שמות פרק לו

שמות פרק לו

(א) וְעָשָׂה בְצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב וְכֹל אִישׁ חֲכַם לֵב אֲשֶׁר נָתַן יְקֹוָק חָכְמָה וּתְבוּנָה בָּהֵמָּה לָדַעַת לַעֲשֹׂת אֶת כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ לְכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק בצלאל, אהליאב ושאר חכמי הלב הכינו את כלי האומנות כדי להתחיל במלאכת המשכן[1]: (ב) וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל בְּצַלְאֵל וְאֶל אָהֳלִיאָב וְאֶל כָּל אִישׁ חֲכַם לֵב אֲשֶׁר נָתַן יְקֹוָק חָכְמָה בְּלִבּוֹ משה קרא אל בצלאל, אהליאב ואל כל חכמי הלב, כֹּל אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ לְקָרְבָה אֶל הַמְּלָאכָה לַעֲשֹׂת אֹתָהּ משה קירב לעשיית המלאכה את כל מי שהיה חכם במלאכה[2]: (ג) וַיִּקְחוּ מִלִּפְנֵי מֹשֶׁה אֵת כָּל הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר הֵבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִמְלֶאכֶת עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ לַעֲשֹׂת אֹתָהּ בצלאל, אהליאב וחכמי הלב לקחו ממשה את כל התרומה שנידבו בני ישראל לצורך עשיית המשכן, (בני ישראל הביאו את התרומה אל משה, בצלאל ואהליאב וחכמי הלב לקחו את התרומה ממשה כדי להתחיל לעבוד במלאכת המשכן), וְהֵם הֵבִיאוּ אֵלָיו עוֹד נְדָבָה בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר גם בבוקר יום המחרת, המשיכו בני ישראל להביא את נדבותיהם לצורך עשיית המשכן. ביום אחד הביאו בני ישראל את נדבותיהם לצורך המשכן, וביום המחרת התחילו חכמי הלב לעבוד במלאכת המשכן, וגם ביום בו התחילו חכמי הלב לעבוד במשכן, המשיכו בני ישראל להביא נדבות למשכן[3]: (ד) וַיָּבֹאוּ כָּל הַחֲכָמִים הָעֹשִׂים אֵת כָּל מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ החכמים שעסקו במלאכת בניית המשכן באו אל משה,[4] אִישׁ אִישׁ מִמְּלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר הֵמָּה עֹשִׂים כל אחד מהחכמים היה אחראי על תחום מסויים בעשיית המשכן, וכל אחד מהאומנים האלו בא לפני משה[5]: (ה) וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר חכמי הלב שהיו עסוקים בעשיית המשכן אמרו אל משה: מַרְבִּים הָעָם לְהָבִיא מִדֵּי הָעֲבֹדָה לַמְּלָאכָה אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק לַעֲשֹׂת אֹתָהּ הנדבה שהעם מביאים לצורך המשכן היא יותר ממה שצריך לשם עשיית המשכן[6]: (ו) וַיְצַו מֹשֶׁה וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה משה ציווה להעביר כרוז במחנה,[7] לֵאמֹר כך אמר משה לכרוז לומר: אִישׁ וְאִשָּׁה אַל יַעֲשׂוּ עוֹד מְלָאכָה לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ (הכרוז אמר) איש ואישה לא יעסקו עוד בהפרשת תרומה לצורך בניית המשכן,[8] וַיִּכָּלֵא הָעָם מֵהָבִיא בעקבות הכרזת הכרוז, העם נמנע מלהביא תרומות נוספות לצורך המשכן[9]: (ז) וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה דַיָּם לְכָל הַמְּלָאכָה לַעֲשׂוֹת אֹתָהּ מלאכת ההבאה, התרומות של בני ישראל לבניית המשכן, הספיקו כדי לסיים את כל מלאכת המשכן,[10] וְהוֹתֵר מלאכת התרומה הספיקה ליותר ממה שהיה צריך לצורך בניית המשכן[11]: (ח) וַיַּעֲשׂוּ כָל חֲכַם לֵב בְּעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֶת הַמִּשְׁכָּן חכמי הלב עשו את המשכן,[12] את היריעות התחתונות שכיסו את המשכן, בצורה הבאה: עֶשֶׂר יְרִיעֹת בסך הכל היו למשכן עשר יריעות תחתונות, שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי חוטי היריעות היו שזורים (כלומר: מורכבים) מארבעה סוגים של חוטים דקים: 1) שש (פשתן), 2) תכלת (צמר הצבוע בדם חילזון), 3) ארגמן (צמר שצבוע בצבע ארגמן), 4) תולעת שני (צמר הצבוע בצבע אדום), החוטים הדקים היו בעצמם שזורים משישה חוטים של אותו הסוג (חוט השש היה שזור מששה חוטים של שש), וכך כל חוט ששימש לעשיית היריעות היה מורכב מעשרים וארבע חוטים, כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב עָשָׂה אֹתָם על היריעות עצמן היו מצוירים כרובים באופן שמשני הצדדים של היריעות היו מצוירים הכרובים, בכל צד היה ציור אחר של הכרובים: (ט) אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁמֹנֶה וְעֶשְׂרִים בָּאַמָּה וְרֹחַב אַרְבַּע בָּאַמָּה הַיְרִיעָה הָאֶחָת אורכה של כל יריעה הייתה עשרים ושמונה אמות, ורוחב כל יריעה הייתה ארבע אמות, מִדָּה אַחַת לְכָל הַיְרִיעֹת כל היריעות היו באותה מידה, כל היריעות היו באותו גדול: אורכן היה עשרים ושמונה אמות ורוחבן היה ארבע אמות: (י) וַיְחַבֵּר אֶת חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת אַחַת אֶל אֶחָת חכמי הלב חיברו חמש יריעות אחת אל השנייה,[13] וְחָמֵשׁ יְרִיעֹת חִבַּר אַחַת אֶל אֶחָת וכן את חמש היריעות האחרות חיברו חכמי הלב אחת לשניה: (יא) וַיַּעַשׂ לֻלְאֹת תְּכֵלֶת עַל שְׂפַת הַיְרִיעָה הָאֶחָת מִקָּצָה בַּמַּחְבָּרֶת בקצה חיבור חמשת היריעות, עשו חכמי הלב לולאות תכלת, כֵּן עָשָׂה בִּשְׂפַת הַיְרִיעָה הַקִּיצוֹנָה בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית וכן בקצה חיבור חמש היריעות האחרות עשו חכמי הלב לולאות שהיו עשויות מחוט תכלת: (יב) חֲמִשִּׁים לֻלָאֹת עָשָׂה בַּיְרִיעָה הָאֶחָת וַחֲמִשִּׁים לֻלָאֹת עָשָׂה בִּקְצֵה הַיְרִיעָה אֲשֶׁר בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית בכל קצה של חיבור חמש היריעות, עשו חכמי הלב חמישים לולאות שהיו עשויות מחוט תכלת, מַקְבִּילֹת הַלֻּלָאֹת אַחַת אֶל אֶחָת הלולאות שהיו על הקצה האחד של חיבור היריעות היו מקבילות אל הלולאות שהיו בקצה השני של חיבור היריעות: (יג) וַיַּעַשׂ חֲמִשִּׁים קַרְסֵי זָהָב חכמי הלב עשו חמישים קרסים, ווים, מזהב, וַיְחַבֵּר אֶת הַיְרִעֹת אַחַת אֶל אַחַת בַּקְּרָסִים חכמי הלב השתמשו בקרסים כדי לחבר את יריעות המשכן. חכמי הלב הכניסו את קרסי הזהב אל תוך לולאות התכלת שהיו בקצוות של כל אחת מחמש היריעות המחוברות, וכך חיברו את חמש היריעות הראשונות אל חמש היריעות האחרות, וַיְהִי הַמִּשְׁכָּן אֶחָד על ידי חיבור הלולאות אחת אל השנייה, היריעות התחתונות הפכו להיות יריעה אחת גדולה (שמורכבת משני חיבורים של יריעות קטנות, בכל חיבור היו חמש יריעות שהיו מחוברות אחת אל השנייה, וחמש היריעות היו מחוברות לחמש היריעות האחרות על ידי קרסי הזהב): (יד) וַיַּעַשׂ יְרִיעֹת עִזִּים לְאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן חכמי הלב עשו את יריעות העיזים שנפרסו על עשר היריעות התחתונות,[14] עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה יְרִיעֹת עָשָׂה אֹתָם בסך הכל עשו חכמי הלב אחת עשרה יריעות עיזים[15]: (טו) אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה וְאַרְבַּע אַמּוֹת רֹחַב הַיְרִיעָה הָאֶחָת אורך כל אחת מאחת עשרה היריעות הייתה שלשים (30) אמות, ורוחב כל אחת מהיריעות היה ארבע אמות, מִדָּה אַחַת לְעַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה יְרִיעֹת כל אחת מאחת עשרה (11) היריעות נעשתה באותו גודל: אורכן היה שלשים אמות ורוחבן היה ארבע (4) אמות: (טז) וַיְחַבֵּר אֶת חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת לְבָד וְאֶת שֵׁשׁ הַיְרִיעֹת לְבָד חכמי הלב חיברו את יריעות העיזים יחד בשתי קבוצות: בקבוצה הראשונה חכמי הלב חיברו יחד חמש יריעות עיזים, ובקבוצה השנייה חיברו שש יריעות עיזים יחד: (יז) וַיַּעַשׂ לֻלָאֹת חֲמִשִּׁים עַל שְׂפַת הַיְרִיעָה הַקִּיצֹנָה בַּמַּחְבָּרֶת וַחֲמִשִּׁים לֻלָאֹת עָשָׂה עַל שְׂפַת הַיְרִיעָה הַחֹבֶרֶת הַשֵּׁנִית חכמי הלב עשו חמישים לולאות בקצה של כל אחד מחיבורי יריעות עיזים: (יח) וַיַּעַשׂ קַרְסֵי נְחֹשֶׁת חֲמִשִּׁים חכמי הלב עשו חמישים קרסים (ווים) שהיו עשויים מנחושת, לְחַבֵּר אֶת הָאֹהֶל לִהְיֹת אֶחָד מטרת עשיית הקרסים הייתה כדי לחבר את היריעות אחת אל השנייה, וכך, האוהל, כלומר: יריעות העיזים, חוברו להיות אוהל אחד. כפי שכבר למדנו, בתחילה, חיברו חכמי הלב חמש יריעות עיזים בקבוצה אחת, ושש יריעות עיזים בקבוצה השנייה. בכל אחת מהקצוות היו לולאות. קרסי הנחושת הוכנסו לתוך הלולאות ובכך שתי הקבוצות של יריעות העיזים חוברו לחיבור אחד של אחת עשרה יריעות: (יט) וַיַּעַשׂ מִכְסֶה לָאֹהֶל עֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים מעל יריעות העיזים, עשו חכמי הלב מכסה שהיה עשוי מעורות אילים מאדמים, (עורות איל שצבעו אותם באדום לאחר עיבודם), וּמִכְסֵה עֹרֹת תְּחָשִׁים מִלְמָעְלָה מעל למכסה עורות האילים המאדמים עשו מכסה נוסף שהיה עשוי מעורות של בעל חיים שנקרא תחש. שני המכסים העליונים כיסו רק את החלק העליון של המשכן, ולכן אורכם היה שלשים אמה ורוחבם היה עשר אמות: (כ) וַיַּעַשׂ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן חכמי הלב עשו את הקרשים ששימשו לכתלי המשכן, עֲצֵי שִׁטִּים קרשי המשכן נעשו מעצים שנקראים עצי שיטים עֹמְדִים הקרשים עמדו כלפי מעלה לפי מידת ארכם: (כא) עֶשֶׂר אַמֹּת אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ אורכו של כל אחד מהקרשים היה עשר אמות, וְאַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה רֹחַב הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד רוחב כל קרש היה אמה וחצי: (כב) שְׁתֵּי יָדֹת לַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד בחלק התחתון של כל אחד מהקרשים, עשו ידות. הידות היו שתי בליטות שיצאו מהחלק התחתון של הקרש. הידות היו בגובה של אמה והם נוצרו כך: כפי שראינו, רוחב כל אחד מהקרשים היה אמה וחצי. עשו חריץ וניסרו חצי אמה שהייתה באמצע הקרש, וכך נשארו בקצוות הקרש שתי בליטות, כל בליטה ברוחב של חצי אמה. לאחר מכן, בכל אחד מקצוות הקרש ניסרו חלל שהיה רחב רבע אמה, וכך נשארו שתי בליטות, כשכל בליטה רחבה רבע אמה. עובי כל אחד מהקרשים היה אמה, ובעובי חרצו בקצוות רבע אמה, כך שנשארה חצי אמה של בליטה, מְשֻׁלָּבֹת כל אחת מהידות הייתה מעין שליבה, מדרגה, של סולם. הסולם בנוי מעמודים העומדים על הקרקע ועולים למעלה. בתוך אותם עמודים, ישנם חורים המיועדים שיכניסו לתוכם את שליבות הסולם. ידות הקרשים נעשו כמו שליבות הסולם: כמו שצריך לשייף את שליבות הסולם בראשיהם, כדי שיוכלו להיכנס לתוך החורים שבעמודי הסולם, כך היה צריך לשייף את ידות הקרשים, כדי שיוכלו להלביש עליהן את האדנים, אַחַת אֶל אֶחָת הידות היו חרוצות באותה צורה בכל אחד מהקרשים. אם היה שוני במקום עשיית החריצים בקרשים, לא היה ניתן להעמיד את הקרשים אחד ליד השני ללא חלל, שכן האדנים לא היו נכנסים באותו מקום על כל אחד מהחריצים, כֵּן עָשָׂה לְכֹל קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן כך עשו לכל אחד מקרשי המשכן: (כג) וַיַּעַשׂ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן חכמי הלב עשו את הקרשים ששימשו לכתלי המשכן, עֶשְׂרִים קְרָשִׁים לִפְאַת נֶגֶב תֵּימָנָה לכותל הדרומי עשו חכמי הלב עשרים קרשים: (כד) וְאַרְבָּעִים אַדְנֵי כֶסֶף עָשָׂה תַּחַת עֶשְׂרִים הַקְּרָשִׁים בסך הכל, מתחת לעשרים הקרשים שהיו בכותל הדרומי של המשכן, היו ארבעים אדנים שהיו עשויים מכסף, שְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד מתחת לכל קרש היו שני אדנים, לִשְׁתֵּי יְדֹתָיו האדנים היו מולבשים על הידות של הקרשים. לכל קרש היו שתי ידות, ועל כל אחת מהידות הלבישו אדן אחד, וּשְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד לִשְׁתֵּי יְדֹתָיו וכן על שאר הקרשים שבכותל הדרומי הלבישו שני אדנים: אדן אחד על כל אחת מהידות: (כה) וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית לִפְאַת צָפוֹן עָשָׂה עֶשְׂרִים קְרָשִׁים לכותל הצפוני של המשכן, עשו חכמי הלב עשרים קרשים: (כו) וְאַרְבָּעִים אַדְנֵיהֶם כָּסֶף בסך הכל, מתחת לעשרים (20) הקרשים שהיו בכותל הצפוני של המשכן, היו ארבעים (40) אדנים שהיו עשויים מכסף, שְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד מתחת לכל קרש היו שני אדנים, וּשְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד וכן על שאר הקרשים שבכותל הצפוני הלבישו שני אדנים: אדן אחד על כל אחת מהידות: (כז) וּלְיַרְכְּתֵי הַמִּשְׁכָּן יָמָּה עָשָׂה שִׁשָּׁה קְרָשִׁים בצד המערבי של המשכן, עשו חכמי הלב שישה (6) קרשים: (כח) וּשְׁנֵי קְרָשִׁים עָשָׂה לִמְקֻצְעֹת הַמִּשְׁכָּן בַּיַּרְכָתָיִם חכמי הלב עשו עוד שני קרשים לפינות המשכן: קרש אחד הניחו בפינה הצפונית מערבית, וקרש נוסף הניחו בפינה הדרומית מערבית. רוחב הקרשים הפינתיים היה גם הוא אמה וחצי, אלא שרק חצי אמה של הקרשים הפינתיים הייתה בחלל המשכן, והאמה הנותרת כיסתה את אמת עובי הקרש שהיה בקצה הכותל הדרומי ובקצה הכתל הצפוני. כך יצא שרוחב המשכן היה עשר אמות: ששה קרשים שהיו רחבים אמה וחצי מילאו תשע אמות וחצי אמה של כל אחד מהקרשים הפינתיים מילאו עוד אמה אחת: (כט) וְהָיוּ תוֹאֲמִם מִלְּמַטָּה הקרשים היו חרוצים בחלקם התחתון באופן שהאדנים לא יחצצו ביניהם. לכן, את הקרשים הפינתיים, היה צריך לחרוץ באותה צורה שחרצו את הקרשים שבצד מערב, ולא כחריץ שחרצו בקרשים ששימשו לכותל הצפוני ולכותל הדרומי, אחרת האדנים היו מונעים את הצמדת הקרשים אחד לשני, וְיַחְדָּו יִהְיוּ תַמִּים אֶל רֹאשׁוֹ אֶל הַטַּבַּעַת הָאֶחָת הקרשים היו מכוונים ומחוברים בראשיהם על ידי טבעות. בראש כל קרש, כאצבע מהקצה של הקרש, עשו חריץ קטן. החריץ שימש להכנסת טבעת שחיברה כל שני קרשים צמודים (מדובר כאן על כל הקרשים שבמשכן ולא רק על הקרשים שהיו בפינות), כֵּן עָשָׂה לִשְׁנֵיהֶם לִשְׁנֵי הַמִּקְצֹעֹת כך עשו לקרשים שנמצאים בפינה הדרום מערבית והצפון מערבית. היו חריצים גם בקרשים הפינתיים, וכך היה ניתן לחבר את הכתל הצפוני ואת הכתל הדרומי לכותל המערבי: (ל) וְהָיוּ שְׁמֹנָה קְרָשִׁים וְאַדְנֵיהֶם כֶּסֶף שִׁשָּׁה עָשָׂר אֲדָנִים בכותל המערבי היו שמונה (8) קרשים: ששה קרשים ועוד שני קרשים פינתיים, וכן היו ששה עשר אדנים מתחת לקרשים אלו, שְׁנֵי אֲדָנִים שְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד מתחת לכל אחד מהקרשים היו שני אדנים שהיו עשויים מכסף: (לא) וַיַּעַשׂ בְּרִיחֵי עֲצֵי שִׁטִּים חֲמִשָּׁה לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הָאֶחָת לאחד מהצדדים בהם היו קרשים ששימשו לכתלי המשכן, עשו חמישה בריחים (מדובר כאן על הצד הדרומי או על הצפוני, ובפסוק הבא מדובר על הצד השני). ארבעה מהבריחים היו נכנסים לתוך הטבעות שעל הקרשים. הבריח הראשון היה נכנס בטבעות שהיו בגובה שתיים וחצי אמות מתחתית הקרש מכיוון אחד, כאשר אורך הבריח היה חמש עשרה אמות. הבריח השני היה נכנס גם כן לתוך הטבעות שהיו בגובה שתיים וחצי אמות מתחתית הקרש, אך הוא מילא את חמש עשרה האמות שנותרו ממקום סיום הבריח הראשון ועד לסיום הכותל. הבריח השלישי והרביעי היו מונחים בטבעות העליונות באותו אופן בו היו מונחים הבריח הראשון והשני. הבריח החמישי היה מונח בתוך עובי הקרשים. בתוך הקרשים היה נקב, ובו היה נכנס הבריח החמישי לכל אורך הכותל, דהיינו: שלשים אמות: (לב) וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִם לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית וכן, בכותל שבצד המקביל (הצפוני או הדרומי), עשו חמישה (5) בריחים, וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִם לְקַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן לַיַּרְכָתַיִם יָמָּה וכן, לכותל המערבי של המשכן, עשו חמישה בריחים. (אלא שמידת הבריחים בצדו המערבי של המשכן היה שונה: הבריחים העליונים והתחתונים היו באורך שמונה אמות והאמצעי היה ארוך שתים עשרה אמות. הבריח התיכון עבר בכל אורך שמונת הקרשים שהיו בצד המערבי של המשכן): (לג) וַיַּעַשׂ אֶת הַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן לִבְרֹחַ בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה וכן עשו חכמי הלב את הבריח האמצעי שעבר בתוך הקרשים, שהיה עובר לכל אורך הכותל. (לעומת הבריחים העליונים והתחתונים שאורכם היה רק חצי מאורך הכותל): (לד) וְאֶת הַקְּרָשִׁים צִפָּה זָהָב וכן ציפו חכמי הלב בזהב, את הקרשים ששימשו ככותלי המשכן. ציפוי זה נעשה מחתיכות של זהב שהיו מחוברות לקרשים על ידי מסמרים, וְאֶת טַבְּעֹתָם עָשָׂה זָהָב את הטבעות שהיו על הקרשים, עשו חכמי הלב מזהב, בָּתִּים לַבְּרִיחִם הטבעות שעל הקרשים שימשו כבתים לבריחים, בתוך הטבעות היו מכניסים את הבריחים, וַיְצַף אֶת הַבְּרִיחִם זָהָב חכמי הלב ציפו גם את הבריחים בזהב: (לה) וַיַּעַשׂ אֶת הַפָּרֹכֶת חכמי הלב עשו את הפרוכת שחצצה בין הקודש לקדש הקדשים, תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר חכמי הלב שזרו את הפרוכת מחוטים של תכלת (צמר הצבוע בדם חילזון), ארגמן (צמר שצבוע בצבע שנקרא ארגמן), תולעת שני (צמר הצבוע בצבע אדום) ושש (פשתן). מכל אחד מארבעת החוטים האלו, היו מביאים שישה חוטים, שוזרים את החוטים יחד, וכך יצא שכל חוט היה מורכב מעשרים וארבעה חוטים קטנים, מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב עָשָׂה אֹתָהּ כְּרֻבִים חכמי הלב עשו את הפרוכת "מעשה חושב", היינו, שמשני הצדדים של הפרוכת היו ציורים שונים, והציורים היו דמויות של אדם: (לו) וַיַּעַשׂ לָהּ אַרְבָּעָה עַמּוּדֵי שִׁטִּים חכמי הלב עשו ארבעה עמודים מעצי שיטים, כדי שעל עמודים אלו יהיה ניתן לתלות את הפרוכת, וַיְצַפֵּם זָהָב חכמי הלב ציפו את עמודי השיטים בזהב,  וָוֵיהֶם זָהָב וכן הווים שהיו על העמודים, (ועל ווים אלו תלו את הפרוכת) היו עשויים מזהב, וַיִּצֹק לָהֶם אַרְבָּעָה אַדְנֵי כָסֶף וכן התיכו חכמי הלב כסף, כדי להכין ממנו את האדנים שהיו מתחת לעמודים: (לז) וַיַּעַשׂ מָסָךְ לְפֶתַח הָאֹהֶל חכמי הלב הכינו גם את המסך, הוילון שהיה בפתח אוהל מועד, תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר הוילון היה שזור מחוטים של תכלת (צמר הצבוע בדם חילזון), ארגמן (צמר שצבוע בצבע שנקרא ארגמן), תולעת שני (צמר הצבוע בצבע אדום) ושש (פשתן). מכל אחד מארבעת החוטים האלו, היו מביאים שישה חוטים, שוזרים את החוטים יחד, וכך יצא שכל חוט היה מורכב מעשרים וארבעה חוטים קטנים, מַעֲשֵׂה רֹקֵם הוילון נעשה על ידי מעשה רקמה, היינו שהציורים לא היו נראים משני הצדדים (בניגוד למעשה חושב): (לח) וְאֶת עַמּוּדָיו חֲמִשָּׁה חכמי הלב הכינו גם את חמשת העמודים עליהם עמד המסך, וְאֶת וָוֵיהֶם חכמי הלב הכינו גם את הווים שהיו על העמודים, ועליהם ליפפו את המסך, וְצִפָּה רָאשֵׁיהֶם וַחֲשֻׁקֵיהֶם זָהָב גם ראשי העמודים שעליהם העמידו את המסך, וגם החישוקים שהיו מסביב לעמודי המסך, נעשו מזהב,[16] וְאַדְנֵיהֶם חֲמִשָּׁה נְחֹשֶׁת כל אחד מחמשת העמודים היה מונח בתוך אדן אחד שהיה עשוי מנחושת: