו מדרך ה') אתם תמותו,[16] לֹא תַאֲרִיכֻן יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ ואלה שלא ימותו, לא יזכו לאריכות ימים בארץ ישראל: (יט) הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ השמים והארץ הם העדים שלי על שהתריתי בכם היום, הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ (השמים והארץ הם עדיי על שהתריתי בכם) שיש לכם אפשרות לבחור בין החיים והמוות, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וכן יש לכם אפשרות לבחור בין הברכה והקללה, וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ ואני מצווה אתכם לבחור בחיים ובטוב כדי שתזכו לחיים[17]: (כ) לְאַהֲבָה אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ, אני מצווה אתכם על אהבת ה', לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וכן אני מצווה עליכם לשמוע בקול ה' ולקיים מצוותיו, וּלְדָבְקָה בוֹ וכן אני מצווה עליכם לדבוק בה': כל מה שתעשה, גם דברי החול כאכילה, יהיו לשם ה',[18] כִּי הוּא חַיֶּיךָ (הסיבה שעליכם לדבוק בה' היא) כיוון שה' הוא הנותן לך חיים,[19] וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְקֹוָק לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם ובידו של ה' להאריך את ימיך בארץ שנשבע לאברהם, יצחק ויעקב לתת להם, בארץ ישראל:

[1] אוה"ח.

[2] רש"ר מפרש "והשבות אל לבבך", היינו שימת לב, הפנמה שהמאורעות והפורענויות שעברו על עם ישראל מקורם בכך שעזבו את ה', ואילו "ושבת" מכוון למעשה התשובה בפועל. אברבנאל כותב בשם הר"ן שהכוונה היא לתשובה שאיננה שלימה, ולאחר מכן מגיע השלב של החזרה בתשובה שלימה. עקידת יצחק: בכל שיבה מדובר במעלת תשובה גדולה יותר, כמו שישעיה הקדים את המציאה לדרישה ואילו אצל משה זה ההיפך, אלא שמדובר בשתי מדרגות של תושבה.

[3] רמב"ן בפירושו השני.

[4] כלי יקר. לא ייתכן שיש כאן השוואה, שהרי בהמשך אומר משה "כאשר שש עליכם ...", משמע שלא יהיה יותר מאשר בזמן האבות.

[5] נצי"ב.

[6] דעת מקרא. המלבי"ם כתב שהסיבה ש"מכריחה" את ה' לבטל את יצה"ר, אעפ"י שיש בכך משום צמצום הבחירה, היא שללא זאת לא יוכל עם ישראל לחיות ולהתקיים.

[7] ספורנו.

[8] אונקלוס.

[9] רמב"ן בפירושו השני וכן ספורנו. בפירושו הראשון כותב הרמב"ן שהכוונה היא לכל התורה, ואילו מרש"י משמע שהכוונה היא למצוות לימוד התורה. הנצי"ב מפרש שהכוונה היא הן ללימוד התורה בכל דקדוקיה והן למצוות התשובה. וכן המלבי"ם.

[10] רש"י וא"ע. כלי יקר מוסיף שעם ישראל מכיר את התשובה מקרוב: שניהם נבראו לפני בריאת העולם.

[11] רשב"ם.

[12] רמב"ן.

[13] רש"י.

[14] א"ע.

[15] א"ע.

[16] רש"י וא"ע.

[17] רש"י.

[18] ספורנו.

[19] א"ע עפ"י פירושו השני. ובפירושו הראשון כתב שהכוונה היא לשמיעה בקול ה': השמיעה בקול ה' היא החיים של עם ישראל.