הפרשת ערי המקלט לפרשת ואתחנן

ב"ה

הפרשת ערי המקלט על ידי משה

          התורה מספרת שמשה רבינו הפריש שלוש ערי מקלט בעבר הירדן (דברים ד,מא-מט):

אָז יַבְדִּיל מֹשֶׁה שָׁלֹשׁ עָרִים בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ: לָנֻס שָׁמָּה רוֹצֵחַ אֲשֶׁר יִרְצַח אֶת רֵעֵהוּ בִּבְלִי דַעַת וְהוּא לֹא שֹׂנֵא לוֹ מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם וְנָס אֶל אַחַת מִן הֶעָרִים הָאֵל וָחָי: אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ הַמִּישֹׁר לָראוּבֵנִי וְאֶת רָאמֹת בַּגִּלְעָד לַגָּדִי וְאֶת גּוֹלָן בַּבָּשָׁן לַמְנַשִּׁי: וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אֵלֶּה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם.

          בפסוקים האלה עולות כמה שאלות:

• מה פירוש המילה "אז"? על איזה זמן מוסבים דברי התורה?
• מדוע היה צורך בהפרשת ערי המקלט על ידי משה רבינו? הרי המשכן שימש כעיר מקלט בתקופה שבה עם ישראל היה במדבר?
• מה היה קורה לו בני ישראל לא היו מתנחלים בעבר הירדן המזרחי כפי שמשה רבינו תכנן מלכתחילה? האם גם אז היה משה רבינו מפריש ערים?
• מדוע כתוב לאחר הפרשת ערי המקלט "וזאת התורה וכו'"? מה הקשר בין פסוק זה לנאמר לפניו?

על מנת לענות על השאלות האלה, נפנה אל הגמרא במסכת מכות (י,א) העוסקת בעניין הפרשת ערי המקלט על ידי משה רבינו:

דרש רבי סימאי, מאי דכתיב: אוהב כסף לא ישבע כסף ומי אוהב בהמון לא תבואה? אוהב כסף לא ישבע כסף - זה משה רבינו, שהיה יודע שאין שלש ערים שבעבר הירדן קולטות עד שלא נבחרו שלש בארץ כנען, ואמר: מצוה שבאה לידי אקיימנה.

          מדברי הגמרא עולה, שמשה רבינו ידע שאין תועלת ממשית בהפרשת ערי המקלט על ידו, משום שהערים לא יקלטו את הרוצחים בשגגה עד שיהושע יפריש את הערים שבארץ ישראל. לכן, גם לאחר הפרשת ערי המקלט על ידי משה, רוצח בשגגה ימשיך לברוח את המזבח ולא לערים שהפריש. מכאן למדה הגמרא על מעלתו של משה רבינו, שכל כך רצה לקיים את מצוות ה', עד שגם רצה לקיים חלק של מצווה שלעת עתה אין בה תועלת מעשית.

          הנצי"ב (העמק דבר, שם) הסביר את המעשה של משה רבינו:

בעת שהיה משה עסוק ללמד בישראל חק ומשפט היינו תורת העיון להוציא הלכות חדשות למעשה, עשה פעולה שבזה ימצאו חפץ בתורת העיון, ומשום הכי נסמך לזה המעשה "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל", אשר אין לו ענין כאן לפי הנראה, אבל יבואר להלן על פי סוגית הגמרא דפירוש "אשר שם משה" היינו כח העיון והחידוש. ומעתה יבואר, כי המעשה שנזדרז משה להבדיל ערים בעבר הירדן, וידוע שאין קולטות עד שיבחרו שלש ערים בארץ ישראל, ומכל מקום הזדרז משה להבדילם, כדי להורות להזדרז לעיון הלכה חדשה טרם הגיע המעשה לידנו, משום שבזה בטוח יותר שתצא נקיה משגגה, מאשר יכריח הענין להוציא ההוראה בשעה שאירע המעשה, וכך הזדרז משה רבינו להכין שלש ערים שנצרך גם כן עיון והשגחה שיהיה על פי ההלכות המבוארות במסכת מכות פרק ב, ולא בנקל היה למצוא ערים המסוגלות לזה, כמו שכתוב בספר במדבר (לה,י), ומזה נלמוד לעיון הלכה.

          דברי הנצי"ב עונים על השאלות ששאלנו:

• מה פירוש המילה "אז" – בזמן שעדיין לא הייתה תועלת מעשית מהפרשת ערי המקלט. משה רבינו למד את הדינים כדי להבין מה ה' רוצה גם במציאות שהוא לא יזכה לראות אותה – הכניסה לארץ ישראל, ולמד שיש צורך בהפרשת ערי מקלט. משה רבינו נהג כך, משום שהוא ידע שאם יעיין בדינים לפני קיום הדברים למעשה, הוא יוכל להסיק מסקנה נכונה יותר מאשר לימוד הדברים בשעת מעשה.
• מכאן, שלמרות שלא היה צורך מעשי בהפרשת ערי המקלט בחייו של משה רבינו, משה עדיין ראה לנכון להפריש את ערי המקלט, כחלק מההכנה המוקדמת לקיום המצווה.
• לו בני ישראל לא היו מתנחלים בעבר הירדן המזרחי, כנראה שלא היו מפרישים ערי מקלט שם. ההפרשה נועדה לקיים את מצוות הפרשת ערי מקלט בעבר הירדן המערבי, בהיותה חלק ממצווה זו.
• האופן שבו משה רבינו למד את ההלכות גם כאשר לא היה צורך בכך למעשה, מראה על אהבת התורה של משה רבינו ועל הלימוד תורה לשמה – לא רק כדי לדעת מה צריך לעשות למעשה, אלא באופן כללי מה התורה אומרת במקרים האלה. חז"ל אמרו שמי שלומד תורה שלא לשמה – ממית עצמו, אבל מי שלומד תורה לשמה זוכה לחיים, ולמדו זאת מהפסוק "וזאת התורה" – פסוק שנאמר אחרי לימוד התורה לשמה של משה רבינו.