אומות העולם ומצוות סוכה

ב"ה

אומות העולם ומצוות סוכה

     אומות העולם מקבלים את מצוות סוכה       

בגמרא במסכת עבודה זרה (ב,ב) כתוב:

אומרים (הגויים) לפניו: רבש"ע, כלום נתת לנו ולא קיבלנוה? ומי מצי למימר הכי? והכתי': ויאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר למו, וכתיב: אלוה מתימן יבוא וגו', מאי בעי בשעיר ומאי בעי בפארן? א"ר יוחנן: מלמד שהחזירה הקדוש ברוך הוא על כל אומה ולשון ולא קבלוה, עד שבא אצל ישראל וקבלוה! אלא הכי אמרי: כלום קיבלנוה ולא קיימנוה? ועל דא תברתהון, אמאי לא קבלתוה? אלא כך אומרים לפניו: רבש"ע, כלום כפית עלינו הר כגיגית ולא קבלנוה, כמו שעשית לישראל? דכתיב: ויתיצבו בתחתית ההר, ואמר רב דימי בר חמא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא הר כגיגית על ישראל, ואמר להם: אם אתם מקבלין את התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם! מיד אומר להם הקדוש ברוך הוא: הראשונות ישמיעונו, שנא': וראשונות ישמיענו, שבע מצות שקיבלתם היכן קיימתם! ... אמרו לפניו: רבש"ע, תנה לנו מראש ונעשנה, אמר להן הקדוש ברוך הוא שוטים שבעולם, מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת? אלא אף על פי כן, מצוה קלה יש לי וסוכה שמה, לכו ועשו אותה. ומי מצית אמרת הכי? והא אמר רבי יהושע בן לוי, מאי דכתיב: אשר אנכי מצוך היום? היום לעשותם - ולא למחר לעשותם, היום לעשותם - ולא היום ליטול שכר! אלא, שאין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו. ואמאי קרי ליה מצוה קלה? משום דלית ביה חסרון כיס. מיד כל אחד [ואחד] נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו, והקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז, וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא, שנאמר: ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו.

            מדברי הגמרא אנו רואים שהגויים באו בטענה כלפי ה' יתברך. על אף שה' הציע את התורה גם לעמים האחרים, כפייה הייתה רק בעם ישראל. רק עם ישראל זכה בכך שהקב"ה כפה עליו את ההר כגיגית כדי שיקבל את התורה. טוענים האומות כלפי ה' יתברך: לו היית כופה גם עלינו את ההר כגיגית, היינו מסכימים לקבל את התורה. כדי להפריך טענה זו, הקב"ה מציע להם לקיים את מצוות סוכה, שהיא מצווה קלה משום שאין בה חיסרון כיס (הדיל עם הגויים היה לפני שהמציא את הסכך לנצח), וכאשר הגויים יוצאים בחודש תמוז כדי לקיים את מצוות סוכה, ה' יתברך בכוונה מוציא שמש חזקה, והגויים אינם מצליחים לשבת בסוכה.

            מו"ר הגר"א שפירא זצ"ל למד מדברי חז"ל אלו שגם במצווה קלה ניתן להגיע למצב רוחני גבוה. מצוות הסוכה היא כביכול מצווה קלה שהגויים היו יכולים לקיים אותה בקלות, ולו היו עומדים בכך, טענתם לכאורה הייתה מתקבלת. מכך, אנו צריכים ללמוד על חביבותה של כל מצווה ומצווה, קלה כחמורה.

            אלא שגמרא זו קשה מכמה סיבות:

• ישנן מצוות קלות נוספות, ואולי אף קלות יותר, ומצוות רבות שאין בהן הפסד כיס. מדוע הקב"ה בחר דווקא את מצוות סוכה כמצווה הקלה שתינתן לגויים?
• לכאורה הגויים היו יכולים לקיים את המצווה לו הקב"ה לא היה גורם לחום. מדוע אם כן הכשיל הקב"ה את הגויים בכוונה על ידי שהוא הוציא להם את החמה מנרתיקה?
• מדוע הקב"ה הפלה את הגויים ולא כפה עליהם את ההר כגיגית מלכתחילה, כשם שהוא עשה לעם ישראל?
• מדוע היה צורך בכלל בכפיית ההר כגיגית על עם ישראל? הם הרי הסכימו לקבל את התורה ברצון?

כפיית ההר כגיגית

על מנת להסביר את הגמרא, נסתייע בדבריו של הגרי"מ חרל"פ (אורי וישעי, פרק כז'). כך הסביר את כפיית ההר על עם ישראל:

והנה יש קבלת התורה ויש קבלת מלכות ... אמרו על מה שכפה עליהם הר כגיגית שלא רצו לקבל תורה שבעל פה. והוא מוזר מאוד, ישראל שענו ואמרו כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע, ולא שאלו כלל מה כתיב בה, ימאנו לקבל תורה שבעל פה. אמנם העניין הוא דהנה יסוד ההבדל שבין תורה שבכתב לתורה שבעל פה הוא דתורה שבכתב הוא כולו מצדו יתברך שמו, ותורה שבעל פה הוא הכח הניתן לישראל לכל תלמיד ותיק שיחדש בה, ומה שתלמיד עתיד לחדש, למד הקב"ה למשה בסיני ... ועל פי הדברים האלה כרת הקב"ה ברית את ישראל על תורה שבעל פה ...

            כפיית ההר כגיגית על עם ישראל הייתה רק כדי שעם ישראל יסכים לקבל גם את תורה שבעל פה. עם ישראל הסכים לקבל עליו תורה שבכתב, אבל חשש מקבלת תורה שבעל פה. תורה שבכתב היא מתנה מאת ה' לעם ישראל ומקורה אלוקי. בתורה שבכתב, מתגלה גם הקדושה של אדם מישראל שיכול לחדש דברים בתורה (על פי הכללים שניתנו מהר סיני). האחריות הרבה שיש על אדם מישראל כאשר הוא מחדש בתורה שבעל פה גדולה מאוד ודורשת מעלה גבוהה, טוהר הלב, ודרגת אמת גבוהה. גדולתם של ישראל מתגלה דווקא בתורה שבעל פה, בכח הגדול שהקב"ה נתן להם לחדש בתורה שבעל פה וכביכול להיות שותפים ליצירת התורה האלוקית. ממשיך הרב חרל"פ:

והנה מצינו דאז במתן תורה, עם כל הגדולה הנפלאה שהתעלו לה ישראל, לא נתרצו בגדולתם כמו שאמרו "דבר אתה ונשמעה ואל ידבר עמנו אלקים פן נמות", כי דווקא מפני נוראות גדולתם הלכו בעקבות אבותיהם, כי כל מה שאני מוסיף להם גדולה הם ממעטים עצמם לפני ... ועל כן לא נתרצו בתורה שבעל פה לא חס וחלילה בהדינים ובהמצוות של תורה שבעל פה, אלא בהגדלות שניתנה להם על ידי התורה, שהכל ברשותם והם הם בבחינת צלם אלוקים ... ועל גדולה זו באה הכפיה, כפית הר כגיגית, וזה עצמו הוא גדלותם ותפארתם, כי לו היו מתרצים לקחת הגדולה לעצמן הייתה באמת מתנה טובה זו נהפכת לרועץ חס וחלילה ולקיצוץ בנטיעות, וכל שבח קדשם של ישראל שתמיד הגדולה באה להם בתור כפיה ...  

            אם כן, הסירוב של עם ישראל לקבל את התורה שבעל פה איננה לקבלת המצוות הכתובות בה, אלא במעלה העליונה שהם מגיעים עם נתינתה. הקב"ה רצה שעם ישראל יגיע אל אותה מדרגה גבוהה, והוא כפה אותה עליהם. הסירוב של עם ישראל לקבל את התורה שבעל פה היא מעלתם! עם ישראל מסרב לקבל על עצמו מעלות גבוהות, ומכאן הצורך של ה' לכפות עליהם מדרגה זו. אולם , אצל אומות העולם המצב הפוך:

בניגוד לשאר העמים שהם לא יוכלו לעמוד על הגובה של ישראל והם בטבעם ובטומאתם לא יוכלו להיות דבקים בענייני אלוקות ... ומפני זה שאינם עומדים על התוכן הקודש של הכפיה שכופים את ישראל, הם מסלפים ביותר את עניין הכפיה, ובאשר הם רואים שכביכול הקב"ה מכניס עצמו כזקוק לישראל, לא ידעו ולא יבינו גם את זה, שהכל הוא מרצונו הטהור ברוך הוא, שכך רוצה, ומסלפים זה לבערותם כאילו באמת הוא זקוק למי שהוא.

            אומות העולם מבינים את הכפיה באופן מסולף. הם סוברים שהקב"ה כפה על עם ישראל את הר סיני כדי שיהיה מישהו שיואיל בטובו לקיים את התורה, ועל ידי כך ה' יהיה מלך על כל הארץ. לכן, הם מבקשים שגם הם יוכלו לקיים את המצווה בכפייה, ואינם מבינים שהכפיה הייתה רק כדי שעם ישראל יקבל על עצמו מעלה גבוהה יותר.

הסבר השאלות

            על פי דבריו של הרב חרל"פ הדברים מובנים מאוד. נענה על השאלות ששאלנו:

• הקב"ה בחר דווקא במצוות סוכה כיוון שזו אחת המצוות הראשונות שיהודי מקיים לאחר שהוא ממליך את ה'. הגויים לא התכוונו להמליך את ה' למלך בקיימם את מצוות סוכה, אלא רק התכוונו לקבל את השכר, ולכן הקב"ה ציווה עליהם לקיים את המצווה דווקא לפני ראש השנה.
• הקב"ה הכשיל את האומות היות והם לא הבינו את מהות קיום המצווה. קיום המצווה נועדה להמליך את ה' למלך ולהראות שיש לו מדרגה גבוהה יותר מבני האדם. האומות חשבו רק על שכרם.
• ה' כפה את ההר כגיגית משום שהוא רצה שעם ישראל יעלה למדרגה גבוהה יותר של שותפות בתורה על ידי קבלת תורה שבעל פה. משום כך היה צריך כפיית הר כגיגית למרות שעם ישראל הסכים ברצון לקבל את התורה.