סילוק השכינה מיעקב אבינו

ביקש לגלות את הקץ

השאלות

          פעמיים במהלך הפרשה, הסתלק רוח הקודש מיעקב אבינו. בפעם הראשונה היה זה כשרצה לברך את בני יוסף משנה ואפרים (בראשית מח,ח):

וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה.

          וכתב שם רש"י:

בקש לברכם ונסתלקה שכינה ממנו, לפי שעתיד ירבעם ואחאב לצאת מאפרים, ויהוא ובניו ממנשה. ויאמר מי אלה - מהיכן יצאו אלו שאינן ראוין לברכה.

          בהמשך מסביר רש"י מדוע התרצה יעקב אבינו לברך אותם בסופו של דבר:

[הראה לו] שטר אירוסין ושטר כתובה, ובקש יוסף רחמים על הדבר ונחה עליו רוח הקדש.

          כיצד שטר האירוסין שהראה יוסף ליעקב מהווה תשובה על הסיבה שהסתלקה רוח הקודש מיעקב אבינו?

          נמשיך בשאלות שלנו. הפעם השנייה שמסתלקת רוח הקודש מיעקב אבינו, הייתה כאשר הוא כינס את כל בניו (בראשית מט,א) "וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים". רש"י מביא את הגמרא במסכת פסחים:

בקש לגלות את הקץ ונסתלקה שכינה ממנו והתחיל אומר דברים אחרים.

          וכאן צריך לשאול שתי שאלות:

• הרי לאורך כך ברכותיו הוא אומר דברים שעתידים לקרות לשבטים. אם כן, כיצד אמרו חז"ל שהשכינה הסתלקה ממנו? ואם השכינה הסתלקה ממנו, כיצד אמר דברים הקשורים לעתידות?[1]
• על פי דבריו של רש"י לעיל, היה צריך לומר שהשכינה הסתלקה מיעקב אבינו לא בגלל שהוא רצה לגלות את הקץ, אלא בגלל שהוא ראה שחלק מהצאצאים שעתידים להיוולד לשבטים הקדושים יהיו רשעים? לא חסרים עוד מלכים שיצאו מהשבטים האחרים שהיו גם הם רשעים! מדוע אם כן תלו חז"ל את סילוק השכינה ברצון של יעקב אבינו לגלות את הקץ?[2]

נמשיך בשאלות שקשורות לעניינים אלו. הגמרא במסכת מגילה (ג,א) מספרת על יונתן בן עוזיאל שתרגם את הנביאים:

תרגום של נביאים - יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי, ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. יצתה בת קול ואמרה: מי הוא זה שגילה סתריי לבני אדם? עמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר: אני הוא שגליתי סתריך לבני אדם; גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי, ולא לכבוד בית אבא, אלא לכבודך עשיתי שלא ירבו מחלוקת בישראל. ועוד ביקש לגלות תרגום של כתובים, יצתה בת קול ואמרה לו: דייך! מאי טעמא - משום דאית ביה קץ משיח.

          רש"י שם הסביר שקץ המשיח כתוב בספר דניאל. כאן יש לשאול עוד שתי שאלות:

• אם ה' לא רצה שהקץ יהיה מגולה – מדוע הוא בכלל אמר אותו לדניאל, ומדוע דניאל כתב אותו? הבעיה לכאורה לא תהיה בתרגום, אלא בעצם הכתיבה!
• לכאורה היה צריך שהקץ יהיה כתוב בנביאים ולא בכתובים. מדוע אם כן הוא הובא דווקא בכתובים?

הקץ

          אם נתבונן לאורך שתי הגלויות שקדמו לגלות זו, נראה שהזמנים שנאמרו לא היו לגמרי ברורים. לגבי הגלות הראשונה שהייתה למצרים, נאמר לאברהם אבינו שהגלות תהיה ארבע מאות שנה. בפועל לפי חז"ל היה הייתה מאתיים ועשר שנים. ירמיהו הנביא אמר שהגלות השנייה תארך שבעים שנה, והגמרא במסכת מגילה (יא,ב) אומרת שבלשצר ואחשוורוש טעו בחישוב שבעים השנים, והרמב"ן שם מסביר מה בדיוק הייתה טעותם. מצאנו גם שבני אפרים טעו בחישוב של אורך גלות מצרים ויצאו מוקדם ונהרגו. מכאן שאת החשבונות של הקץ, שאמנם כתובים בפסוקי המקרא, ניתן להסביר באופנים שונים. לו היה מתרגם יונתן בן עוזיאל את הקץ, היה הקב"ה מחויב לפרשנות שלו של הקץ, ולו לא היה גואל את עם ישראל בזמן שקבע יונתן בן עוזיאל, היה נוצר אצל עם ישראל משבר באמונה. כל עוד דברי הקץ נותרו ללא פרשנות, ניתן להסביר אותם באופנים שונים, והקב"ה בכוונה גרם לעמעום הקץ, כדי שהוא יוכל להיות גמיש: "בעתה אחישנה".

          לכן הקץ גם לא מופיע בספרי הנביאים. תפקיד הנביא לומר את דבר ה' אל עם ישראל באופן שהשומעים יבינו את דבריו.[3] הקץ נאמר בדניאל בכוונה בצורה מעומעמת כדי שהוא לא יובן, ולכן הוא מופיע דווקא בספרי הכתובים.[4] ה' רצה שהקץ יהיה כתוב לעם ישראל, אבל שהפרשנות שלו תהיה גמישה.

          מכאן שגם ברכותיו של עקב אבינו לשבטים לא היו דברי נבואה של ממש. בדבריו, יעקב אבינו נתן לכל שבט תכונות מסוימות, תרשים כללי שמתאים לכל שבט, אבל רק אחרי קיום הדברים, התברר למפרע שזו הייתה ברכתו של יעקב. לענ"ד (לא ראיתי מקור לכך) שבט דן לא הבין ששמשון עתיד לצאת ממנו, ושמשון עצמו לא ידע שהוא עתיד להפיל את הבית על הפלישתים, אלא בסוף תקופתו של שמשון, הבינו שלכך התכוון יעקב אבינו.

          וזה ההבדל בין הברכה שיעקב אבינו בירך את מנשה ואפרים, שם הברכה הייתה הכללתם בכלל בניו לעניין כמה עניינים, חשובים מאוד. אבל את עיקר התכונות והברכה, קיבל יוסף עצמו יחד עם שאר אחיו. ויש הבדל בין ברכה שהיא מעין בונוס, שם לא היה ראוי שמנשה ואפרים יקבלו את ברכתם, עד שיוסף הראה שגם אם עתידים לצאת מהם רשעים, היום הם עדיין יהודים כשרים לכל דבר, לבין ברכה מהותית, שמייחדת לבן תכונות שבהם הוא עתיד להוציא לפועל למען עם ישראל.

[1] לאחר מכן ראיתי שהחתם סופר הקשה שאולה זו.

[2] לאחר מכן ראיתי שהעמר נקא שאל שאלה זו.

[3] גם ירמיהו שאמר שגלות בית ראשון תארך שבעים שנה, אמר בעצם את דברי הנבואה בלשון שמובנת לכולם, היות ויכולות להיות סטיות קטנות בהן.

[4] ראה פחד יצחק, שבועות, מאמר ב, שם הסביר שכאשר אדם כותב דבר כלשהו, הוא מתכוון לשמור את הדברים לעצמו וכאשר הוא מדבר הוא בעצם ממש משתף את השני.