ממליצים

אשר הפליא לעשות בספריו על כמה מכתבי הקודש. הוא מעמיק בעיון ומראה איך נאמנו דברי חז"ל ומתאימים ביותר לנאמר ולכתוב בתנ"ך עצמו.

הרב הנ"ל מוכר לי מלימודו איתי בישיבה ב"מרכז הרב", וכבר אז ניכר היה בכשרונותיו הברוכים ובמידותיו התרומיות כשמעל הכל התקיים בו מה שנאמר "ראשי חכמה יראת ה'".

אי לכך ראויים הם ספריו ללימוד של כל מי שחפץ בלימוד עיוני בכתבי הקודש, ומצוינים הם בעיקר למורים ולתלמידיהם.

הרב אריה שטרן שליט"א, הרב הראשי לירושלים

ראה ראיתי את חיבוריו הנפלאים של החפץ בעילום שמו, אשר נקבם בשמותם אוצר לדרך, אוצר מפרשי התנ"ך וירושלים של זהב, מפרי עמלו של ידידי הרב המחנך היקר העוסק באורייתא תדירא, ומשנתו החינוכית סדורה לו בטופח על מנת להטפיח, על פי רבותיו הגדולים שזכה לקבל תורה מהם, ועל עולנו עט"ר א"מ הגר"א שפירא זצ"ל בישיבתנו הקדושה מרכז הרב, שנים רבות של יגיעה בתורה"ק, ומאז ועד הנה מוסיף והולך בתורה והיראה הקודמת לה, ובחיזוק התלמידים והכוונתם להמשך דרכם בעבודת ד'.

וחיבורים אלו הינם דבר בעיתו מה טוב, ונצרכים מאוד לכל מבקשי ד', וכל הרואה יאמר ברקאי דבר דבור על אופניו על פי תורתינו הקדושה. ולא באתי אלא לברכו בברכת כהנים באהבה שחפץ ה' בידו יצליח להגדיל תורה ולהאדירה, ולהוסיף כהנה וכהנה בחינוכם של נערי ישראל אל הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון, ויראה בעז"ה ברכה במעשי ידיו לטובה, ויבשרנו בקרוב בבשורות טובות לכלל ולפרט, וזכות הרבים תעמוד לו ולכל ישראל.

הרב יעקב שפירא שליט"א, ראש ישיבת מרכז הרב

יישר כוחך על ספרך "אוצר ההדר". הוא אכן אוצר מהודר המכיל בתמצית את הלכות ארבעת המינים ומתייחס  לשאלות המעשיות שהתעוררו בימינו. אמנם מצוות הידור מתייחסת לכל מצוות התורה, שנאמר: "זה אלי ואנוהו", אך בארבעת המינים מצוות ההידור מהודרת יותר. ההידור בהם הוא מעיקר הדין, ביתר המצוות - חובת ההידור היא חובת הגברא. על המקיים מצווה להשתדל להדר אותה, טלית נאה, סוכה נאה וכדו'. אך במצוות ארבעת המינים החיוב הוא בחפצא. התורה דרשה במפורש "פרי עץ הדר", אם אינו הידור, העיקר חסר מן הספר. ואכן מנהג ישראל להדר אחר אתרוג מהודר. ויפה הערת על כך שיש מזלזלים במצווה, וקונים סט של ארבעת המינים סגור בקופסא מבלי לבדוק בעצמם, האם באמת הם מהודרים. ניתן אמנם לסנגר עליהם שבימינו המגדלים ממיינים את האתרוגים וההדסים ומשווקים רק אתרוגים ברמה מהודרת ביותר, אך עם זאת יש רמות שונות בהידור, ועל האדם מוטלת החובה להדר במצווה עד כמה שהדבר ביכולתו הכספית, ולא לסמוך על טעמם של אחרים.

ברצוני להעיר רק הערה אחת: בסימן א' הערה לה' מובא שהגר"מ פסל לולב קנרי משום שטעמו של הפרי מר. לענ"ד הביאו לו פרי בוסר, או מדקל אחר. כמי שמכיר מקרוב את הדקל הקנרי, הפרי הוא מתוק וזהה לטעמו של תמר רגיל. ההבדל הוא רק בגודל. פירות הדקל הקנרי רבים מאוד וקטנים מאוד, ואין בהם כמעט ציפה, לכן הם לא נאכלים, אך הם תמרים הראויים לאכילה. וכבר התורה העידה על התמר שיש בו זנים רבים. בשמות ט"ו כ"ז "ויבואו אילימה ... ושבעים תמרים" מפרש הראב"ע בשם הגאון "שבעים מיני תמרים". 

ישר חילך לאורייתא להגדיל תורה ולהאדירה.

הרב יעקב אריאל שליט"א, הרב הראשי לרמת גן