סוכה
שאלות ותשובות מסכת סוכה
שאלות - פרק א'
- מהי מחלוקת ר' יהודה ותנא קמא בדין סוכה שהיא גבוהה יותר מעשרים אמה? מהי זברת כל אחד מהם?
תנא קמא – סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה, מכיוון שהסוכה צריכה להיות דירת ארעי ולא ניתן לבנות סוכה שהיא גבוהה יותר מעשרים אמה בתור דירת ארעי.
ר' יהודה – סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה כשרה בגלל שהסוכה צריכה להיות דירת קבע.
- מהו הגובה המינימאלי של סוכה?
10 טפחים.
- מה דין סוכה שיש שם מעט מידי צל? מהו השיעור המינימאלי של צל שצריך שיהיה בסוכה?
פסולה, צריך שחמתה תהיה מרובה מצילתה.
- סוכה ישנה:
- מהי סוכה ישנה?
סוכה שבנו אותה שלושים יום לפני החג.
- מה דין סוכה ישנה?
בית שמאי פוסלים ובית הלל מכשירים.
- באיזה מקרה סוכה ישנה כשרה לפי כל הדעות?
במקרה ועשה את הסוכה שלושים יום לפני החג לשם החג.
- מה דינו של אדם שבנה סוכה מתחת לאילן? מדוע?
הסוכה פסולה, מכיוון שיש דבר שחוצץ בין הסכך לכיפת השמים.
- מה דין סוכה על גבי סוכה? פרט.
ת"ק – העליונה כשרה והתחתונה פסולה.
ר"י - אם הסוכה העליונה אינה יכולה לקבל כרים וכסתות, ולא ניתן לדור בה, שהרי אין ריצפת הסוכה חזקה מספיק כדי להחזיק כרים וכסתות ואין הסוכה ראויה לדיור אדם, וממילא הסוכה התחתונה כשרה.
- באיזה מקרה נחלקו תנא קמא ור' יהודה במקרה של סוכה על גבי סוכה?
המחלוקת של ר' יהודה וחכמים היא במקרה והסוכה העליונה יכולה לקבל כרים וכסתות על ידי דחק, כלומר, שאם יניחו כרים וכסתות, הרצפה אמנם לא תקרוס, אך היא לא תהיה יציבה: תנא קמא סובר שגם במקרה זה, הסוכה פסולה, ור' יהודה סובר שבמקרה זה הסוכה כשרה.
- מה הדין במקרה ואדם החליט לפרוס סדין מעל הסכך כדי להגן עליו מפני השמש? מדוע?
הסוכה פסולה היות ויש דבר שחוצץ בין הסכך לשמים.
- מה הדין במקרה ואדם החליט לפרוס סדין מתחת הסכך כדי שלא ינשרו עליו עלים מהסכך? מדוע?
הסוכה פסולה, היות ויש דבר שחוצץ בים האדם היושב בסוכה לבין הסכך.
- מהו קינוף ומה הדין במקרה ואדם פורס על הקינוף סדין? מדוע?
קינוף הוא מוטות העולים מארבעת פינות המיטה כלפי מעלה, וכאשר אדם פורס סדין על גבי הקינוף, הרי שהוא יצר אוהל שחוצץ בינו לסכך הסוכה. הסוכה פסולה כיוון שאדם זה יצר אוהל מחוצץ בינו לסכך.
- מהם נקליטי המיטה ומה הדין למי שפרס סדין על גבי הנקליטים? מדוע?
נקליטי המיטה הן שתי מוטות, כל מוט נמצאת בצד אחר של המיטה, והסדין נפרסת בשיפוע שיורד מגובה המוטות אל הרצפה (ונראה כך: ^). הסיבה שסוכה זו כשרה היא מכיוון שאין בראש השיפוע גג שיש בשיעורו טפח, וכדי שגג ייחשב כגג שיחצוץ בין האדם לסכך, צריך שיהיה בו שיעור טפח.
- הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקסום וסכך על גבה:
- מה המקרה המתואר במשנה?
אדם הגביה על גבי הסוכה סוגים שונים של שיחים, (לדוגמא: גפן) כך שישמשו לסכך.
- מה הדין במקרה זה ומדוע?
הסוכה פסולה מכיוון שסכך זה הוא סכך מחובר ואסור לסכך בדבר שהוא עדיין מחובר לארץ.
- באלו שני מקרים ישתנה הדין ממה שכתבת בסעיף ב'? מדוע?
אם היה יותר סכך כשר מהסכך הפסול – כיוון שהסכך הפסול מתבטל.
אם קיצץ את הענפים ועכשיו הם כבר לא מחוברים.
- מהו התנאי שקציצת הענפים תועיל? מדוע?
נענוע כדי שלא יהיה תעשה ולא מן העשוי.
- הסבר בקצרה את הדין "תעשה ולא מן העשוי".
בשעת עשיית הסוכה, צריך שהסוכה תיבנה כסוכה כשרה. אסור שהסוכה קודם תיבנה כסוכה פסולה, ועל ידי הוספת פעולה נוספת על פעולת הבניה, אכשיר את הסוכה.
- מהם שני התנאים לכך שדבר כלשהו יהיה כשר לסכך?
- שלא יהיה מקבל טומאה.
- שיהיה גידולו מהארץ.
- באיזה מקרה דבר שגדל מהקרקע יקבל טומאה?
במקרה והכינו ממנו כלי.
- מה הדין של סכך שעשוי מחבילות של קש או זרדים? מדוע?
הסוכה פסולה. מדין תורה היה מותר לסכך בחבילות אלו, אך חכמים אסרו על כך, שמא האדם יאחז בידו חבילה של קש או עצים בשעה שהוא חוזר מהשדה והוא עייף, והוא יניח את החבילה על הסוכה, לא לשם מצוות סוכה, אלא כדי לנוח מעט, וכך תיווצר מציאות שהוא סיכך את סוכתו שלא לשם סוכה, אלא כדי לנוח מהדרך.
- אדם שסיכך בחבילת גפנים – באיזה מקרה יהיה הסכך כשר?
במקרה והתיר את החבילה.
- לאיזה חלק בסוכה, מותר להשתמש בחבילות של קש או זרדים?
לשם הדפנות.
- הסבר את מחלוקת ר' יהודה ור' מאיר בדין סיכוך בנסרים.
ר' יהודה ור' מאיר שניהם מודים שכאשר הנסר רחב ארבעה טפחים, אסור לסכך בו, מכיוון שארבעה טפחים הוא שיעור מקום חשוב, ואסור ששיעור מקום חשוב יהיה מסוכך בנסר. שניהם גם מודים שאם הנסר אינו רחב ארבעה טפחים, שמותר לסכך בו היות וחל על מקום הנסר דין תורת לבוד. הלכה למשה מסיני, שאם יש מרווח של פחות משלשה טפחים בין שני מקומות, הרי שמקומות אלו נחשבים כמקומות מחוברים, ולכן, גם במקרה והנסר קטן משלשה טפחים, אין זה נחשב שהוא חוצץ בין הסכך הכשר. המחלוקת היא רק במקרה והנסר גדול משלשה טפחים וקטן מארבעה טפחים: ר' יהודה מכשיר היות ואין על הנסר שם של מקום חשוב, ואילו ר' מאיר פוסל היות ואין כבר דין לבוד על מקום הנסר.
- מה הדין במקרה ואדם סיכך בצד הסוכה בנסר שהוא רחב ארבעה טפחים? מדוע?
הסוכה כשרה מדין דופן עקומה.
- הסבר בקצרה את הדין של דופן עקומה.
הלכה למשה מסיני, שאם בצד הסוכה יש סכך פסול בשיעור של פחות מארבע אמות, הרי שאנחנו אומרים שהדופן מתעקמת עד למקום הסכך הכשר, והסוכה כשרה. אמנם, כיוון שהדופן מתעקמת עד לסכך הכשר, אסור לאדם לישון או לאכול מתחת למקום הסכך הפסול.
- מלא את הטבלה הבאה – תקרה שאין עליה מעזיבה:
| הדין לפי בית שמאי | הדין לפי בית הלל |
ר' יהודה | לפקפק, לנענע כל אחד מהנסרים ולהניחו שוב לשם מצוות סוכה ובנוסף לכך יש ליטול כל נסר שני, כיוון שבנוסף לביטול בעיית "תעשה ולא מן העשוי" שנעשה על ידי נענוע הנסרים, צריך גם לבטל את התקרה על ידי נטילת כל נסר שני | שמספיק לפקפק או ליטול כל נסר שני, כיוון שאין צורך לבטל את התקרה ויש צורך רק לבטל את בעיית "תעשה ולא מן העשוי" |
ר' מאיר | יש ליטול נסר מבין כל שני נסרים | יש ליטול נסר מבין כל שני נסרים |
- מדוע סובר ר' יהודה שבית שמאי סוברים שבמקרה ואין לתקרה מעזיבה, שצריך גם לנענע את הסוכה וגם ליטול נסר? למה מועילה כל פעולה?
- יש לבטל את תעשה ולא מן העשוי – לכך מועיל הפקפוק.
- יש לבטל את התקרה על ידי נטילת נסר.
- מדוע סובר ר' יהודה שלפי בית הלל מספיק פקפוק או נטילת נסר?
כיון שכל מה שצריך לעשות זה רק לבטל את בעיית תעשה ולא מן העשוי.
- מדוע סובר ר' מאיר שלדעת כולם צריך ליטול נסר מבין כל שני נסרים?
כיוון שלפי שיטתו, אסור לסכך עם נסרים שהם גדולים משלושה טפחים לפי כולם.
- מה הדין של אדם שסיכך את סוכתו בשיפודי מתכת? מדוע?
אם יש בין השיפודים רווח של קצת יותר מהמקום שתופסים השיפודים, הסוכה כשרה, הואיל ויש כאן רוב סכך כשר. אולם, אם הרווח שבין השיפודים הוא קטן מהשטח שתופסים השיפודים עצמם, הסוכה פסולה, הואיל ורוב הסוכה מסוככת בדבר המקבל טומאה.
- מהם ארוכות המיטה? מה הדין של מי שסיכך בארוכות המיטה ומדוע?
ארוכות המיטה הן קורות שהולכות לאורך המיטה. הדין הוא שאם יש בין הארוכות רווח של קצת יותר מהמקום שתופסים הארוכות, הסוכה כשרה, הואיל ויש כאן רוב סכך כשר. אולם, אם הרווח שבין הארוכות הוא קטן מהשטח שתופסים הארוכות עצמן, הסוכה פסולה, הואיל ורוב הסוכה מסוככת בדבר המקבל טומאה.
- "החוטט בגדיש" – מה הדין המוזכר במשנה ומה הדין במקרה זה? מדוע?
אדם שמוציא את העומרים מגדיש של עומרים, וכך יוצר חלל שראוי לשבת בו לשם סוכה, הסוכה פסולה, משום תעשה ולא מן העשוי, שהרי הסוכה אינה נבנית כסוכה כשרה, אלא נעשית מאליה.
- מהי מחלוקת תנא קמא ור' יוסי, במקרה ובמקם שאדם יבנה את הדפנות שלו מלמטה למעלה, אדם שלשל דפנות מלמעלה לכיוון מטה?
תנא קמא – אם יש שלושה טפחים בין הקרקע לדופן, הסוכה פסולה, אך אם יש פחות מכן, הסוכה כשרה. ר' יוסי – גם אם יש מרווח של שלושה טפחים בין הקרקע לדופן, הסוכה עדיין סוכה כשרה, עד שיהיה מרווח של עשרה טפחים בין הקרקע לדופן.
- מהו הגובה המינימאלי לדופן כשרה של סוכה?
10 טפחים.
- מה הדין במקרה ואדם שם רווח של שלושה טפחים בין הדופן לבין מקום תחילת הסכך? מדוע?
הסוכה פסולה כיוון שהתבטל דין לבוד.
- מהו דין לבוד?
הלכה למשה מסיני, שאם יש מרווח של פחות משלשה טפחים בין שני מקומות, הרי שמקומות אלו נחשבים כמקומות מחוברים.
- מדוע במקרה ואדם הרחיק את הסיכוך שלושה טפחים מהדפנות, איננו אומרים שחל כאן דין דופן עקומה?
כיוון שדין דופן עקומה שייך רק במקרה ויש סכך, אלא שהסכך הוא פסול.
- הבא את שלושת הדוגמאות שכתבה המשנה בהם מתקיים דין דופן עקומה.
- בית שנפחת וסיכך על גביו.
- חצר מוקפת באכסדרה.
- סוכה גדולה שהקיפו אותה בדברים שאין מסככים בה.
- הסבר את שני המקרים: אדם שעשה את סוכתו כמין צריף או שסמך את הסוכה לכותל?
אדם שעשה את הסוכה שלו כמו צריף, כלומר: הדפנות הונחו באלכסון כך שגג הסוכה נראה כמשולש (^) ואין בגג הסוכה טפח. העמיד את סכך הסוכה על גבי כותל ביתו, כך שהסכך יורד כמעין שיפוע מקיר הבית ואין בגג הסוכה טפח.
- סכם בקצרה את מחלוקת תנא קמא ור' אליעזר בדין סוכה שעשאה כמין צריף או שסמכה לכותל.
| הדין | הטעם |
ר' אליעזר | הסוכה פסולה | אין לסוכה גג, כיוון שרוחב הגג הוא פחות מטפח. |
חכמים | הסוכה כשרה | גם אם אין בגג טפח – גג נחשב גג. |
- כתוב את דיני מחצת לפי כל אחת מהשיטות:
| מחצלת גדולה | מחצלת קטנה |
תנא קמא | תלוי במטרת עשייתה. אם נעשתה לצורך שכיבה, הרי שהיא כלי ופסולה, אך אם עשאה שלא לצורך שכיבה, אינה מקבלת טומאה וכשרה | תמיד מקבל טומאה – כיוון שסתם עשויה לצורך שכיבה. |
ר' אליעזר | תלוי במטרת עשייתה. אם נעשתה לצורך שכיבה, הרי שהיא כלי ופסולה, אך אם עשאה שלא לצורך שכיבה, אינה מקבלת טומאה וכשרה | תלוי במטרת עשייתה. אם נעשתה לצורך שכיבה, הרי שהיא כלי ופסולה, אך אם עשאה שלא לצורך שכיבה, אינה מקבלת טומאה וכשרה |
שאלות - פרק ב'
- מה הדין של אדם שישן מתחת למיטה שנמצאת בסוכה? מהי הסברא לדין?
תנא קמא – האדם לא יצא ידי חובתו היות ויש דבר שחוצץ בינו לבין הסכך של הסוכה.
ר' יהודה- האדם יצא ידי חובתו כיוון שהמיטה היא דירת ארעי והסוכה היא דירת קבע ואין דירת ארעי מבטלת דירת קבע.
- מהו המקרה ממנו רצה ר' יהודה להוכיח כדבריו?
היו נוהגים לישן מתחת למיטה בפני הזקנים, בפני החכמים, והזקנים לא העירו על כך. מכך שהזקנים לא העירו על כך, סימן שמותר לאדם לישן מתחת למיטה.
- מאיזה מקרה רצה ר' שמעון להביא הוכחה לשיטתו של תנא קמא?
מכך שכאשר היו באים לר"ג, היה טבי, שהיה עבד כנעני ופטור ממצוות סוכה, ישן מתחת למיטה, ור"ג אמר לכל מי שנכח שם שטבי הוא עבד כשר ויודע שעבד פטור מסוכה, ולכן הוא ישן מתחת לסוכה.
- הסומך סוכתו בכרעי המיטה:
- מה הדין שנאמר במשנה?
אדם שבנה את מיטתו מעל גבי מיטה.
- מה דינו של אדם שסמך סוכתו בכרעי המיטה? מדוע?
תנא קמא סובר שהסוכה כשרה.
ר' יהודה סובר שהסוכה פסולה הואיל והסוכה צריכה להיות יציבה שהרי סוכה צריכה להיות דירת קבע, וללא המיטה, הסוכה אינה יציבה.
- מהי סוכה מדובללת ומה הדין של סוכה זו?
סוכה שהסכך אינו ישר, אלא קנה אחד של הסכך גבוה מהקנה השני, ובין הקנים נכנסת השמש וכתוצאה מכך חמתה של הסוכה מרובה מצילתה. יש בסוכה מספיק סכך כדי שרוב הסוכה תהיה בצל, אך בגלל שהסכך אינו מונח בצורה ישרה, אלא בצורה של קנה עולה וקנה יורד, השמש נכנסת בין הקנים וחמתה מרובה מצילתה. הסוכה כשרה.
- מה דין סוכה שהסכך שעליה דליל?
אם צילתה מרובה מחמתה – הסוכה כשרה.
- מה דין סוכה שהסכך שלה הוא כל כך עבה עד שלא ניתן לראות משם את הכוכבים?
הסוכה כשרה.
- מה הדין בכל אחד מהמקרים הבאים:
המקרה | הדין | הטעם |
עשה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה | כשרה ומותר לעלות אליה ביו"ט ראשון. | אין שום סיבה שלא ניתן יהיה לעלות לסוכה. |
עשה סוכתו בראש האילן או בראש הגמל | כשרה אך אסור לעלות אליה ביו"ט ראשון. | אסור לעלות לאילן או להשתמש בבעל חיים ביו"ט. |
- הסבר את המקרים הבאים וכתוב מה הדין בכל מקרה:
- שתים באילן ואחת בידי אדם, או שתים בידי אדם ואחת באילן, כשרה, ואין עולין לה ביום טוב - במקרה ואדם בנה סוכה בצורה הבאה: את רצפת הסוכה תמך על ידי שני עצים (כך שאין ריצפת הסוכה נוגעת בקרקע, אלא סמוכה על עצים אלו) וגזעי העצים משמשים לדפנות מהרצפה ומעלה, ואת הדופן השלישית בנה האדם מהקרקע עד למעלה, כך שהדופן השלישית עשויה בידי אדם וכן רצפת הסוכה נתמכת על ידי דופן אחת שעשויה בידי אדם. או במקרה והאדם הסמיך את הסוכה על שתי דפנות שבנה בעצמו אך את הדופן השלישי הסמיך לאילן – הסוכה כשרה אך אסור לעלות אליה ביום טוב ראשון או בחג, כיוון שאם יינטל האילן, הסוכה תקרוס, ולכן אם עולה לסוכה, הרי שהוא משתמש באילן שהוא דבר האסור.
- שלש בידי אדם ואחת באילן, כשרה, ועולין לה ביום טוב - אם אדם בנה סוכה כאשר הוא הסמיך את הסוכה על גבי שלש דפנות שנעשו בידי אדם, ורק את הדופן הרביעית הסמיך על גבי אילן, כך שאם יינטל האילן, הסוכה עדיין תעמוד, הסוכה כשרה ומותר לעלות אליה ביום טוב.
- מהו הכלל שהמשנה נותנת לכך שמי שמשתמש באילן כדי לבנות סוכה – הסוכה תהיה כשרה.
אם האילן יינטל והסוכה עדיין תעמוד, הסוכה כשרה ומותר לעלות אליה ביום טוב. אולם, אם הסוכה תקרוס בשעה שיינטל האילן, הסוכה אמנם כשרה, אך אסור לעלות לה ביום טוב כיוון שהוא משתמש באילן ביום טוב.
- מה דין סוכה שאילנות משמשים לדפנות הסוכה?
הסוכה כשרה.
- מהם שלוחי מצווה ומה דינם לעניין קיום מצוות סוכה? מדוע?
אנשים שנשלחו כדי לעשות מצווה מסוימת. שלוחי מצווה פטורים מקיום מצוות סוכה. העוסק במצווה פטור מהמצווה.
- מה דין חולה ומי שמשמש את החולה לעניין קיום מצוות סוכה? מדוע?
פטורים, כיוון שהתורה אמרה תשבו כעין תדורו, וכאן, גם בבית רגיל, היה מהשמש צמוד לחולה.
- האם מותר לאכול ולשתות מחוץ לסוכה?
אכילת ארעי מותרת. אכילת קבע אסורה. שתייה תמיד מותרת.
- מהם שני המקרים שכתבה המשנה לכך שהביאו בפני חכמים מסוימים אכילה שאינה אכילת קבע, ובכל זאת אמרו להעלות את האוכל לסוכה? מה רצתה המשנה לחדש מדין זה?
לר' יוחנן הביאו לטעום תבשיל שאין בה אכילת קבע. לרבן גמליאל הביאו שתי כותבות ודלי של מים. המשנה רצתה לחדש שניתן להקפיד שלא לאכול אכילה שאינה אכילה של קבע מחוץ לסוכה ואין בכל משום יוהרא.
- מהם שלושת הדברים שהיה עושה ר' צדוק כאשר היו נותנים לו אוכל שהוא פחות משיעור של ביצה?
- היה אוכל אותו מחוץ לסוכה.
- לא היה נוטל ידיו – אלא היה נוטל את האוכל במפה.
- לא היה מברך אחריו ברהמ"ז.
- כמה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה? פרט.
לר"א- 14 סעודות. בכל יום מימי חג הסוכות חייב לאכול סעודה אחת בבוקר וסעודה אחת בערב.
חכמים – חייב לאכול רק סעודה אחת בליל יו"ט ראשון ובשאר הימים חייב לאכול בסוכה רק אם רוצה לאכול סעודה, אך אם אינו רוצה לאכול סעודה – אינו חייב לאכול.
- מהיכן למדו חכמים שיש חובה על האדם לאכול בסוכה בליל יום טוב ראשון?
מחיוב אכילת מצה.
- מה דין אדם שלא אכל בסוכה את אחת מסעודותיו שחייב לאכול בסוכה?
לר"א – יכול להשלים ולחכמים אינו יכול להשלים.
- הסבר: "מעוות לא יוכל לתקון".
אין אפשרות לתקן את הדבר המעוות שעשה.
- מה דינו של אדם שראשו ורוב גופו היו בתוך הסוכה אלא שהשולחן שלו היה בתוך הבית? מדוע?
ב"ש פוסלים כיוון שחוששים שמא הוא יימשך אחרי השולחן. ב"ה מכשירים.
- כיצד ניסו בית הלל להוכיח כשיטתם? מה ענו בית שמאי לבית הלל על הוכחתם?
ב"ה אמרו לב"ש היה מקרה בו הלכו זקני ב"ש וזקני ב"ה ביחד כדי לבקר את ר' יוחנן החורני שישב בסוכה כאשר ראשו ורובו היו בתוך הסוכה ושולחנו היה בתוך הבית, ולא אמרו שום דבר לר' יוחנן החורני. ב"ה ענו לב"ש שבאמת הזקנים כן אמרו לר' יוחנן החורני שאם כך הוא מקיים את מצוות סוכה, הרי שלא קיים את מצוות סוכה מימיו.
- המשנה מונה שלושה שפטורים ממצוות סוכה. מיהם השלושה ומדוע הם פטורים ממצוות סוכה?
נשים – כיוון שזו מצוות עשה שהזמן גרמא.
עבדים כנענים – כיוון שחייבים במצוות שנשים חייבות בהן, והרי נשים פטורות ממצוות סוכה.
קטנים – פטורים מכל המצוות.
- באיזה מקרה קטן חייב במצוות סוכה גם לפי תנא קמא?
במקרה וכבר אינו צריך לאימו.
- מהו המקרה עם שמאי הזקן שהביאה המשנה? מה רצתה המשנה להוכיח ממקרה זה?
כלתו של שמאי הזקן ילדה ושמאי פיחת את הטיט שעל גבי התקרה כדי לסכך את התקרה. ממקרה זה רצתה המשנה להוכיח ששמאי סובר שקטן, גם אם אינו צריך לאימו, חייב במצוות סוכה.
- כיצד עושה אדם את סוכתו קבע וביתו ארעי במשך חג הסוכות?
אם יש לו כלים נאים וכדו' – הוא מביא אותם לסוכה.
- במקרה ובחג הסוכות יורדים גשמים – מתי מותר לאדם לצאת מהסוכה?
כאשר המקפה – תבשיל של גריסים תסריח מהגשם.
- מהו המשל ומהו הנמשל שהביאה המשנה לכך שה' מוריד גשם באמצע חג הסוכות?
המשל הוא שעבד הגיע כדי למזוג כוס לאדון שלו, והאדון, במקום לאפשר לעבד למזוג לו כוס, שפך קיתון של מים על העבד. הנמשל הוא: האדון הוא הקב"ה, העבד הוא בני ישראל ומזיגת הכוס לאדון הוא קיום מצוות סוכה. אם ה' מוריד גשם בשעה שבני ישראל מקיימים מצוות סוכה, ה' מראה בכך שחלילה אינו רוצה במצוותם, והוא מונע את קיום המצווה על ידי הורדת הגשם.
שאלות - פרק ג'
- מדוע לולב גזול פסול ביום הראשון ומדוע הוא פסול בשאר ששת ימי חג הסוכות? מה יהיה דין לולב שאול לפי כל אחת מהסיבות?
ביום הראשון הפסול הוא בגלל שכתוב "ולקחתם לכם" והכוונה היא משלכם, וממילא גם לולב שאול יהיה פסול ביום הראשון. בשאר הימים פסול לולב גזול הוא רק מצד מצווה הבאה בעבירה, וממילא לולב שאול שאין בנטילתו עבירה, הוא כשר בשאר הימים.
- "לולב היבש":
- מהו לולב יבש?
לולב שיבשו רוב עליו ברוב כל עלה או שיבשה שדרתו.
- מדוע לולב יבש פסול?
מדין "זה אלי ואנוהו".
- לולב של אשירה?
- מהי לולב של אשירה?
לולב שהעץ תמר עליו גדל נאבד לע"ז שנקראת אשרה.
- מדוע לולב של אשירה פסולה?
מכיוון שדינה לשריפה וממילא נחשב הדבר כאילו אין כאן לולב כלל.
- ושל עיר הנידחת:
- מהי לולב של עיר הנידחת?
לולב שגדל על עץ דקל בעיר שכולה עבד ע"ז.
- מדוע לולב של עיר הנידחת פסולה?
מכיוון שדינה לשריפה וממילא נחשב הדבר כאילו אין כאן לולב כלל.
- מה דין לולב שנקטם ראשו?
פסול.
- הסבר "נפרצו עליו" – מה הדין במקרה זה?
נשרו רוב עליו – הלולב פסול.
- נפרדו עליו:
- מה המקרה שכתוב במשנה?
שעלי הלולב נפתחו והתקשו.
- מה דין לולב שנפרדו עליו?
לפי ת"ק הלולב כשר. לפי ר' יהודה יש לאגוד את הלולב הזה.
- מהו לולב של ציני הר הברזל ומה דינו?
לולב שגדל במקום שנקרא ציני הר הברזל, שם עלי הלולב אינם מגיעים אחת לשנייה. לולב כזה הוא כשר.
- מהו האורך המינימאלי של לולב?
לולב שיש בשדרה שלו שלושה טפחים, ואז צריך עוד טפח כדי לאחוז בלולב, סך הכל צריך ארבעה טפחים.
- מהם ענבי ההדס? מה הדין במקרה ולהדס יש מספר רב יותר ענבים מאשר עלים?
ענבי ההדס הם מעין פירות ענבים שגדלים על ההדס. במקרה ויש יותר ענבים מאשר עלים – ההדס פסול.
- במקרה ויש יותר ענבים מאשר עלים – מה ניתן לעשות כדי להכשיר את ההדס?
להוריד את הענבים.
- מדוע אסור להוריד ביום טוב עצמו עלים מההדס כדי להכשירו?
כיוון שיש בדבר משום מתקן ואסור לתקן ביו"ט.
- מהי הצפצפה ומה דינה?
שיח שדומה במראהו לערבה אך היא פסולה לנטילה.
- מהי ערבה כמושה ומה דינה?
ערבה שכמשו עליו, שעליה התחילו לנבול. הערבה כשרה.
- מה דין ערבה שנשרו רק מקצת העלים שלה?
כשרה.
- מהי ערבה של בעל ומה דינה?
ערבה שאינה גדלה על הנחל אלא גדילה על מי גשמים. ערבה זו כשרה.
- מלא את הטבלה הבאה על פי המשנה:
| כמות ההדסים והאם מתיר קטומים | כמות הערבות | כמות האתרוגים | כמות הלולבים |
ר' ישמעאל | 1 שאינו קטום | 2 | 1 | 1 |
ר' טרפון | 3 ומתיר קטומים | 2 | 1 | 1 |
ר' עקיבא | 1 | 1 | 1 | 1 |
- מהי ההגדרה של אתרוג יבש?
אתרוג שאינו מוציא עוד ליחה.
- אתרוג של ערלה:
- מהו אתרוג של ערלה?
אתרוג הגדל על עץ שעוד לא עברו שלוש שנים מאז שניטע.
- מדוע אתרוג של ערלה פסול לנטילה?
כיוון שאינו ראוי לאכילה.
- מהו אתרוג של תרומה טמאה ומה דינה? מדוע?
אתרוג שהפרישו אותה לשם תרומה והאתרוג נפסל. האתרוג פסול לנטילה מפני שאינו ראוי לאכילה.
- מדוע לכתחילה אסור ליטול אתרוג של תרומה טהורה? הרי תרומה טהורה ראויה לאכילה?
כיוון שיש חשש שעל ידי הנטילה נכשיר את האתרוג לקבל טומאה ואסור להפסיד תרומה.
- אתרוג של דמאי:
- מהו דמאי?
רוב עמי הארץ אמנם מפרישים תרומה גדולה, אך חכמים חששו למיעוט עמי הארץ שאינם מפרישים תרומה גדולה, ולכן גזרו מדרבנן שהלוקח תבואה מעם הארץ יפריש תרומה גדולה ללא ברכה מספק.
- מה דין של אתרוג של דמאי? מדוע?
בית שמאי פוסלים – היות ואדם רגיל אינו יכול לאכול אתרוג של דמאי עד שיפריש ממנו תרומות ומעשרות מספק, הרי שהאתרוג אסור באכילה וכדי שלולב יהיה כשר לנטילה האתרוג חייב להיות ראוי להיות ראוי לאכילה.
בית הלל מכשירים – היות ומותר להאכיל פירות דמאי לעני גם ללא הפרשת תרומות ומעשרות, ואדם רגיל יכול להפקיר את כל נכסיו ולהיחשב עני, וממילא אין אתרוג של דמאי נחשב שאינו ראוי לאכילה.
- אתרוג של מעשר שני:
- מהו מעשר שני ובאלו שנים חל?
במחזור של שבע שנים, בשנים א-ב-ד-ה, יש לקחת עשר אחוז מהפירות ולהעלות אותם לירושלים ולאוכלם שם. אם לאדם יש הרבה פירות כך שקשה לו להעלותם לירושלים, הוא יכול לחלל את הפירות על מטבע ולהעלות את המטבע לירושלים ושם לקנות מאכלים ולאוכלם בירושלים.
- מדוע לכתחילה אסור ליטול אתרוג של מעשר שני? הרי מעשר שני ראוי לאכילה?
כיוון שיש חשש שעל ידי הנטילה נכשיר את האתרוג לקבל טומאה ואסור להפסיד מעשר.
- חזזית:
- מהי חזזית?
מעין בועה.
- מה דין אתרוג שעלתה עליו חזזית?
אם החזזית היא על רוב האתרוג – האתרוג פסול אך אם החזזית עלתה על מיעוט האתרוג, האתרוג כשר.
- "נקלף נסדק":
- הסבר כל אחד מהמקרים הללו.
במקרה וקליפת האתרוג התקלפה או במקרה והיה סדק לאורך האתרוג, כלומר שיש מעין שקע לאורך האתרוג.
- מה הדין במקרים אלו?
האתרוג פסול.
- הפיטם והעוקץ:
- מהו הפיטם ומהו העוקץ?
הפיטם הוא החלק העצי שיוצא מהחלק העליון של האתרוג והעוקץ הוא החלק העצי שיוצא מהחלק התחתון של האתרוג ובו הוא מחובר לעץ.
- מה הדין במקרה והפיטם או העוקץ נפל מהאתרוג?
הפיטם – האתרוג פסול.
העוקץ – האתרוג כשר.
- מהו דין אתרוג שיש בו נקב?
אם הנקב חיסר מהאתרוג, האתרוג פסול. אולם, אם אין הנקב מחסר באתרוג, האתרוג כשר.
- מהו אתרוג הכושי ומה דינו?
אתרוג שהוא שחור – פסול.
- אתרוג הירוק ככרתי:
- מהו אתרוג שירוק ככרתי?
אתרוג שצבעו הוא צבע ירוק כהה.
- מה דינו של אתרוג שירוק ככרתי?
ר' מאיר מכשיר ור' יהודה פוסל.
- מהו השיעור המינימאלי של אתרוג ומהו השיעור המקסימאלי של אתרוג?
מינימאלי – ר' מאיר אומר שכאגוז ור' יהודה סובר שכביצה.
מקסימאלי – ר' יהודה סובר שאם האתרוג גדול מידי כדי שיוכל להחזיק שני אתרוגים בידיו, הרי שהאתרוג גדול מידי, ואילו ר' יוסי סובר שמותר לאתרוג להיות גם כל כך גדול כך שכדי לאחוז אותו יזדקק לשני ידיים.
- אגד הלולב:
- מהי מחלוקת ר' יהודה ור' מאיר באגידת הלולב? מהי סברתו של כל אחד מהם?
ר' יהודה סובר שיש מצווה לאגוד את הלולב, וממילא מותר לאגוד את הלולב רק במינו, על ידי עלה של לולב, שהרי אם יאגוד בדבר אחר, הרי שהדבר ייחשב שהוא עובר על בל תוסיף.
ר' מאיר סובר שאין מצווה לאגוד את הלולב, וממילא מותר לאגוד את הלולב על ידי דבר שאינו ממין הלולב.
- כיצד ניסה ר' מאיר להוכיח כשיטתו?
שאנשי ירושלים היו אוגדים על ידי גימונית של זהב.
- כיצד דחו את ראייתו של ר' מאיר?
אמרו שאנשי ירושלים היו יוצאים ידי חובת אגד באגד תחתון שהיה ממין הלולב, וממילא אגד הזהב לא היה חלק מהמצווה שלהם.
- מהם שתי הדעות לגבי המקומות בהם היו מנענעים את הלולב?
- בית הלל – בהודו תחילה וסוף (2 מקומות) ואנא ה' הושיעה נא.
- בית שמאי - בהודו תחילה וסוף (2 מקומות) ואנא ה' הושיעה נא וגם באנא ה' הצליחה נא (סה"כ ארבעה מקומות).
- כיצד ניסה ר' עקיבא להוכיח כדברי בית הלל לגבי המקומות בהם היו מנענעים את הלולב?
שכאשר היה צופה ברבן גמליאל ור' יהושע היה רואה שהם היו מנענעים את הלולב רק באנא ה' הושיעה נא כמו בית הלל.
- מה הדין במקרה ואדם הלך בדרך ולא היה לו לולב בדרך ליטול?
ייטול כשיחזור לביתו.
- מה הדים במקרה ואדם לא נטל את הלולב בבוקר?
יכול ליטול עד הערב.
- "מי שהיה עבד או אישה מקרין אותו".
- מהו המקרה המובא במשנה?
שאדם אינו יכול לקרוא לבד את ההלל, ואז הוא צריך שעבד אישה או קטן יקריאו לו את ההלל מילה במילה.
- במקרה ואדם אינו יודע לקרוא את ההלל לבד ויש לו אפשרות שקטן או גדול יסייע לו לקרוא את ההלל. מה הדין בכל אחד מהמקרים? ממה נובע הבדל זה?
קטן – צריך להקריא לו מילה במילה והאדם חוזר אחריו.
גדול – עונה הללויה אחרי כל מה שהגדול אומר.
סיבת ההבדל היא מכיוון שגדול יכול להוציא את האדם השני ידי חובה, ולכן אין האדם צריך לחזור אחריו מילה במילה. אולם, הקטן אינו יכול להוציא את האדם ידי חובה שהרי הוא אינו מחויב בדבר ולכן צריך להקריא לאדם מילה במילה והאדם חוזר אחריו.
- מה אמרה המשנה לגבי אדם שמקרין לפניו עבד, אישה או קטן את ההלל? מדוע?
שתבוא לו מארה – כיוון שלא למד איך לקרוא את ההלל לבד.
- "מקום שנהגו לכפול יכפול. לפשוט יפשוט. לברך יברך".
- מהו ההכפלה הכתובה במשנה?
לומר את סוף ההלל כפול – למשל לומר פעמיים את ברוך הבא בשם ה'.
- מהו הפישוט המוזכר במשנה?
שלא לכפול את סוף ההלל. למשל לומר פעם אחת את ברוך הבא בשם ה'.
- מהי הברכה המוזכרת במשנה?
ברכה על ההלל.
- במה תלוי הדבר אם לכפול, לפשוט או לברך?
במנהג המקום.
- אתרוג של השנה השביעית:
- מדוע לא ניתן לקנות אתרוג של השנה השביעית כמו שקונים אתרוג בכל שנה?
כיוון שאסור לסחור בפירות שביעית.
- כיצד קונה אדם אתרוג של השנה השביעית?
משלם על הלולב ומבליע בדמי הלולב את דמי האתרוג.
- תקנות רבן יוחנן בן זכאי:
- כמה ימים היו נוטלים את הלולב לפני תקנת רבן יוחנן בן זכאי? פרט.
במדינה היו נוטלים יום אחד ובמקדש שבעה ימים.
- מדוע תיקן רבן יוחנן בן זכאי ליטול את הלולב במדינה שבעה ימים?
זכר למקדש.
- מהו יום הנף? באיזה תאריך חל?
יום הנף הוא יום הנפת העומר במקדש – ט"ז ניסן, היום הראשון של חול המועד פסח.
- מה היה אסור לעשות לפני הנפת העומר?
לאכול מהתבואה החדשה.
- במקרהו לא ניתן להניף את העומר, ממתי מותר להתחיל לאכול תבואה חדשה?
זריחת החמה של ט"ז ניסן.
- מה אסר רבן יוחנן בן זכאי לעשות בימינו ביום הנפת העומר? מה הצורך בתקנה זו?
שיהא יום הנף כולו אסור באכילה של התבואה החדשה, למרות שזריחה התירה זאת. סיבת התקנה היא מכיוון שאנשים יתרגלו לאכול ללא הנפת העומר, וייתכן שביהמ"ק ייבנה בט"ו ניסן, ואנשים יחשבו שמותר להם לאכול מהתבואה החדשה גם ללא הנפת העומר, היות ויזכרו שעשו כן בשנה שעברה, ולא יידעו שלאחר שנבנה ביהמ"ק, יש צורך להקריב את קרבן העומר כדי שיהיה מותר לאכול מהתבואה החדשה.
- יום טוב ראשון שחל בשבת:
- מתי היו מביאים את הלולבים לבית הכנסת במקרה שיום טוב ראשון של סוכות חל בשבת? מה הצורך בכך?
היו מביאים את הלולבים לבית הכנסת בע"ש, היות ולא ניתן לטלטל את הלולבים בשבת, שהרי יש בכך טלטול של ארבע אמות ברה"ר.
- מדוע במקרה זה, היה צריך כל אחד להכיר דווקא את הלולב שלו?
כיוון שביום הראשון כל אדם צריך ליטול דווקא את הלולב שלו, שהרי כתוב "ולקחתם לכם" – משלכם.
- הוכח שאדם שהיה טרוד במצווה והוא עבר בזמן שהיה עסוק בקיום המצווה על מצוות לא תעשה – אדם זה פטור מהבאת קרבן חטאת.
ר' יוסי סובר שאדם שהיה עסוק בנטילת הלולב ושכח והוציא את הלולב בשבת, בכל זאת פטור מקיום המצווה.
- מה מותר לאישה לעשות בשבת לאחר שהיא מקבלת את הלולב חזרה מבנה או בעלה?
להחזיר למים.
- לפי ר' יהודה: מה מותר לעשות בכל אחד מהימים הבאים עם הלולב:
- שבת – להחזיר למים.
- יום טוב – להוסיף מים.
- חול המועד – להחליף את המים.
פרק ד'
- מהי מצוות ערבה?
היו מניחים ערבות מסביב למזבח ומקיפים את המזבח.
- מהם ההלל והשמחה? כמה ימים נוהגים?
הלל – אמירת ההלל.
שמחה – אכילת בשר קרבנות שלמים.
שניהם נוהגים שמונה ימים.
- מהי מצוות ניסוך המים? כמה ימים נוהגת?
בחד הסוכות היו לוקחים מים ושופכים אותו על מעין צינור שהיה על המזבח. נוהג שבעה ימים.
- מה החליל? כמה ימים בסוכות נוהגת?
החליל שהיו מנגנים איתו בשמחת בית השואבה.נוהגת חמישה או שישה ימים.
- באיזה מקרה נוטלים לולב במשך שבעה ימים ובאיזה מקרה נוטלים לולב שישה ימים? מדוע?
במקרה ויום טוב ראשון של חג חל בשבת, נוטלים לולב במשך שבעה ימים, היות וביום טוב ראשון נטילת לולב דוחה שבת, שהרי מדאורייתא נוטלים לולב ביו"ט ראשון. במקרה ויום טוב ראשון חל ביום חול, וממילא בחול המועד יחול שבת, בשבת חול המועד לא נוטלים לולב, היות ונטילת לולב דוחה שבת רק במקרה ושבת חלה ביו"ט ראשון.
- באיזה מקרה מתקיימת מצוות ערבה שישה ימים ובאיזה מקרה מתקיימת מצוות ערבה שישה ימים?
- במקרה ויום טוב אחרון של חג חל בשבת, מקיימים מצוות ערבה במשך שבעה ימים, היות וביום טוב אחרון מצוות ערבה דוחה שבת, שהרי הלכה למשה מסיני אומרת שמקיימים מצוות ערבה ביום השביעי של חג הסוכות. במקרה ויום טוב אחרון חל ביום חול, וממילא בחול המועד יחול שבת, בשבת חול המועד לא מקיימים מצוות ערבה, היות ומצוות ערבה דוחה שבת רק במקרה ושבת חלה ביו"ט אחרון.
- במקרה ויום טוב ראשון של חג הסוכות חל בשבת, מדוע היה צריך להביא את הלולבים לבית המקדש עוד בערב שבת?
כיוון שאסור לטלטל בשבת.
- מי היה אחראי על קבלת הלולבים בבית המקדש והיכן היו מניחים אותם?
החזנים היו מסדרים אותם על גבי האצטבאות.
- מיהם החזנים? מהם האצטבאות?
חזנים – שמשים שהיו משמשים בביהמ"ק.
אצטבאות – מעין מושבים של אבן שהיו מסביב לרחבה של הר הבית
- מה ההבדל בין המקום בבית המקדש בו היו מניחים כולם את הלולבים שלהם לבין המקום בו היו מניחים הזקנים את הלולבים שלהם? מדוע?
כולם היו מניחים את הלולבים ע"ג האצטבאות כאשר הזקנים היו מניחים אותם בתוך הלשכה כדי שלא ידחפו אותם בשעה שהם יבואו לקחת את הלולבים.
- מה היו מלמדים כל אדם שהביא את הלולב שלו לבית המקדש לומר? מה היה הצורך בכך?
היו מלמדים אותם לומר שהם מקנים את הלולב שלהם למי שיקבל אותו בטעות. כיוון שביום הראשון אדם אינו יוצא ידי חובה בלולבו של חברו.
- מדוע תיקנו בית דין שלא ייטלו לולבים בבית המקדש אלא כל אחד ייטול לולב בביתו?
כיוון שראו שהיו חוטפים את הלולבים אחד מהשני והגיעו לידי סכנה.
- מהיכן היו מביאים את ענפי הערבה לצורך קיום מצוות הערבה? היכן היה מקום זה?
ממוצא. למטה מירושלים.
- מהם מורביות של ערבה? מה היו עושים איתם?
ענפים של ערבות, היו זוקפים אותם בצידי המזבח.
- מה היו עושים בשעה שהניחו את ענפי הערבה על גבי המזבח?
תוקעים בשופר.
- מה היו אומרים בשעה שהקיפו את המזבח?
ת"ק – אנא ה' הושיעה נא אנא ה' הצליחה נא.
ר"י – אני והו הושיעה נא.
- כמה פעמים היו מקיפים את המזבח בכל אחד מימות חג הסוכות?
בכל יום היו מקיפים את המזבח יום אחד חוץ מהיום השביעי בו היו מקיפים את המזבח שבע פעמים.
- "בשעת פטירתן":
- מהי שעת פטירתן?
בשעה שסיימו להקיף את המזבח.
- מה היו אומרים בשעת פטירתן? הסבר.
ת"ק – יפי לך מזבח – ע"י הכבוד שאנחנו עושים לך – קיום מצוות ערבה אתה מכפר לנו.
ר"א – ליה ולך מזבח – אנחנו מודים לה' ומשבחים את המזבח שהוא מכפר עלינו.
- מה ההבדל בין קיום מצוות ערבה ביום חול לקיום מצוות הערבה בשבת? מדוע היה צורך בכך?
ביום חול – היו מלקטים את הערבות באותו היום.
בשבת – היו מלקטים את הערבות בע"ש, כיוון שאסור ללקט ערבות בשבת ואסור לטלטל אותם.
- מה סובר ר' יוחנן בן ברוקא שהיו עושים ביום השביעי של חג הסוכות במקום קיום מצוות ערבה? כיצד קרא ליום זה?
ביו מביאים ענפי דקל והיו חובטים אותם על הקרקע. יום זה נקרא יום חיבוט חריות.
- מהם חריות?
ענפים.
- מדוע היה מותר לאכול ביום השביעי של חג הסוכות רק את האתרוגים של הקטנים?
כיוון שגדול מחויב בקיום מצוות לולב, ולכן האתרוג שלו הוקצה לאורך כל היום השביעי.
- מתי היה מותר לאכול את האתרוגים של הגדולים?
לאחר שיצא חג הסוכות לגמרי.
- מה למדה המשנה מכך שיש חיוב הלל ושמחה לאורך שמונה ימים?
שאדם חייב לכבד את שמיני עצרת, לומר הלל ולאכול קרבנות שלמים בשמיני עצרת, כמו שחייב גם לאורך שבעת ימי חג הסוכות.
- מה מותר ומה אסור לאדם לעשות ביום השביעי של חג הסוכות? מדוע?
אסור לו לפרק את סוכתו – כיוון שהסוכה הוקצתה למצווה ולכן עד שמסתיים החג, אסור לפרק את הסוכה. מותר לו להוריד את הכלים והמצעים הנאים מכיוון שזה נראה שהוא מכין את ביתו לכבוד שמיני עצרת.
- ניסוך המים:
- מה כמות המים שהכילה הצלוחית שמילאו בה מים לצורך ניסוך המים? דייק בתשובתך.
ת"ק- שלושה לוגים. ר"י –לוג אחד.
- מהיכן היו ממלאים מים לצורך ניסוך המים?
מעיין השילוח.
- מהו שער המים ומה היו עושים כאשר הגיעו לשם עם צלוחית המים של ניסוך המים?
שער שבעזרה דרכו היו מכניסים את המים. היו תוקעים בשופר תקיעה תרועה תקיעה.
- כאשר היה עולה בכבש לנסך את המים, להיכן היה פונה?
לצד שמאל.
- לצורך מה שימשו שני הספלים שהיו על גבי המזבח?
האחד לצורך ניסוך המים והשני לצורך ניסוך היין.
- ממה היו עשויים הספלים שהיו על המזבח? באיזה צבע היו? מדוע?
ת"ק – מכסף שהשחיר.
ר"י – חרס והיו שחורים מפני היין.
- מה ההבדל בין שני הנקבים שהיו על הספלים של המזבח? ממה נבע הבדל זה?
לספל שהיה מיועד ליין היה נקב גדול יותר מהנקב של הספל שהיה מיועד למים מכיוון שהיין סמיך יותר ורצו שהמים והיין ירדו מהספל באותו קצב.
- איזה ספל היה של המים ואיזה ספל היה של היין?
מזרחי – יין. מערבי – מים.
- מהם שלושת הדברים שחולק ר' יהודה על תנא קמא לגבי ניסוך המים?
- ממה היו הספלים עשויים – האם מחרס (ר"י) או חרס (ת"ק).
- לפי ת"ק ניסוך המים היה רק שבעה ימים ואילו לר"י היה גם ניסוך המים בשמיני עצרת.
- בכמה מים ניסכו: ת"ק סובר ששלושה לוגים ואילו ר"י סובר שלוג אחד.
- מה היו אומרים למי שניסך את המים? מה היה הצורך בכך?
להגביה את ידיו כדי שיראו שהוא באמת שופך את המים לתוך הספל שאמורים להכניס אליו את המים, מכיוון שפעם אחת היה צדוקי ששפך את המי על רגליו.
- מהם שני ההבדלים בין ניסוך המים ביום חול לניסוך המים בשבת? מדוע?
- זמן המילוי – ביום חול היו ממלאים באותו יום ובשבת היו ממלאים בערב שבת מכיוון שאסור לטלטל את המים מהשילוח לבית המקדש.
- כלי המילוי – ביום חול היו ממלאים לתוך כלי של הקדש אך בשבת לא היו יכולים למלא כלי של הקדש מכיוון שהיו ממלאים אותו בערב שבת, ולכן אם היה מקודש, היה נפסל בלינה.
- מה היו עושים במקרה והמים שבתוך הכלי שמילאו נשפכו או התגלו?
ממלאים מים מהכיור.
- מדוע מים או יין מגולים פסולים?
כיוון שאנחנו חוששים שמא שתה מהם נחש.
שאלות - פרק ה'
- החליל:
- לצורך מה שימש החליל?
לצורך נגינה בשמחת בית השואבה.
- באלו שנים היו מנגנים בחליל חמישה ימים מימות חג הסוכות ובאלו שנים היו מנגנים בחליל שישה ימים? מדוע?
במקרה וחל יו"ט ראשון בשבת, היו מנגנים שישה ימים (כל הימים חוץ מיו"ט ראשון) כיוון שהחליל אינו דוחה יו"ט ושבת. אולם, כאשר יו"ט ראשון חל ביום חול וממילא יוצא שבימות חול המועד יחול שבת, היו מנגנים רק חמישה ימים. ביו"ט ראשון לא היו מנגנים כיוון שהחליל אינו דוחה יו"ט ובשבת חוה"מ לא היו מנגנים.
- כיצד תיארו חז"ל את השמחה הגדולה שהייתה בשעת שמחת בית השואבה?
מי שלא ראה את שמחת בית השואבה – לא ראה שמחה מימיו.
- להיכן בבית המקדש היו יורדים כדי לקיים את שמחת בית השואבה?
עזרת נשים.
- מהו התיקון הגדול שתיקנו בעזרת נשים?
שהייתה שם הפרדה מלאה – הנשים היו על גזוזטראות שהיו גבוהות יותר מהמקום בו עמדו הגברים.
- כמה מנורות היו בעזרת נשים?
4
- מה היה בראשי המנורות?
ספלים של זהב.
- כיצד היו עולים לראש המנורות?
סולמות.
- מי היה עולה לראש המנורות?
פרחי כהונה.
- מהי כמו השמן שהיו שופכים לתוך המנורות?
120 לוג.
- ממה היו מכינים את הפתילות שהדליקו בהם במנורות של שמחת בית השואבה?
היו מכינים אותם מהמכנסיים והאבנטים הבלויים של הכהנים.
- כיצד תיארה המשנה את האור הגדול שנוצר מהמנורות שהדליקו בשמחת בית השואבה?
לא הייתה חצר בירושלים שלא הייתה מוארת מהאור.
- מה היו עושים ומה היו אומרים החסידים ואנשי המעשה? פרט.
עושים – רוקדים עם אבוקות של אור בידיהם.
אומרים דברי שירות ותשבחות. מי שהיה צדיק לאורך כל ימיו היה אומר "אשרי ילדותינו שלא ביישה את זקנותינו" ובעלי התשובה היו אומרים "אשרי זקנותינו שכיפרה על ילדותינו". כולם היו אומרים "אשיר מי שלא חטא".
- היכן היו שרים ומנגנים הלויים?
על חמש עשרה המדרגות שירדו מעזרת ישראל לעזרת נשים.
- מדוע היו דווקא חמש עשרה מדרגות שירדו מעזרת ישראל לעזרת נשים?
משום שבנו את המדרגות כנגד חמש עשרה שיר המעלות שהיו בבית המקדש.
- הכהנים שתקעו בחצוצרות:
- היכן עמדו הכהנים שתקעו בחצוצרות?
בשערי ניקנור – השער שיורד מעזרת ישראל לעזרת נשים.
- מתי היו תוקעים הכהנים בחצוצרות לפי התנא שבמשנתינו?
בקריאת הגבר.
כאשר הגיעו למעלה העשירית.
כאשר הגיעו לקרקע עזרת נשים.
- מדוע היו תוקעים בקריאת הגבר?
כדי לסמן שהגיע זמן למלא מים מהשילוח.
- מהו השער היוצא ממזרח ומה היו עושים שם?
השער שיצא מזרחית לעזרת נשים וכאשר היו מגיעים לשם עם צלוחית המים היו מסתובבים ואומרים שהם עובדים את ה' בניגוד למי שהיה בבית המקדש הראשון שהיה עובד ע"ז.
- מהי המחלוקת בין ת"ק לר' יהודה לגבי מה היו אומרים בשעה שהגיעו לשער המזרחי של עזרת נשים?
לפי ת"ק היו אומרים אנו לי-ה עינינו. לפי ר' יהודה היו אומרים אנו לי-ה ואינינו לי-ה.
- אלו עשרים ואחת תקיעות היו תוקעים בכל יום בבית המקדש?
3 פתיחת שערים, 9 תמיד של שחר, 9 תמיד של בין הערביים.
- כמה תקיעות היו תוקעים בחג השבועות שחל ביום חול?
3 פתיחת שערים, 9 תמיד של שחר, 9 תמיד של בין הערביים, 9 מוסף – סה"כ: 30.
- כמה תקיעות היו מוסיפים בערב שבת ולשם מה היו מוסיפים אותן?
6 – 3 כדי להבטיל את העם שבשדות ממלאכה ו-3 נוספות כדי להבדיל בין קודש לחול.
- כמה תקיעות היו תוקעים בערב שבת חול המועד סוכות? פרט.
- – סה"כ.
3 – פתיחת שערים.
27 – קרבנות התמיד ומוסף.
3 – שער העליון.
3 – שער התחתון.
6 – תוספת של שבת (להבטיל את העם ממלאכה ולהבדיל בין קודש לחול).
3 – בקריאת הגבר למילוי המים.
3 – כאשר היו זוקפים את הערבות על גבי המזבח.
- לפי התנא של משנתינו שבערב שבת חול המועד היו תוקעים ארבעים ושמונה תקיעות: אלו תקיעות שנמנו במשנה בקודמת אינו סובר שתוקעים?
3 על מדרגה עשירית.
- מלא את הטבלה הבאה – חלוקת הקרבנות בסוכות:
היום בסוכות | חלוקת הפרים | חלוקת האילים | חלוקת השעיר | חלוקת הכבשים |
1 | 13 | 2 | 1 | 8 משמרות: 6 הקריבו שניים ו-2 משמרות הקריבו אחת |
2 | 12 | 2 | 1 | 9 משמרות: 5 הקריבו שניים ו-4 הקריבו 1 |
3 | 11 | 2 | 1 | 10 משמרות: 4 הקריבו שניים ו-6 הקריבו 1 |
4 | 10 | 2 | 1 | 11 משמרות: 3 הקריבו שניים ו-8 הקריבו 1 |
5 | 9 | 2 | 1 | 12 משמרות: 2 הקריבו שניים ו-10 הקריבו 1 |
6 | 8 | 2 | 1 | 13 משמרות: 1 הקריבה שניים ו-12 הקריבו 1 |
5 | 7 | 2 | 1 | 14 משמרות שכל אחת ממנה הקריבה אחת. |
- כיצד היו קובעים מי יקריב תא הקרבנות בשמיני עצרת? מדוע היה צורך לשנות מדרך קביעת ההקרבה מימות חג הסוכות?
על ידי פיס. כיוון שלא היו כל כך הרבה קרבנות כמו בחג הסוכות.
- כיצד קבעו מי יקריב פרים בכל יום מימות חג הסוכות?
משמרת שהקריבה פרים יום אחד למחרת לא תקריב פרים, ותמתין עד שכל המשמרות יקריבו פרים.
- באלו קרבנות היו מתחלקים כל עשרים וארבע המשמרות?
בקרבנות שבאו בתוך הרגל מחמת הרגל.
- מתי היו מתחלקות כל המשמרות בלחם הפנים באופן שווה?
כאשר שבת חל בתוך הרגל.
- "בעצרת אומרים לו הילך מצה הילך חמץ":
- מהו המצה ומהו החמץ המוזכרים במשנה?
המצה – לחם הפנים. החמץ – שתי הלחם.
- באיזה יום בשנה מדובר במשנה במקרה זה?
שבת שבועות.
- מדוע היה צריך לומר "הילך מצה הילך חמץ".
כדי לומר לכהן שהוא קיבל את חלקו גם משתי הלחם וגם מלחם הפנים. (אסור לחלוק קרבן כנגד קרבן).
- ברגל: אלו קרבנות היה מקריב המשמרת שהיה זמנה לעבוד בבית המקדש?
כל הקרבנות שאינן באות מחמת הרגל.
- יום טוב הסמוך לשבת:
- באלו שני אופנים יכול יום טוב לחול בסמוך לשבת?
יום טוב חל ביום ראשון או בע"ש.
- כיצד היו מתחלקים הלחמים בשני מקרים אלו? מדוע?
היו מתחלקים בין כל המשמרות באופן שווה, כיוון שהמשמרות האחרות חייבות להגיע מוקדם יותר (אשר יו"ט חל ביום ראשון) והן חייבות להישאר בביהמ"ק בשבת או שהן חייבות להישאר (במקרה ויו"ט חל ביום שישי) גם בשבת במקדש.
- "חל להיות יום אחד מפסיק בינתיים":
- מהם שני המקרים במשנה?
שיו"ט חל ביום חמישי או ביום שני.
- כיצד מתחלקים הלחמים במקרים אלו ומדוע?
משמרת שזמנה לעבוד מקבלת עשרה לחמים ושאר המשמרות מתחלקות בשני לחמים. כאשר יש יום אחד שמפסיק ביון יו"ט לשבת, המשמרות יכולות להגיע בע"ש למקדש והן יכולות לעזוב את המקדש מיד לאחר השבת, ולכן אין צורך להתחלק איתן באופן שווה בלחמים. אמנם, מכיוון שהן כן נמצאות במקדש, נותנים להן שתי לחמים.
- כיצד היו הלחמים מתחלקים לאורך השנה?
ת"ק – הלחמים היו מתחלקים בין המשמר שנכנס לבין המשמר שיוצא – כל אחד היה מקבל שישה לחמים. ר"י סובר שהמשמר הנכנס היה מקבל שבעה לחמים והמשמר היוצא היה מקבל חמישה.
- מדוע סובר ר' יהודה שהמשמר שנכנס מקבל שבעה לחמים?
בשכר הגפת דלתות.
- היכן היו מחלקים למשמרות את לחם הפנים?
הנכנסת – בצפון והיוצאת בדרום.
- בלגה:
- מדוע הענישו את משמרתה של בלגה?
כיוון שמרים, אישה שהייתה במשמרת, יצא לשמד והתחתנה עם יווני ...
- מהם שלושת העונשים בהם הענישו את משמרת בלגה? הסבר.
- תמיד הייתה מקבלת את הלחמים בדרום – גם כשהייתה נכנסת למשמרת.
- הטבעת שלה בבית המטבחיים בבית המקדש הייתה סתומה ולא ניתן היה לפותחה כדי להכניס לשם בהמה לשחיטה.
- החלון שלה בבית החליפות – שם היו גונזים את הסכינים, הייתה סתומה.